מה זה בנק? שאלה טיפשית, נכון? הרי כולנו מנהלים חשבונות בבנקים: מושכים, מפקידים, לווים וחוסכים כבר שנים. עשרות פעמים ביקרת בסניף, יחזקאל הפקיד מלווה אותך שנים, ומנהל הסניף אפילו עשה פעם מילואים עם גיסך בבקעה.
מה כבר תוכלו לחדש לי? אתה שואל את עצמך, ובכן תתפלא! אחרי שתקרא את הפרק הזה, תגלה שהתחדש לך לא מעט, ולמרות שפעילות בנקאית שוטפת היא אומנם עניין שגרתי ומוכר, תוכל להבין בצורה ברורה ונכונה יותר מושגים ותחומים שבהם, כך האמנת בטעות, אתה שולט.
אז מה זה באמת בנק?
כבר דרשו רבותינו: למה נקרא שמה “עמלה”? ראשי תיבות: על מה לקחתם הכסף?
הפיקוח על הבנקים
בכל מדינה מתוקנת פועל בנק מרכזי, אצלנו: “בנק ישראל” – שאיננו מסחרי, ומתפקידו בין השאר לפקח ולהסדיר את פעילות הבנקים המסחריים. בנק ישראל קובע בכל חודש שער ריבית מסוים שממנו נגזרים שיעורי ריביות הזכות והחובה שהוזכרו קודם. בבנק ישראל יושב גם המפקח על הבנקים שמתפקידו לעקוב באופן שוטף אחרי פעילות הבנקים המסחריים ולטפל בתלונות שמועלות מדי פעם כנגדם. כך שאנו הצרכנים לא לגמרי חסרי אונים מול הענקים הללו.
* איך יוצרים קשר עם המפקח על הבנקים?
טלפון: 1212-200680 פקס: 02-6669077 ת.ד. 780 ירושלים היחידה לפניות הציבור
ככלל מומלץ להעזר עד כמה שאפשר בשירותי האינטרנט של הבנק, לאורך העמודים הקרובים נציג את כתובות חמשת הבנקים הגדולים ברשת מהגדול לקטן
פעילות הבנק
הבנקים מטפלים כמובן במגוון עצום של נושאים ופעילויות אבל אפשר וצריך לפשט את כל העסק להבהרה אחת פשוטה. למרות שזה לא נשמע כל כך ברור בפעם הראשונה, הבנק בסופו של דבר מוכר לנו, הצרכנים הפיננסיים, “מוצרים פיננסיים”.
למשל, “מוצר פיננסי” המאפשר לנו למשוך שיקים ומזומנים או לשלם חשבונות באופן שוטף וחופשי לשימושנו, בתנאים שנקבעו עימנו מראש, נקרא בפי כל “חשבון עו”ש”.
לולא “קנינו” את המוצר הזה לדוגמא, היינו צריכים לדאוג למלאי מזומנים קבוע בביתנו (מתחת לבלטה או במזרון) כשהוא חשוף כמובן לסכנת גניבה או אובדן (זכרו שכאשר בנק נשדד כספכם מבוטח) ולרוץ למשוך ממנו בכל פעם שרוצים לשלם משהו, בלי אפשרות לתשלום בשיקים, כספומטים זמינים או תשלומים באשראי.
אם אנו זקוקים מאוד לכסף ואין לנו מאין לגייסו, הבנק יכול פשוט למכור לנו את הזכות להשתמש בכסף שלו לזמן קצוב. לזאת ייקרא: הלוואה, והוא יגבה מאיתנו מחיר לשימוש זה בצורת הריבית.
לכן חשוב לזכור: הבנק הוא לא אויבנו האכזר, וודאי שהוא לא חברנו האהוב. הוא פשוט מוכר לנו מוצרים שכמו כל מוצר אחר בעולם עשויים להועיל לנו, אך עבורם יש לשלם.
הפקיד או יועץ ההשקעות מנסים כמובן כמו כל סוכן מכירות לגרום לנו “לקנות” (ובשפתנו: להפקיד, להשקיע, ללוות) את “מוצריהם” כדי להרוויח, אך פעילות שיווקית נמרצת לא בהכרח מעידה על מוצר רע.
ראינו אם כן שהבנק בעצם מוכר לנו מוצרים ושירותים פיננסיים, ואחרי שהפנמנו את הלקח הזה נוכל לגזור לעצמנו מספר כללי התנהגות בסיסיים לעבודה עם הבנק.
