כאשר אנו בוחנים אחורה (למשל שנה אחורה) את הישגי כל אחת מהמניות הכלולות בסל, דהיינו: התשואה שהמניה הניבה למשקיעים בה, ניתן למיין את המניות ל-4 קבוצות.
קבוצה 1
מניות שבד”כ ביום שמחיר הסל עלה בשיעור כלשהו, הן עלו בשיעור גדול יותר, וביום שמחיר הסל ירד הם ירדו בשיעור גדול יותר.
לדוגמא: ביום א', כשמחיר הסל עלה ב-1%, הן עלו ב-2% (או בכל שיעור אחר הגבוה מ-1%), וביום ב' כשמחיר הסל ירד ב-1.2%, הן ירדו ב-1.8% (או בכל שיעור אחר הגדול מ-1.2%).
איור 5.1 מתאר את דפוס התנהגות זה. מניות חברות ביטוח מתנהגות בד”כ במתכונת זו.
מקרא לסימנים :
· מניה
– סל
· מניה
– סל
קבוצה 2
מניות שבד”כ ביום שמחיר הסל עלה, הן עלו בשיעור קטן יותר.
לדוגמא: ביום א' כשמחיר הסל עלה ב-3%, הן עלו ב-2% (או בכל שיעור אחר שמתחת ל-3%), וביום ב' כשמחיר הסל ירד ב-2.5%, הן ירדו ב-1.5% (או בכל שיעור אחר מתחת ל-2.5%).
איור 5.2 מתאר את דפוס התנהגות זה.
מניות חברות פרמצבטיקה (תרופות) מתנהגות בד”כ במתכונת זו.
קבוצה 3
מניות שבד”כ מדי יום התנהגו באופן הפוך מהתנהגות מחירי הסל. כאשר מחירי הסל עלו, הן ירדו וכאשר מחירי הסל ירדו, הן עלו.
איור 5.3 מתאר את דפוס התנהגות זה.
מניות של חברות נפט מתנהגות במתכונת זו.
קבוצה 4
מניות שבהתנהגותן אין כל קשר להתנהגות מחירי הסל. כשמחירי הסל, לדוגמא, עולים, הן יכולות פעם לעלות יותר מהסל, פעם לעלות פחות מהסל, פעם בכלל לרדת ועוד פעם לרדת וכך הלאה.
