הדוגמאות מתייחסות רק למצב שההוצאות הנוספות הן על בסיס אחוזים.
דוגמא 1:
משה קיבל הלוואה בסך 10,000 ש”ח לתקופה של שנה בריבית תעריפית של 12%.
כלומר הריבית המתואמת שווה לריבית התעריפית (תשלום הריבית מתבצע בסוף השנה).
בנוסף, משה מחוייב בדמי הקצאת אשראי בשיעור של 2%. בדוגמא זו, הריבית התעריפית היא 12% והריבית האפקטיבית – 14% (=12%+2%). בסוף השנה משה יחזיר 11,400 ש”ח הכוללים: 10,000 ש”ח קרן, 1200 ש”ח ריבית ו-200 ש”ח דמי הקצאת אשראי.
דוגמא 2:
דוד קיבל הלוואה בסך 10,000 ש”ח לתקופה של שנה בריבית תעריפית של 12%. הריבית מחושבת במתכונת של ריבית מתואמת על בסיס חודשי.
בנוסף, דוד מחויב בדמי הקצאת אשראי בשעור של 2%.
בדוגמא זו:
- הריבית התעריפית היא 12%
- הריבית המתואמת היא % 12.68
- הריבית האפקטיבית היא % 14.84 (פירוט שיטת החישוב בהמשך)
חישוב הריבית האפקטיבית ייעשה ב-2 צעדים כדלקמן:
|
טבלה #31.2 |
|||
|
התקופה
|
סכום הקרן בתחילת החודש
|
הריבית בפועל (לחודש)
|
סכום הריבית בפועל
|
|
(1)
|
(2)
|
(3)
|
(4) = (3)*(2)
|
|
חודש ראשון |
10,000 ש”ח |
1.16% (=) |
116 |
|
חודש שני |
10,116 “ |
1.16% (=) |
117 |
|
חודש שלישי |
10,233 “ |
1.16%(=) |
119 |
וכך הלאה , בכל שאר חודשי השנה.
הערות :
- הריבית בסוף כל חודש (טור 4) לא משולמת בפועל אלא מתווספת לקרן בתחילת החודש שאחריו (טור 2).
- בטור 3 המכפלה של הריבית (14%) ב- נובעת מהעובדה שהחישוב מתייחס לחודש אחד (מתוך 12 חודשים).
חישוב ריבית אפקטיבית כאשר ההוצאות הנוספות נקובות גם בשקלים
כאשר להלוואה מתווספות הוצאות הנקובות בשקלים, זה לא תמיד פשוט לתרגם אותם לאחוז כלשהו מהקרן ולנקוב את הריבית האפקטיבית באחוזים.
לאור זאת, גם על פי החוק, נותן ההלוואה מחוייב לדווח לנו מהו גובה הריבית המתואמת הגלומה בעיסקה, אבל לא מה גובה הריבית האפקטיבית. את החישוב הזה עלינו לבצע בעצמנו.