הריבית
הריבית היא למעשה המחיר של מוצרי הבנק, כי היא בעצם מחיר הכסף. למשל: מחיר קבלת מסגרת אשראי של 5000 ש”ח הוא 12 אחוז מהסכום המנוצל (יש גם תשלום קבוע של שמונה שקלים).
עכשיו שאלה: נניח שאתה מגיע לחנות מוצרי חשמל ומבקש לקנות מערכת סטריאו, אתה מתעניין במערכת מסוימת ושואל את המוכר כמה היא עולה? המוכר עונה בתגובה: הו, זו מערכת מצוינת, פורש בפניך שלל פרטים טכניים ומסיים: המחיר הוא קולבי פלוס 800.
תשובתו תהיה ודאי מגוחכת בעיניך, כי מי זה קולבי ומה הוא מעניין אותך.
דבר בשקלים אבאל'ה, ודאי תשיב לו.
אבל בבנק נוהגים הפקידים לדבר ממש כך! אתה שואל על ריבית הפקדות, ונענה: “פריים מינוס שלוש”. מברר כמה אתה משלם על האוברדרפט, ונענה: “פריים פלוס שלוש וחצי”, ורובנו אוכלים את זה!
אז הנה כלל ראשון: אל תבצע שום פעולה שהיא מבלי לדעת את שיעור הריבית האפקטיבית=האמיתית (ראה בהקדמה על ריבית) ובמספרים במדויק. נכון שריבית הפריים היא מספר שמשתנה על בסיס חודשי (ולפרוט ראה ההסבר על הריבית) אבל ברגע הפעולה אתה חייב לדעת אותה במדויק ורצוי לעקוב אחרי הפרסומים לגבי שינויים.
ידע זה כוח
הנה סקופ: הפקיד בבנק לעולם ישלוט בחומר יותר ממך. בדיוק כמו שמוסכניק מבין בחלקי רכב יותר ממך ואיש המכירות בחנות מוצרי החשמל מבין יותר בדגמי טלביזיות ומערכות קולנוע ביתי.
עדיין, תסכים איתנו, הכרה בסיסית של מערכות הרכב, וידע ממוצע בנוגע לדגמים של מוצרי חשמל, ישפרו את מצבך לאין ערוך במיקוח ומו”מ במוסך או בחנות. כשאנשי המכירות מבינים שיש להם עסק עם אדם שמבין עניין, הם לא ינסו למרוח אותו, והעצות שלהם יהפכו להיות באמת מקצועיות ומועילות.
בדיוק כך בבנק. אם יועץ ההשקעות שמולך יקלוט שאתה שולט בחומר הרלוונטי, תעומעם הנטייה הטבעית של איש המכירות שבו, ויודגש הפן של המומחה, הגאווה המקצועית על חשבון היכולות השיווקיות.
נכנסים לסניף
אחרי שהבנו בגדול מה זה בנק, בואו ונפרוט את הנושא לפרוטות היומיום. כיצד בוחרים באיזה בנק לנהל את חשבוננו? רובנו בוחרים בסופו של עניין את הסניף הקרוב למקום מגורינו או עסקינו, ואכן נוחות היא שיקול חשוב ביותר ולדעתנו אף העיקרי.
למה אנו מתכוונים? ישנם יועצים רבים וספרוני הדרכה המדגישים מאוד את נושא השוואת העמלות והריביות בין הבנקים כנתון מכריע בבחירת הסניף בו תנהל את חשבונותיך, ולכאורה מילה בסלע, הרי מדובר בחיסכון ממשי בכסף! ברור שעדיף בנק שגובה 5.5ש”ח על משיכה בדלפק מבנק שגובה ש”ח על משיכה בדלפק מבנק שגובה 6.5! ובכן, איננו באים חס וחלילה לזלזל בשקל אחד ובטח שלא בשקלים המצטברים לאורך זמן שהרי כבר ראינו לעיל איך הבנק מתעשר בדיוק מכאלו דברים.
בהחלט חשוב להיות מודעים לעלות העמלות ולהשתדל לצמצמם (בהמשך נראה שזה לא קשה) וזהו אכן שיקול, אבל לבטח לא העיקרי.
העיקר זו הנוחות, ונוחות במובנה הרחב. כלומר, פשוט ענה לעצמך על השאלה הבאה: “איפה ארגיש יותר בנוח?” כי התחושה הזאת רבותיי, שווה כסף ולפעמים הרבה.
