קרנות הפנסיה
שוק קרנות הפנסיה בארץ מורכב מקרנות ותיקות, וקרנות חדשות שהחלו לפעול בינואר 1995.
מרבית קרנות הפנסיה נמצאות כיום בבעלות חברות הביטוח. בעבר חלקן הגדול היה שייך להסתדרות העובדים אך מרבית הקרנות הותיקות הועברו לבעלות חברות הביטוח. לקרנות פנסיה ותיקות שהיו גרעוניות מונה מנהל מיוחד והממשלה פרסה מעליהן רשת בטחון.
קרנות הפנסיה מנהלות כספים של עובדים, שכירים או עצמאים, הנקראים: “עמיתים”, המפרישים חלק משכרם לקרן במהלך שנות עבודתם וכך צוברים זכויות בקרן לעת זיקנתם.
מאז 1995, הצטרפות עמיתים חדשים אפשרית רק לקרנות החדשות. רק עובד שבתאריך זה היה מבוטח בקרן ותיקה, רשאי להמשיך להפקיד כספים לאותה הקרן.
- בספר זה ההתייחסות לקרנות הפנסיה היא לגבי הקרנות החדשות, שכן ההצטרפות לקרנות הותיקות אינה אפשרית עוד.
הטיפול בכספים קיימים בקרנות הותיקות (משיכה, הפסקת תשלומים וכד') הוא מורכב ומומלץ מאוד להעזר ביועץ בעל ניסיון בהתעסקות עם קרנות אלו.
עם זאת יש לזכור כי בקרנות הותיקות עמיתים רבים יותר וכספים רבים יותר. הטיפול בכספים קיימים בקרנות הותיקות (משיכה, הפסקת תשלומים וכד') הוא מורכב ומומלץ מאוד להעזר ביועץ בעל ניסיון בהתעסקות עם קרנות אלו.
איך נראית הפרשה לחיסכון בקרן פנסיה?
בעוד שבעבר לא היתה חובה חוקית להפריש לעובדים עבור חסכון פנסיוני, הרי שהחל מ 1.1.08 חלה חובה על כל מעביד להפריש כספים לפנסיה עבור כל עובד עד לתקרת גובה השכר הממוצע במשק (כ 9,300 ₪ נכון לנובמבר 2013). שיעור ההפקדות עלה בהדרגה והחל מה 1.1.14 אלו הם שיעורי הפקדות החובה :
הפרשה לפיצויים: 6% מהשכר המבוטח, ע”י המעביד
הפרשה לתגמולים: 6% מהשכר המבוטח, ע”י המעביד
הפרשה לתגמולים: 5.5% מהשכר במבוטח, ע”י העובד
סה”כ: 17.5% מהשכר המבוטח הפרשות עובד ומעביד.
ישנה אפשרות להפרשה להשלמת פיצויים בסך 2.33% נוספים ע”י המעביד, וכך נגיע לסכום של 19.83% מהשכר המבוטח, אך השלמה זו נתונה לשיקול דעתו של המעביד.
ניתן לחלק את ההפרשה לחיסכון הפנסיוני בין מספר גופים פנסיונים (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל) וניתן להפקיד את כל ההפרשה לאפיק אחד מביניהם.
כל הכספים הנצברים באפיקים אלו הינם לקיצבה בגיל פרישה בלבד. בעבר ניתן היה להפקיד לקופות הגמל או לביטוחי מנהלים ולמשוך את הכסף כסכום חד פעמי. אפשרות זו אינה קיימת יותר.
כיצד נקבעת הקיצבה בקרן הפנסיה?
בקרן בפנסיה ותיקה נהוג להסתכל על השכר המבוטח, , והוא זה שישפיע על התקבולים בעתיד.
מהו אותו שכר מבוטח? לפעמים קיים מצב בו מקום העבודה מסכים להעניק לנו הטבות סוציאליות (בונוסים, שעות נוספות, מענקים, וכו') שעבורן המעביד אינו מפריש כספים לפנסיה והם אינם חלק מהשכר המבוטח.
לכן בקרנות הותיקות כל ההפרשות: פיצויים, תגמולים, רלוונטים רק לגבי השכר אותו ביטחנו בקרן. מבחינת הקרן זה השכר שלנו, לפי זה נפריש לה ולפי זה היא תחשב את המגיע לנו בבוא יום התשלום.
כאמור, נושא זה רלוונטי רק עובר החוסך בקרנות הותיקות.
בקרנות הפנסיה החדשות השכר לפנסיה נגזר מסכום הצבירה העומד לרשות החוסך בעת הפרישה. לכל סכום פרישה ישנו מקדם הנקבע על פי סך הצבירה של הקרנות למול התחייבויותיהם למבוטחים ועל פי מקדם זה יקבע סכום הקיצבה. מקדם הקיצבה אינו מובטח כך שחוסך בקרן פנסיה מסוג “חדשה” לא יודע בודאות מהו הסכום החודשי שאותו יקבל בפרישה.
מה ההגיון מאחורי ההפרשות?
