מרכזת את כל הסלים שמניבים אותה כמות ייצור.
בתרשים 2.2 משורטטת עקומת שוות תפוקה שסימולה: .
צירי התרשים:
- ציר x- עובדים.
- ציר y- מכונות.
- סל A מכיל: 2 עובדים ו- 10 מכונות.
- סל B מכיל: 3 עובדים ו- 8 מכונות.
כך לגבי כל שאר הסלים. (הרכבי הסלים מבוססים על נתוני טבלה 2.1).
תרשים 2.2
סימול עקומה שוות תפוקה, (לדוגמא` P_100` )
סימול העקומה כולל את האות P (קיצור של Production) ולצידה כמות המוצרים שאליה היא מתייחסת. כאשר עקומה שוות תפוקה מתייחסת ל- 300 יחידות, היא תסומל .
מאפייני עקומה שוות תפוקה
השיפוע של עקומה שוות תפוקה בכל סל מציין על כמה יחידות גורם ייצור y יש לוותר תמורת יחידה נוספת מגורם ייצור x, תוך שמירה על אותה רמת תפוקה
כשהשיפוע הוא 3, ויתור על 3 מכונות תמורת עובד נוסף ישאיר את הפירמה באותה רמת תפוקה.
השיפוע נקרא “שיעור התחלופה הטכני” ומסומן ע”י הצירוף (RTS (Rate of Technical Substitution
שיפוע עקומה שוות תפוקה
השיפוע מציין את מספר המכונות שיגרעו תמורת תוספת של פועל אחד.
כמות המכונות שעליהן הפירמה תהיה מוכנה לוותר מושפע מהתפוקה שתיגרע בעקבות הוויתור.
התפוקה שתיגרע צריכה להשתוות לתפוקה שתתווסף.
את השיוויון בתפוקות אפשר להציג באמצעות שיוויון 1.
שיוויון 1: 
ומכאן מתקבל שיוויון 2.
שיוויון 2:
הסימן (–) בא לציין שמדובר בגריעה, שמשמעותה: שיפוע שלילי.
במילים אחרות, השיפוע בכל סל נותן ביטוי ליחס התפוקות שקיים בין שני גורמי הייצור בסל:
אם התפוקה לעובד היא 10 כסאות והתפוקה למכונה 5 כסאות, אזי השיפוע יהיה `[-2=(10)/(-5)]` .
השיפוע גדל, ככל שתפוקת המכונה יורדת ביחס לתפוקת העובד.
