רקע
עד כה הנחנו שכל תקבול יגיע אלינו בודאות מוחלטת כאילו שקיבלנו בגינו ערבות של ממשלת ארה”ב. למצב זה אנו קוראים תקבולים מובטחים.
אולם למרבה הצער במרבית הפרוייקטים, התקבולים אינם מובטחים. ייתכנו מצבים שבהם התקבולים, כולם או חלקם, כלל לא יגיעו לידינו או שיגיעו בפיגור, או יהיו נמוכים יותר מהתחזית.
כאשר אין לנו ביטחון מלא שזרם תקבולים כלשהו יתקבל בהתאם לתוכנית, אנו אומרים שתוצאות הפרוייקט מלוות באי ודאות.
במישור העיסקי מקובל להתייחס למצבי אי ודאות כאל סיכון, למרות שבמצבים אלו ייתכנו באותה מידה גם הפתעות לטובה. כך שיותר נכון להתייחס למצבי אי ודאות כאל מצבים שנושאים בחובם סיכוי/סיכון ולא רק סיכון.
השלכות של אי ודאות על קבלת החלטות
במסגרת פרק זה נעשה הכרה ראשונית עם האמצעים העיקריים שבהם נעזרים בתורת המימון בהתמודדות עם אי ודאות שהם:
1. ממוצע
2. סטיית תקן
3. בטא (β)
2. סטיית תקן
3. בטא (β)
במקביל נעמוד על ההבחנה בין שני סוגי סיכון; סיכון שיטתי וסיכון ספציפי.
כבר בשלב מקדים זה נדגיש שאחת הדרכים היותר פופולריות להתמודד עם אי ודאות המתייחסת לקבלת זרם תקבולים כלשהו, היא על ידי כך שמוסיפים לריבית ההיוון (בחישוב הערך הנוכחי), אחוז כלשהו. למשל 3%. וכך, אילו ריבית ההיוון, בפרוייקט שתקבוליו מובטחים בערבות מדינה, הייתה 15%, אזי, כשאין ערבות מדינה, ריבית ההיוון תעלה בעוד 3% ותעמוד על 18%.
דוגמאות להשפעת תוספת הריבית
נבחן את ההשפעה של תוספת אחוזים על כדאיות ההשקעות בפרוייקטים של הנפט המוצעים בטבלה 2.5 (עמוד 48)
כאשר הנחנו שהתקבולים מובטחים, ריבית ההיוון עמדה על 10%.
עכשיו, נניח שאין לנו יותר ביטחון בתקבולים ולאור זאת אנו מחליטים להוסיף 5% לריבית ההיוון, והיא תעמוד של 15%.
נחשב את הערך הנוכחי של זרם התקבולים ב-2 חלופות.
- חלופה 1: תקבולים מובטחים שבה ריבית ההיוון 10%.
- חלופה 2: תקבולים לא מובטחים שבה ריבית ההיוון 15%.
התוצאות מוצגות בטבלה הבאה.
|
טבלה #2.7: חישוב ערך נוכחי של זרם תקבולים ב-2 חלופות |
|||
|
|
פרוייקט 1 |
פרוייקט 2 |
פרוייקט 3 |
|
סכום ההשקעה |
1.00 מ' ש”ח |
1.00 מ' ש”ח |
1.00 מ' ש”ח |
|
תקבולים מובטחים (10%) (ערך נוכחי כאשר ריבית ההיוון 10%) |
1.10 “ |
1.12 “ |
0.86 “ |
|
תקבולים לא מובטחים (15%) (ערך נוכחי כאשר ריבית ההיוון 15%) |
0.97 “ |
1.02 “ |
0.80 “ |
מסקנות
בטבלה רואים בבירור שכדאיות ההשקעה קְטֵנָה כשריבית ההיוון עולה. מ-10% ל-15%.
בחלופה 1 כדאי לנו להשקיע בפרוייקטים 1 – 2, סכום של מליון ש”ח.
אך כשרמת הודאות יורדת (חלופה 2) לא כדאי להשקיע בפרוייקט 1 יותר מ-0.97 מ' ש”ח, בפרוייקט 2 יותר מ–1.02 מ' ש”ח ובפרוייקט 3 יותר מ-0.80 מ' ש”ח.
תוספת האחוזים במצב של אי ודאות
ככל שעולה רמת אי הודאות, (שמשמעותה: גידול בסיכון), נגדיל את תוספת האחוזים לריבית ההיוון. למשל במקום להוסיף 5%, נוסיף 8%.
תוספת האחוזים תביא להקטנת סכום הערך הנוכחי. לעומת זאת, ככל שקטנה רמת אי הודאות, (שמשמעותה: קיטון בסיכון) נקטין את תוספת האחוזים. למשל ל-1%, ובעקבותיה סכום הערך הנוכחי יעלה. וכך באמצעות תוספת האחוזים אנו מתרגמים את רמת אי הודאות לסכום כספי כלשהו הנגרע מהערך הנוכחי המתקבל במצב של ודאות מוחלטת.
כמה אחוזים מוסיפים
כאמור, ככל שגדלים הספקות שלנו באשר לתקבולי העתיד, כך נגדיל את תוספת האחוזים של ריבית ההיוון.
אך למרבה הצער, אף אחד לא יוכל לשלוף לכם אחוז מדויק ואפילו לא חצי מדויק שאותו יש להוסיף. כל מומחה ינקוב בריבית שונה.
אומנם, במהלך השנים פותחו מודלים שעוזרים לחשב את תוספת האחוזים הראויה, אולם בפועל העולם העסקי כל כך מורכב ומפתיע שחישוב תיאורטי יכול רק לשמש כאומדן גס.
באופן מעשי, עד שלא תלמדו על המודלים וגם תבינו ותתנסו בהם, תיעזרו במומחים. תציגו להם את הפרוייקטים ותשאלו לדעתם באשר לריבית ההיוון הראויה.
במרבית המקרים התוספת תנוע בין 10%-3%, ובעיקר בין 5%-3%.
