המונחים הנ”ל מתייחסים לתקופות בלתי מוגדרות והיפותטיות.

כל אחד מהמונחים זמן קצר וזמן ארוך הוא למעשה קוד המכיל בתוכו סדרת הנחות (או מאפיינים) המתייחסות הן לפירמה הבודדת (מיקרו) והן לכלל המשק (מאקרו).

כל אחד מהמונחים (זמן קצר וזמן ארוך) בא לאפיין את התנהגות הפירמה מחד גיסא, והתנהגות  המשק מאידך גיסא, על בסיס ההנחות שהוא מכיל.

 

זמן קצר

בזמן הקצר אנו מייחסים לפירמה את ההנחות הבאות:

מיקרו

  1. התייחסות להוצאות קבועות (`FC` ) – הן לא ניתנות לשינוי. מקובל להניח שיש גורם ייצור אחד שהפירמה אינה יכולה לשנות את כמותו (לא להוסיף ולא להפחית) ולכן היא חייבת לשלם את ההוצאה בכל מקרה ובכל היקף ייצור.
  2. התייחסות להוצאות משתנות (`VC` ) – הן משתנות באופן יחסי להיקף הייצור.

כפי שנראה בהמשך, בזמן הקצר, כדאי לפירמה לייצר כל עוד הפדיון השולי אינו קטן מההוצאות המשתנות. ההוצאות הקבועות אינן רלוונטיות בזמן הקצר. ההוצאה כבר נעשתה ואי אפשר לבטלה.

מאקרו

עקומות הביקוש וההיצע המצרפיות קבועות.

 

זמן ארוך

מיקרו

  1. התייחסות להוצאות קבועות. בזמן הארוך יגיע מועד החידוש של כל מרכיבי ההוצאות הקבועות, כגון: חידוש ציוד, חידוש הסכמי שכירות וביטוחים, וכיו”ב. במועד החידוש יהיה על הפירמה לבחון את כדאיות החידוש. אם הפירמה תעריך שהפדיון בעתיד יהיה קטן מסך ההוצאות (TC), היא תצטרך להתחסל.
  2. התייחסות להוצאות משתנות. ייתכנו שינויים בהוצאות המשתנות, כתוצאה משימוש יותר יעיל בגורמי הייצור.

מאקרו

עקומת הביקוש המצרפית ובמיוחד עקומת ההיצע המצרפית אמורים להשתנות. פירמות חדשות ייכנסו לענף לצד הרחבות של פירמות וותיקות ומנגד חלק מהפירמות הוותיקות יחליטו לחסל את עסקיהם או להצטמצם.