דוגמא:
טבלה #1.5: הנתונים בשקלים |
|||||||
שנה
|
סכום הקרן בתחילת שנה
|
סכום הריבית לשנה (משולמת בסוף שנה)
|
סכום התשלום השנתי (משולם בסוף שנה) |
מזה : | סכום הקרן
לאחר התשלום השנתי (יתרת הקרן) (6)-(2) |
||
הסכום עבור הריבית | הסכום עבור הקרן | ||||||
(1) | (2) | (3) |
(4) |
(5) | (6) | (7) | |
שורה 1 |
1 |
100,000 | 10,000 | 26,380 | 10,000 | 16,380 | 83,620 |
שורה 2 |
2 |
83,620 | 8,362 | 26,380 | 8,362 | 18,018 | 65,602 |
שורה 3 |
3 |
65,602 | 6,560 | 26,380 | 6,560 | 19,820 | 45,782 |
שורה 4 |
4 |
45,782 | 4,578 | 26,380 | 4,578 | 21,802 | 23,980 |
שורה 5 |
5 |
23,980 | 2,398 | 26,380 | 2,398 | 23,982 | 2 – |
כיצד לקרוא את טבלת לוח הסילוקין?
לוח סילוקין שבו התשלומים שווים נקרא לוח שפיצר, על שם ממציאו.
לוח שפיצר מקובל מאוד בתחום המשכנתאות.
הערות:
- הסכומים בטבלה מעוגלים כלפי מעלה לשקלים שלמים ולפיכך היתרה בסוף השנה החמישית היא 2 – (הבנק גבה מאיתנו 2 ש”ח יותר). אילו הסכומים לא היו מעוגלים, היתרה הייתה 0 בדיוק.
- בספר זה לא תלמדו כיצד פקיד הבנק חישב את סכום ההחזר השנתי בלוח שפיצר. אך נרמוז שיש לו חוברת שממנה, בהתאם לתנאי ההלואה, הוא ממלא את נתוני לוח הסילוקין.