ישראל מייצרת ברזל וגם מייבאת אותו.

הממשלה החליטה לחשוף את המשק הישראלי לתחרות, ולכן הוחלט לבטל את המכס על ברזל מיובא.

החלטה זו פגעה ביצרני הברזל המקומיים.

  1. הנח שברזל מקומי וברזל מיובא הם מוצרים זהים (הומוגניים).
    הצג והסבר, בעזרת עקומות ביקוש והיצע, את שוק הברזל לפני ביטול המכס ואחריו. בתשובתך הצג את ההכנסות של יצרני הברזל המקומיים לפני ביטול המכס ואחריו, וציין את השינוי  שחל בהכנסות אלה.
  2. הצג והסבר, באמצעות סכימה מלאה של מאזן התשלומים, כיצד ישפיע ביטול המכס על ברזל מיובא על מאזן התשלומים של ישראל  (זכור: מאזן התשלומים תמיד מאוזן).

 

תשובה:

סעיף א':

לפני ביטול המכס – שיווי המשקל בשוק מושפע מהגורמים הבאים: (תרשים 25)

הביקוש `(D)` של הצרכנים בישראל לברזל.

ההיצע המקומי של הברזל הוא `S` .

ההיצע של יצרני הברזל מחו”ל הוא גמיש לחלוטין במחיר ברזל מיובא `( P^w )` ועוד המכס שיסומן באות` t` , כלומר במחיר *` =P^W +t) P ` *`(P`

תרשים 25:

שוק הברזל לפני ביטול המכס

 

 

במצב בו קיים ייצור מקומי לצד יבוא (עליו מוטל מכס), כדאי לצרכנים בישראל לקנות ברזל מייצור מקומי, כל עוד הוא זול יותר ממחיר הברזל המיובא (*`P` ). כאשר מחיר הברזל המיובא שווה למחיר הברזל המיוצר בישראל, הצרכנים אדישים בין קניית תוצרת מקומית לבין קניית ייבוא, וכאשר מחיר הברזל המיוצר בישראל גבוה יותר ממחיר הברזל המיובא, הצרכנים יעדיפו לקנות יבוא.

לכן, הצרכנים יעדיפו בכל פעם לבחור בין הייצור המקומי והיבוא – על פי המחיר הזול יותר. במצב זה ההיצע ה”אמיתי” שעומד בפני הצרכנים הוא העקומה המקווקוות.

כלומר, שיווי המשקל בשוק ייקבע על פי החיתוך שבין עקומת הביקוש `(D)` לעקומת ההיצע המקווקוות (*`S` ).

ע”פ התרשים ניתן לראות, כי שיווי המשקל ייקבע בנקודה 0 במחיר *P (זה יהיה המחיר הן של היבוא והן של הייצור המקומי).

בנקודה זו קיים:

  1. סך הכמות המבוקשת (והנצרכת) ע”י הצרכנים היא: `X_0` .
  2. סך הכמות המיוצרת ע”י היצרנים המקומיים היא `X_1` .
  3. סך היבוא הינו   `X_1- X_0` .
  4. ההכנסות של יצרני הברזל המקומיים הם: `)*(X_1)` *`(P`

לאחר ביטול המכס : (תרשים 26)

ביטול המכס גורם לכך שמחיר היבוא יהיה זול יותר (רק `P^w` ולא *`P` ). לכן לאחר ביטול המכס:

הביקוש `(D)` של הצרכנים בישראל לברזל נותר ללא שינוי.

ההיצע של יצרני הברזל הישראליים ( `S` – היצע מקומי) נותר ללא שינוי.

היצע הברזל המיובא יורד והוא גמיש לחלוטין במחיר הקבוע, בו מוכרים את הברזל ברחבי העולם `(P^w )` .


תרשים 26:

שוק הברזל לאחר ביטול המכס

שוק הברזל לאחר ביטול המכס

 

כפי שהוסבר, הצרכנים יעדיפו בכל פעם לבחור בין הייצור המקומי והיבוא – על פי המחיר הזול יותר. ולכן, במצב זה ההיצע ה”אמיתי”, אותו יראו הצרכנים, הוא העקומה המקווקוות – (*`S_1` ).

כלומר, שיווי המשקל בשוק ייקבע על פי החיתוך שבין עקומת הביקוש `(D)` לעקומת ההיצע המקווקות (*`S_1` ) – כלומר בנקודה 1.

ע”פ התרשים ניתן לראות כי שיווי המשקל ייקבע בנקודה 1 במחיר `P^w` (המחיר הן של היבוא והן של הייצור המקומי).