המעביד, כזכור, צריך לדאוג לפיצוי העובד במקרה של פיטורים או הגעה לגיל פרישה, וזאת בגובה המשכורת כפול מספר שנות העבודה. לכן מקובל לבנות מרכיב בשכר החודשי המכסה את האפשרות הזאת.
לגבי פיצויים: אם בכל חודש יפריש המעביד 1/12 מהשכר החודשי לצורך כיסוי פיצויים בסוף השנה ייצבר לזכותו סכום בגובה של כל השכר החודשי. כך יהיה בכל שנה, ובמקרה של פיטורים יעמוד לרשות המעביד סכום זמין לכיסוי תשלום הפיצויים.
1/12 מהשכר הם באחוזים 8.33%. הפרשת החובה של המעביד בקרן פנסיה היא 6% ויש לו אופציה להגדיל אותה בעוד 2.33% וכך להגיע למלוא הכיסוי הנדרש. אם לא יעשה כך, יהיה עליו להשלים מכיסו, בעת הפרישה או פיטורי העובד, את ההפרש.
6% התגמולים שמפריש המעביד הם בעצם הטבה סוציאלית לעובד, ובידי המעביד הם מהווים הוצאה מוכרת לצורכי מס (עד לתקרה של 7.5% מארבע פעמים השכר הממוצע במשק (כ 35,300 ₪ נכון ל2013 כך שההפקדה המירבית למעביד מוכרת עד לסכום של 31,780 ש”ח) .
5.5% שמפריש העובד לתגמולים, מנוכים ישירות משכרו. אולם כאמור, הוא זכאי להחזר כספי ממס הכנסה, הנקרא “זיכוי”, בגובה 35% מהפרשה זאת כל עוד ההפרשה החודשית לא עולה על 7% משכר חודשי של 8,600 ₪, שהם כ 600 ₪ לחודש.
בגין ההפרשה מקבלים זיכוי (= החזר) בגובה 35%, ובמקסימום האמור:
211 ש”ח לחודש, ובחשבון שנתי: מקסימום החזר של2,532 ש”ח. המעביד מצדו, נהנה מהכרה בהפרשות שהעביר לטובת העובד לצרכי ניכוי מס, כלומר: הסכום שהפריש לטובת העובד יורד מהכנסתו החייבת במס, וכך קטנים התשלומים שאותם הוא חייב להעביר למס ההכנסה.
הפרשות לפנסיה של עצמאים
לגבי עצמאי אין משמעות כמובן להפרדה בין הפרשות עובד ומעביד, וישנו מסלול מיוחד בקרן פנסיה לעצמאים.
במסלול זה מפריש העצמאי לקרן סכום של 16% מההכנסה מזכה (כיום 12,100 ₪ בחודש).
בגין 5% מההפרשה הוא מקבל זיכוי מס (החזר מס בשיעור של 35%), באותם תנאים בדיוק כמו עמית שכיר.
11% הנותרים מוכרים לו כניכוי מס (הקטנת ההכנסה החייבת במס), בדומה למה שהוסבר לעיל על הפרשות המעביד.
עצמאי אינו חייב לבטח את כל שכרו. מצד שני, הוא רשאי לבטח סכום גבוה יותר מהכנסתו אך ההטבות במיסוי יתקבלו עד למכסימום הנ”ל גם אם הוא בחר להגדיל את הפרשותיו.
מה עושה הקרן עם כל הכסף הזה?
קרנות הפנסיה מחפשות אפיקי השקעה שונים ומגוונים שישיגו תשואות לעמיתים. חלק מכספים אלו מופנים לרכישת ניירות ערך, איגרות חוב ומניות, וחלק מופנה להשקעות לא סחירות כמו מימון פרויקטים גדולים או רכישת נדל”ן מניב.
לקרנות הפנסיה מאפשר משרד האוצר לקנות ממנו אגרות חוב מיוחדות עליהם הוא משלם ריבית מועדפת והן נקראות “אג”ח מיועדות. כיום מונפקות אג”ח אלו בתשואה ריאלית של 4.86% (בעבר התשואה היתה גבוהה יותר) והאוצר מנפיק אותם עד לתקרת אחזקה של 30% בכל קרן פנסיה מסוג “חדשה”.
לקרנות הותיקות ניתנת אפשרות לקנות אג”ח מיועדות בשיעורים גבוהים יותר.
זכויות העמיתים בקרן הפנסיה
ראינו כמה כסף אנחנו מעבירים לקרן הפנסיה (לא מעט הא?)
ועולה מאליה השאלה: מה יוצא לנו מזה?
יוצא לנו דוקא לא מעט.
הביטוח הפנסיוני בקרן פנסיה כולל שלושה מרכיבים:
פנסיית זיקנה: המשולמת לעמית בקרן באופן חודשי מגיל 64 לנשים ו 67 לגברים ועד יום מותם.
פנסיית שאירים: קיצבה חודשית באחוזים שונים מפנסיית הזיקנה של העמית במקרה והוא נפטר, המשולמת לאשתו, ילדיו (עד גיל 21) או הורה נתמך שלו.
פנסיית נכות: פנסיה חודשית המשולמת לעמית במקרה ואיבד את כושר עבודתו לפני שהגיע לגיל פרישה.
