אגרת חוב – שטר חוב המקנה בעלות על סכום הכסף הנקוב עליו וישולם בעתיד על-ידי מי שהנפיק (הוציא) את האג”ח. הגוף שהנפיק את האג”ח (ממשלה או חברה) הוא זה שקיבל את הכסף בזמנו מרוכש האג”ח והתחייב להחזירו בעתיד. זו דרך מקובלת למדינה, חברה או רשות ללוות כסף מהציבור. ההבדל בין אג”ח להלוואה אחרת היא שאת האג”ח ניתן להעביר ולמכור. בעצם על האג”ח רשום סכום החוב, אותו הלווה מתחייב להחזיר לבעל האג”ח עם ריבית, במועד הפירעון. האג”ח פופולארי כי הוא סחיר ומאפשר בדרך-כלל ללוות כסף במחיר נמוך יותר מהריבית הבנקאית הרגילה על הלוואות. האג”ח הכי מפורסם זה המשכנתה, הפרט לווה כספים מבנק או גורם ממשלתי, משלם את חובו לשיעורין ובתוספת ריבית.
דיבידנד – תשלום של החברה לבעלי המניות שלה. בעצם חלוקת רווחים בין בעלי המניות והחברה.
טעות תקן – סטיית תקן המתקבלת ממדגם (שורש השונות של המדגם).
מדד ה- β – מודד את הקשר בין תשואת המניה הבודדת לתשואת תיק השוק.
מודל ה-CAPM – מציעה נוסחה למציאת תוחלת תשואה של מנייה בודדת.
מודל הצמיחה– המודל מציג דרך לחישוב שווי מניה על פי שיעור צמיחת הדיבידנד.
מניה – שטר בעלות על חלק מהחברה. לכל בעלי החברה יש מניות של החברה ולכל בעל מניה יש חלק בחברה. המניה שווה כסף כי היא מגלמת בתוכה חלק מהחברה ואת שוויה היחסי בה, ומקנה גם זכות לדיבידנד.
מישור – מתייחס לשטח שבין ציר X לציר Y בגרף.
מיתון – תקופה ארוכה יחסית של פעילות כלכלית מואטת בכלל המשק. לרוב זה מתבטא בירידות מחירים, צמצום של הייצור והמסחר וירידה בתעסוקה. הגדרה נוספת היא צמיחה שלילית של המשק (היינו, צמצום בתוצר) בשני רבעונים רצו
מקדם המתאם – הוא כלי סטטיסטי שניתן למדוד באמצעותו את עצמת השונות המשותפת בין 2 מניות.
משקיע נועז – לא שונא סיכון ותיקו היעיל ממומן מהון עצמי והלוואות.
משקיע רגיל – שונא סיכון ותיקו היעיל ממומן מהון עצמי בלבד.
נכס חסר סיכון – הוא השקעה בעלת תוחלת תשואה כלשהי וסטיית תקן אפס. כלומר, בוודאות נקבל את התוחלת. לדוגמה- פיקדון בבנק, אג”ח ממשלתי, הלוואה המובטחת בערבות המדינה וכו'.
סטיית תקן – סטיית תקן מתקבלת מדגימת כל האוכלוסייה. זה מדד לפיזור הדגימות סביב הממוצע. כאשר הסטייה היא בעצם מרחק של המדידה הבודדת מהממוצע. ככל שהמדידות יותר קרובות אחת לשניה, סטיית התקן (מידת הפיזור) קטנה יותר.
סל יעיל – סל העדיף על חברו.
סל מניות – תיק מניות.
עקומת אדישות – מחברת בין כל הסלים המניבים למשקיע אותה רמת תועלת. המשקיע אדיש בבחירה בין כל אחד מהסלים על עקומת האדישות.
פרמיית סיכון – שיפוע CML. שיפוע CML נוקב באחוזי התשואה המתווספים לתיק בעקבות תוספת של 1% לסיכון שלו.
קו CML – קו במערכת צירים- של סיכון ותוחלת. יוצא מנקודת rf- נכס חסר סיכון ומשיק לחזית היעילה. מקשר בין סיכון לתשואה של תיקים יעילים בלבד.
קו SML – קו במערכת צירים (שציריה β ותוחלת התשואה) היוצא מנקודה שלrf ועובר דרך תיק השוק. ה-SML מאפשר לחשב את תוחלת התשואה של מניה בודדת שתנודותיה מתואמות עם תנודת תשואת תיק השוק.רווח – כאשר יש לחברה עודף הכנסות על הוצאות, ההפרש ביניהם מבטא רווח (בניגוד להפסד, המבטא עודף הוצאות על הכנסות).שגשוג כלכלי – תקופה של צמיחה בתוצר הריאלי.שונות התשואה – מדד לסיכון. ככל שהשונות של אפיק השקעה גבוהה יותר, הוא נחשב מסוכן יותר (כשמוציאים שורש לשונות, מקבלים את סטיית התקן).
שונות משותפת – מדד לקשר בין שני משתנים מקריים. בתחום שלנו הכוונה לרוב למניות. השונות המשותפת בוחנת כיצד 2 מניות מגיבות לאותו תרחיש.
תוחלת – ממוצע תיאורטי של כל האוכלוסיה שחישובו מתבסס בדרך-כלל על הסתברויות או סיכויים.
תוחלת התשואה – ממוצע התשואה (הרווח).
תיק השוק – ראה סל השוק.
תשואה – הפרש בשווי השקעה בהפרשי זמן. ההפרש בשווי ההשקעה נובע ממספר מקורות כמו מריבית, רווח נקי מעסק, רווח הון וכו'. תשואה תוצג באחוזים, כיוון שהיא מייצגת את הרווח או ההפסד באחוזים. נתון התשואה לא יצביע על אורך תקופת החישוב. התשואה לרוב לא יציבה וקבועה ולכן נהוג להציג תשואה שנתית. התשואה לשנה היא בד”כ הרווח השנתי מההשקעה חלקי גובה ההשקעה (עבור אחוזים צריך להכפיל את התוצאה ב-100). נהוג להשתמש במושג תשואה על ההון העצמי. תשואה על ההון העצמי מחושבת על ידי חלוקה של הרווח הנקי בהון העצמי (כפול 100 עבור אחוזים).