היכרות עם הפקידים בסניף, מוניטין של בני משפחה, היחס שקיבלת בתקופות רזות יותר: כל אלו הם הגורמים החשובים ביותר בבחירת הסניף בו יתנהל חשבונך.
אחרי שהתרווחת והרגשת בנוח, יציג בפניך המשך הפרק מיפוי בסיסי (לא תצא מכאן עם תעודת יועץ השקעות מוסמך) של מושגים בבנקאות הרלוונטיים לגביך. אז בוא ונתחיל.
“אל תטריד את הפקיד” – או: איך לצמצם את תשלומי העמלות
צמצום העמלות השוטפות שאתה משלם לבנק הוא עסק די פשוט.
הבנקים מרוויחים הון תועפות מגביית כספים על עשרות סוגי פעולות ושירותים שעל רובם, מן הסתם לא שמעת מעולם.
עליך ללמוד ולסגל לעצמך אופן התנהלות קבוע בעבודה שוטפת בנושאים בנקאיים על פי העיקרון הבא: “אל תטריד את הפקיד”.
מה זאת אומרת? הכוונה היא להשתדל להשתמש עד כמה שאפשר בשירותים אוטומטים, כגון: שימוש בכספומטים ובמסופי מידע ממוחשבים, וניהול פעולות דרך האינטרנט.
הנה רשימת טיפים ספציפית יותר:
- משיכת מזומנים: כדאי לבצע משיכה בכספומטים ולחסוך עמלה של כ-5.5-6.8 ש”ח עבור משיכת מזומן בסניף.
- תשלום חשבונות שוטפים: עדיף לשלם באמצעות כרטיס אשראי. גם נהנים מאשראי חינם, וגם חוסכים כ-1.5 ש”ח: עמלה על תשלום בשיק.
- עיסקאות בסכומים קטנים: עדיף לבצע במזומן או בכרטיס אשראי ולהימנע מתשלום. תשלום בשיק כרוך תמיד בעמלה של כ-1.5 ש”ח.
- העברות כספים: העברה בנקאית היא הדרך הכי פחות מוצלחת לביצוע העברות כספים לחשבונות שאינם שלך. כל העברת כספים לחשבון של מישהו אחר, בין אם לחשבון באותו בנק ובין אם לחשבון בבנק אחר, מומלץ לבצע באמצעות שיק או דרך האינטרנט (ראה להלן). רק בהעברת כספים מחשבון אחד לחשבון אחר שלך, מומלצת העברה בנקאית כי יש עליה פטור מלא מתשלום.
- אינטרנט: למי שיש נגישות לאינטרנט מומלץ לבצע את מקסימום הפעילות האפשרית דרך הרשת. יש לבקש מהפקיד לצרף אותך לשירות זה, לקבל סיסמה ולהתחיל לעבוד. העמלות יהיו מינימליות, וחיסכון הזמן מקסימלי.
- שיקים חוזרים: זו פעולה ש “מטרידה” מאוד את הפקיד ולכן עלותה גבוהה מאוד. העמלה של חזרת שיק עקב חוסר כיסוי, היא כ-55-68 ש”ח, ושל חזרה עקב סיבה טכנית כ-19 ש”ח. מעבר לכך יש מחיר חמור יותר לחוסר כיסוי, והיא דירוג פיננסי גרוע שעלול להשפיע על מעמדך העתידי וכושר המיקוח שלך בעיסקאות שונות (התייחסות רחבה תבוא בהמשך). לכן יש להתייחס לכל רישום או הפקדת שיק בכובד ראש. להימנע מחוסר כיסוי ולהקפיד על פרטים טכניים כמו תאריך, טעויות בכיתוב וכו'.
- מידע: רוב הבנקים מאפשרים לקבל עד 6 דפי מידע בחודש בחינם דרך מסופי המידע הממוחשבים לכן אין שום סיבה לבקש זאת מהפקיד בסניף ולשלם על כך.
* ככלל מומלץ להעזר עד כמה שאפשר בשירותי האינטרנט של הבנק, להלן כתובות חמשת הבנקים הגדולים ברשת מהגדול לקטן:
בנק הפועלים https://www.bankhapoalim.co.il
בנק לאומי http://www.leumi.co.il
בנק דיסקונט https://www.discountbank.co.il/DB/private
בנק הבינלאומי https://new.fibi-online.co.il/wps/portal/