בנקודה זו קיים:

  1. סך הכמות המבוקשת (והנצרכת) ע”י הצרכנים היא: א`X` , כלומר חל גידול בצריכת הברזל של הצרכנים.  
  2. סך הכמות המיוצרת ע”י היצרנים המקומיים היא ב`X` , כלומר חל קיטון בייצור המקומי.
  3. סך היבוא הינו  ב `X`א`X` – כלומר חל גידול ביבוא.
  4. ההכנסות של יצרני הברזל המקומיים הם:`( P^w )` ·( ב`X` ).

ניתן לראות בברור, כי בעקבות ביטול המכס, קטנו הכנסות היצרנים המקומים שהרי:
` ` `)*(X_1)` *`(P` `lt` `*(P^W)` `)` ב`X` `(`

הקיטון בהכנסות היצרנים המקומיים נובע הן מירידת המחיר, בו הם מוכרים את הברזל, והן עקב הקיטון בכמות שתיוצר על ידם.

סעיף ב':

מאזן התשלומים הינו דו”ח המציג תמונה מרוכזת על כניסה ויציאה של מטבע חוץ (= מט”ח) לישראל וממנה במהלך תקופה כלשהי (בד”כ שנה).

 

כאשר נכנס מט”ח למדינה- הסכום מסומן ב”+”.

כאשר יוצא מט”ח מהמדינה -הסכום מסומן ב”-“.

 

מאזן התשלומים – כשמו כן הוא וכלל הסעיפים שבו אמורים להתאזן אחד עם השני, כלומר: החשבון השוטף + חשבון הון וחשבון פיננסי + נכסי רזרבה נטו + הפרשים סטטיסטיים = 0. (עיין דוגמא בעמוד הבא).

כפי שראינו בסעיף הקודם, בעקבות ביטול המכס על ברזל מיובא, יגדל יבוא הברזל לישראל.

עקב כך, יתרחשו שתי פעולות במקביל:

  1. סעיף יבוא הסחורות יגדל. נניח כי יבוא הברזל גדל ב – 5 מיליארד דולר (מ – 31.2 ל -36.2). לכן, סך סעיף הסחורות יירד ויעמוד על 8.7- (במקום 3.7-) וסך החשבון השוטף יירד ויעמוד על 6.4-  במקום 1.4-.
  2. יתרות המט”ח של המדינה קטנות (שהרי צריך לשלם במט”ח עבור היבוא). כתוצאה מכך נכסי הרזרבות נטו יגדלו מ:2.9+ ל:7.9+ (גידול של 5 מיליארד דולר).

מאזן התשלומים
(המספרים שהם במיליארדי דולרים)

 

לפני הפיחות

(קיים גירעון בחשבון שוטף)

לאחר הפיחות

א. החשבון השוטף

 

1.4-

 

6.4-

1. סחורות

3.7-

 

8.7-

 

יצוא

27.5+

 

27.5+

 

יבוא

31.2-

 

36.2-

 

2. שירותים

0.6- 

 

0.6- 

 

יצוא

10.9+

 

10.9+

 

יבוא

11.5-

 

11.5-

 

3. הכנסות מגורמי ייצור

3.6-

 

3.6-

 

יצוא

2.9+

 

2.9+

 

יבוא

6.5-

 

6.5-

 

4. העברות שוטפות

6.5+

 

 6.5+

 

ב. חשבון ההון וחשבון פיננסי

 

1.5

 

1.5

1. חשבון הון

0.2+

 

0.2+

 

ע”י ממשלה

0.1-

 

0.1-

 

ע”י אחרים

0.3+

 

0.3+

 

2. חשבון פיננסי

1.7-

 

1.7-

 

השקעה ישירה

0.4+

 

0.4+

 

השקעה פיננסית

1.7-

 

1.7-

 

השקעות אחרות

0.4-

 

0.4-

 

ג. נכסי רזרבה נטו=

יתרת המט”ח של  המדינה

 

2.9+

 

7.9+

ד. הפרשים סטטיסטיים

 

0

 

0

 

הסבר: בעקבות גידול היבוא חל גידול בגירעון בחשבון השוטף (מ:1.4- ל:6.4-). בכדי לאזן זאת ו”לאפס” את המאזן, יש צורך במקור מט”ח, שהוא נכסי הרזרבה של המדינה. למעשה, נתייחס לנכסי הרזרבה כמקור נוסף לקבלת מט”ח ולכן נסמן שהם גדלו ב – 5 מיליארד ש”ח.

 

כלל:

כאשר סך הסעיפים שמעל לשורת “נכסי רזרבה נטו” הינו מספר שלילי – הרזרבה מהווה מקור נוסף לקבלת מט”ח ולכן נסמן שהיא גדלה (סימון המציין למעשה כי יתרות המט”ח של המדינה קטנות),
וכאשר סך הסעיפים שמעל לשורת נכסי הרזרבה הינו מספר חיובי – הרזרבה מהווה שימוש נוסף למט”ח ולכן נסמן שהיא קטנה (סימון המציין למעשה כי יתרות המט”ח של המדינה גדלות).