המונח צריכה פרטית מתייחס לשוויים של מכלול המוצרים והשירותים שנקנו על ידי משקי הבית במחירי השוק. (דהיינו: במחיר מלא).
המקור העיקרי לאותם מוצרים ושירותים הוא המגזר הפרטי ומכאן גם המילה “פרטית” במונח צריכה פרטית.
המונח צריכה ציבורית מתייחס לשווים של מכלול השירותים (ומעט מוצרים) שמשקי הבית קיבלו ללא תמורה או בתמורה חלקית.
המקור לאותם שירותים הוא המגזר הציבורי (ישירות או בעקיפין) ומכאן גם המילה “ציבורית” בשם צריכה ציבורית.
היות והשירותים הממשלתיים ניתנים ללא תמורה או בתמורה חלקית , מקובל לחשב את השווי הכספי של הצריכה הציבורית על פי ההוצאה הכרוכה באספקתם, דהיינו: משכורות לעובדי המדינה , קניות של מוצרים על-ידי המדינה וכד'.
תרשים 11
צריכה ציבורית וצריכה פרטית בשנים נבחרות
מיליארדי ש”ח. מחירי 2002
תרשים 12
סה”כ הצריכה (מיליארדי ש”ח), וחלקה בתמ”ג (אחוזים)
מחירי 2002
