באפליית מחירים מדרגה III המונופול יכול להפלות בין צרכנים שונים עם ביקושים שונים אבל המחיר ליחידת מוצר לכל סוג של צרכנים הוא אחיד. הדבר אפשרי למשל כאשר ישנם מרחקים גיאוגרפים בין הצרכנים. המונופול יכול לדרוש מחיר שונה לפחית בתל אביב לעומת אותה פחית בצפת, ללא חשש שצרכן מעיר אחת ייסע לעיר השנייה, רק כי מחיר הפחית זול יותר. הרעיון הוא לקחת מחיר גבוה יותר מאוכלוסיות עם ביקוש קשיח יותר.

מבחינה אינטואיטיבית המונופול ייצר כך שיתקיים השוויון:

הוצאה שולית = פדיון שולי אוכלוסיה ב' = פדיון שולי אוכלוסיה א'

כל עוד הפדיון השולי באחת האוכלוסיות יותר גבוה, המונופול ימכור שם עוד יחידות של המוצר, והפדיון השולי ירד לפי עקומת הביקוש של אותה אוכלוסיה. בשיווי משקל הפדיון השולי בכל אוכלוסיה יהיה שווה להוצאה השולית. המחירים בכל אוכלוסיה יהיו שונים, כי עקומות הפדיון השולי נגזרות מעקומות הביקוש, ועקומות הביקוש הן שונות. השוני בעקומות הביקוש הוא הסיבה לדרוש מחיר שונה מכל אוכלוסיה מלכתחילה.

נביט בתרשים 5.1:

תרשים 5.1 – מונופול מפלה דרגה III –  אוכלוסיה א'

תרשים 5.2 – מונופול מפלה דרגה III –  אוכלוסיה ב'

תרשים 5.2 – מונופול מפלה דרגה III –  אוכלוסיה ב'

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תרשים 5.3 – מונופול מפלה דרגה III –  מצרפי

תרשים 5.3 – מונופול מפלה דרגה III –  מצרפי

לפי דוגמא זו :

5 ש”ח = הוצאה שולית של המונופול = פדיון שולי אוכלוסיה ב' + פדיון שולי אוכלוסיה א'.

באוכלוסיה ב' הביקוש הוא יותר קשיח. לכן מונופול מפלה דרגה III ידרוש מאוכלוסיה ב' 10 ש”ח ליחידת מוצר. לאוכלוסיה א' יש ביקוש יותר גמיש ולכן יילקח מהם מחיר של 7.5 ש”ח ליחידה.