מה קובע את גובה הפנסיה? כל הכספים המגיעים לעמית או לשאיריו: בגין פרישה, נכות או פטירה, משולמים בצורת קיצבה חודשית.
כאמור, בקרנות הותיקות הקיצבה נגזרת מגובה השכר המבוטח ומגיל הכניסה לקרן (ככל שגיל הכניסה לקרן צעיר יותר, כך תצבור יותר זכויות וקיצבתך תגדל) .
בקרנות החדשות הקיצבה הינה פונקציה של הסכום הנצבר בחיסכון כשהוא מחולק במקדם כלשהוא המחושב ע”י הקרן.
מקדם הקיצבה נקבע בין היתר גם על פי תוחלת החיים הצפויה .
לדוגמא: אדם שהגיע היום לגיל 67 צפוי לחיות בממוצע עד גיל 84 ולכן צפויים לו 204 חודשי קיצבה והמקדם שלו יקבע ל 204. על כל 1,000,000 ₪ שצבר הוא יקבל קיצבה חודשית של 4,901 ₪ = 1,000,000/204. זהו אינו הקריטריון היחיד לקביעת המקדם. לצורך קביעתו נלקחים בחשבון גם תשואות עתידיות בקרן, מצב שאר החוסכים ועוד.
מקדם זה משתנה אחת לתקופה ויכול להשתנות גם לאחר שהקיצבה החלה להיות משולמת. כיוון שהמקדם הינו פונקציה של הסכום הנמצא בחיסכון בקרן, יש להבין כמה נרצה להקציב לסכום זה. ככל שנקטין את התגמולים שאנו רוצים לקבל בקרות ארוע ביטוחי (מוות לפני גיל פרישה או נכות), כך יגדלו סכומי החיסכון. עם זאת מרכיב הביטוח בקרן הינו חשוב ביותר ולכן יש להבין את האפשרויות העומדות בפנינו:
היות והקרן מקנה גם זכויות לקרובים, הנקראים בז'רגון הקרנות “שאירים”, במקרה של פטירת העמית וכן ביטוחי נכות ,יש להחליט עם הכניסה לקרן לאיזה מסלול ברצוני להפנות את הכסף. מעבר למסלול הבסיסי (מסלול חיסכון טהור ללא מרכיבים ביטוחיים) ישנם מסלולים עתירי שאירים (משאיר פנסיה גבוהה יותר לאלמן/ה) , מסלולים עתירי חיסכון (יותר כסף מופנה לחיסכון ופחות לביטוחים הנלווים) או מסלולים עתירי נכות. במידה ובחרת במסלול עתיר שאירים הרי שסכום הפנסיה הבסיסית יקטן, ולהיפך. כנ”ל ניתן לבחור מסלולים עתירי נכות. כמו כן ישנו גם מסלול לחיסכון פרישה מוקדמת המאפשר לך להתחיל לקבל קיצבה כבר בגיל 60 אך בשיעור מופחת.
את המסלול יש לבחור בהתאם למצבך האישי והפיננסי. לדוגמא: אם הינך נשוי ובעל משפחה כדאי לבחון את המסלול שישאיר יותר כסף לשארים במקרה של פטירה. אם הינך רווק כדאי לבחור במסלול שיתן קיצבה מכסימלית וכו'.
חשוב לדעת כי לא כל הכסף שהפקדת לקרן מצטרף לסכום החיסכון שלך. קרנות הפנסיה גובות עמלות מכל הפקדה של החוסכים . שיעור העמלה על כל הפקדה עומד כיום על 6% (כלומר 6% מכל הפרשה של עמית, לא מופנים לא לחיסכון ולא לביטוח, אלא מראש מנוכים כחלק מדמי הניהול). בנוסף הקרן גובה עמלת דמי ניהול שנתית של 0.5% מסך הסכום הצבור בקרן.
כמו בכל גוף תחרותי, אלו הן העמלות המכסימליות וניתן להוריד את שיעורן ע”י משא ומתן עם סוכן הביטוח / נציג הקרן .
- המצב הבריאותי של המבוטח
היות וחלק ממרכיב הכיסוי הפנסיוני הוא פנסיה לשאירים במקרה מוות, הקרן קונה בחלק מהכסף שאתה מפריש לה, ביטוחי חיים כדי שיהיה לה מאיפה לשלם לקרוביך במידה ותעבור מן העולם.
מחיר ביטוח החיים מתייקר ככל שבריאותך לקויה, ולכן מחתימה הקרן את העמית לפני הצטרפותו על הצהרת בריאות.
אם בריאותך לקויה, או שאינך מעשן, חלק גדול מהפנסיות שלך אמור היה להיות מופנה לרכישת ביטוח חיים. כך היה קטן הסכום המיועד לחיסכון, ואיתו גם מנת הפנסיה החודשית שלך לעת פרישה. אולם בפועל, פרט למקרים קיצוניים, נוהגות קרנות הפנסיה לבטח את כל העמיתים באותו סכום ללא קשר לרמת הסיכון שלהם. (למשל: מעשנים ולא מעשנים משלמים אותו סכום להפרשת ביטוח מקרה מוות).
