פירמות רבות בישראל נמצאות לאחרונה בסכנה של פשיטת רגל.

הצג מאזן של פירמה, והסבר כיצד הוא מאפשר לזהות סכנה של פשיטת רגל (הסבר אחד בלבד).

תשובה:

מאזן של פירמה הינו דו”ח המציג תמונת מצב של נכסי הפירמה מצד אחד והתחייבויותיה מצד שני, כפי שהם קיימים ביום האחרון של השנה.

המאזן מוצג בשתי עמודות: בעמודה הימנית מפורטים כל הנכסים ובעמודה השמאלית מפורטות כל ההתחייבויות. בעמודה השמאלית כלולה גם שורה תחתונה שהיא למעשה ההפרש שבין סך הנכסים שבעמודה הימנית לבין סך ההתחייבויות שמעל לשורה זו.

הפרש זה נקרא: “הון עצמי” (אם הפרש זה שלילי: שורה זו נקראת בשם: “הון עצמי שלילי” או “גירעון”).

יש לשים לב, כי תמיד סה”כ העמודה הימנית שווה לסה”כ העמודה השמאלית ולכן דו”ח זה נקרא בשם “מאזן” (קיים איזון בין שני העמודות).

להלן דוגמא למאזן פירמה:

מאזן חברת “המרהט” ליום 31.12.04 
(הנתונים באלפי ₪)
נכסים התחייבויות
נכסים שוטפים:  התחייבויות שוטפות:
מזומנים     100 הלוואה מבנק 5,000
אשראי ללקוחות 200 ספקים   1,000
מלאי 300
סה״כ 600 סה”כ:    6,000
נכסים קבועים: התחייבויות קבועות:
בניינים  5,000 אגרות חוב                    500
ציוד  400
קרקעות     1,500 הון עצמי:     1,000
סה”כ:     6,900
סה”כ נכסים:  7,500  סה”כ התחייבויות:  7,500

אחד הפרמטרים שיכולים להצביע על חשש לפשיטת רגל בחברה הוא ה”יחס השוטף”.

                               

היחס השוטף שווה ל:         נכסים שוטפים = נכסים שניתן להופכם למזומנים תוך שנה אחת
                               התחייבויות שוטפות = חובות והתחייבויות שעל החברה לפרוע בתוך שנה

 

היחס השוטף משמש מדד הבוחן את יכולתה של החברה לפרוע את התחייבויותיה בזמן הקרוב.

במאזן שלפנינו היחס השוטף שווה ל –  0.1  = 600/6,000.

יחס זה נחשב לנמוך יחסית והוא מצביע על כך שלחברה יהיה קשה לשלם את התחייבויותיה השוטפות מתוך נכסיה השוטפים, שהרי ההתחייבויות השוטפות גדולות באופן ניכר (פי 10) מהנכסים השוטפים. לכן החברה עלולה להיקלע למצב של מצוקה וחוסר במזומנים לצורך תשלום חובותיה, עניין שעלול לגרום לפשיטת רגל של החברה.

היחס המהיר שבו מנכים מהנכסים השוטפים את המלאי, שאינו ניתן תמיד למימוש מהיר, הוא

נמוך יותר:        0.05 =   300    = מלאי נכסים שוטפים
                                  6,000       התחייבויות שוטפות

 

גם יחס זה נחשב לנמוך יחסית והוא מצביע על כך שלחברה יהיה קשה לשלם את התחיבויותיה

השוטפות מתוך נכסיה השוטפים, ללא המלאי.