קיים בלבול רב בציבור בין ריבית המבוטאת באחוזים לבין סכום הריבית המבוטא בשקלים.
לא פעם אנו שומעים אמירה כגון: שילמתי 100 ש”ח ריבית.
זו התבטאות לא נכונה. יש לומר: סכום הריבית ששילמתי הוא 100 ש”ח.

מועד תשלום הריבית

בהלוואות עד שנה – הריבית משולמת בתום תקופת ההלוואה.
בהלוואות ליותר משנה – ישנן 2 אפשרויות:
  1. הריבית משולמת בתום כל שנה.
  2. לא משלמים את סכום הריבית בפועל בסוף כל שנה, אך הריבית מתווספת מאותו מועד לקרן, כך שהריבית בשנה שאחריה מתייחסת לקרן גדולה יותר.

דוגמא:

אבי לקח הלוואה של 1,000 ש”ח לשנתיים בריבית תעריפית של 8%. תקופת הזמן “לשנתיים”, מציינת מתי אבי צריך להחזיר את סכום הקרן. (כעבור שנתיים מיום קבלת ההלוואה).
לגבי תשלום הריבית , ישנן 2 אפשרויות :
  1. תשלום מידי סוף שנה.
  2. תשלום בתום שנתיים.

 

אפשרות 1 :
באפשרות זו אבי ישלם בסוף כל שנה 80 ש”ח עבור הריבית.
התשלום השני יצטרף להחזר הקרן.

אפשרות 2:
אבי ישלם בתום שנתיים 166.40 ש”ח עבור ריבית.
תשלום זה יצטרף להחזר הקרן.

“התחכמויות” בדרך החישוב של סכום הריבית

כפי שנראה מיד, ברבות השנים התפתחו שיטות “מתוחכמות” לחישוב סכום הריבית, “המשחקות” לטובת המלווים.
השיטות ה”מתוחכמות” מגדילות את סכום הריבית למרות שהן מתבססות על אותו תעריף ריבית.
לכל אחת משיטות החישוב יש שם בן 2 מילים שהמילה הראשונה בו הוא ריבית.
נסקור בהמשך את 4 שיטות החישוב המקובלות שהן:
  1. ריבית נומינלית המכונה גם ריבית תעריפית.
  2. ריבית דריבית.
  3. ריבית מתואמת.
  4. ריבית אפקטיבית.
לחלקכם הפיסקה הנ”ל תישמע קצת לא ברורה ובמידת מה של צדק, אך אל תדאגו, הכל יתבהר כפשוט, כשנסביר את כל אחד מסוגי הריביות.