נניח שהורים מבטיחים לילדם משה 20,000 ש”ח בעוד 3 שנים, כשישתחרר מצה”ל.

תורת המימון תבקש מאיתנו לחשב איזה סכום כספי יש להפקיד היום בבנק כדי שיצמח בתוך 3 שנים ל- 20,000 ש”ח. התשובה תלויה בשיעור הריבית שהבנק נותן. נניח שהיא 8% לשנה.
עד שתלמד לחשב את הסכום, אנו נעשה זאת עבורך, והתשובה היא 15,877 ש”ח. כלומר: סכום של 15,877  ש”ח, שיופקד היום בבנק בריבית של 8% לשנה, יצמח ל- 20,000 ש”ח בעוד 3 שנים. לסכום הכספי  שנקבנו בתשובה יש כינוי שהוא: “שווי הערך הנוכחי”. או בקיצור “ערך נוכחי” השימוש בו במשפט מלא יהיה: 15,877 ש”ח הם שווי הערך הנוכחי של 20,000 ש”ח שאמורים להתקבל בעוד 3 שנים.

אדישות

המילה אדישות בכלכלה באה לתאר מצב שבו מבחינה כלכלית אין לך הצדקה להעדיף חלופה (= אפשרות) אחת על פני חלופה אחרת. שכן כל אחת מהחלופות מעניקה לך אותה תמורה. במצב זה אתה אדיש בין החלופות.

דוגמא:

נחזור למשה מהדוגמא הקודמת.
נניח שהוריו משפרים את הצעתם הכספית ומציעים לו קבלת כסף ב-2 חלופות.
  • חלופה 1 –   15,877 ש”ח היום.
  • חלופה 2 –   20,000 ש”ח בעוד 3 שנים.
משה מתקשר לבנק ושואל את הפקיד כמה הוא יצבור בתוך 3 שנים אם יפקיד היום 15,877 ש”ח (חלופה 1), והתשובה 20,000 ש”ח.
במצב זה משה אדיש לגבי הבחירה בין קבלת 15,877 ש”ח מהוריו היום ובין קבלת 20,000 ש”ח בעוד 3 שנים (חלופה 2). שכן באמצעות כל אחת משתי החלופות יהיו בידיו בעוד 3 שנים 20,000 ש”ח
(וזה בהנחה שהוא לא זקוק לכסף במהלך 3 השנים).

נחזור למונח הערך הנוכחי

מציעים לך לקבל בעוד 3 שנים סכום של 20,000 ש”ח. הערך הנוכחי של 20,000 ש”ח שיתקבלו בעוד 3 שנים הוא הסכום שתדרוש לקבל  היום כחלופה, על מנת שתהיה אדיש לבחירה בין שתי החלופות. בדוגמא זו הערך הנוכחי של 20,000 ש”ח שיתקבלו בעוד 3 שנים הוא 15,877 ש”ח.

העדפה מול אדישות

אם משה שלנו יוכל לקבל היום יותר מ-15,877 ש”ח, אפילו 15,878 ש”ח (שקל 1 יותר) הוא יעדיף זאת על פני קבלת 20,000 ש”ח בעוד 3 שנים.
וההסבר: אם משה יפקיד היום 15,878 ש”ח יהיו בידיו בעוד 3 שנים יותר מ- 20,000 ש”ח.

וכן בכיוון ההפוך: אם משה יוכל לקבל בעוד 3 שנים יותר מ- 20,000 ש”ח (אפילו 20,001 ש”ח) הוא יעדיף זאת על פני קבלת 15,877  ש”ח היום.
וההסבר: אם הוא יפקיד 15,877 ש”ח היום, בעוד 3 שנים יהיו בידיו רק 20,000 ש”ח.

ערך נוכחי בתרגום חופשי: “כמה זה שווה לנו היום?”

הצגת מספרים בקיצור
האות K משמשת תחליף ל-000.
לדוגמא, כותבים 100K ש”ח במקום 100,000 ש”ח.
בכל פעם שכתוב K – קרא אותה: אֶלֶף.
 K  – היא קיצור של Kilo = 1000.
נניח שדוד עשיר מציע לתת לך כסף ב-2 חלופות;
  • חלופה 1: 100k ש”ח היום (מועד א')                                                 
  • חלופה 2: 140k ש”ח בעוד 3 שנים (מועד ב').
 במה תבחר?
התשובה תלויה במצבך הכספי או במילים אחרות, בשיעור הריבית שחל עליך.
נתייחס לשני מצבים המיוצגים על ידי שני אנשים: “חסכן” ו”חייב“.
  1. חסכן. אין לו חובות וכל כספו מושקע בתוכניות חיסכון שמניבות 10% ריבית לשנה.
  2. חייב. רכש דירה באמצעות הלוואה בריבית של  20% לשנה. 

חסכן

החסכן יעדיף את חלופה 2 וההסבר:
אם יבחר בחלופה 1 ויקבל היום 100k ש”ח, הם יצמחו בבנק רק לכדי 133k ש”ח בעוד 3 שנים, פחות מ-140k ש”ח.
אך אילו בחלופה 1 היו מציעים לו 105,184 ש”ח, החסכן היה אדיש לבחירה בין החלופות, שכן 105,184 ש”ח יצמחו לכדי 140k ש”ח בעוד 3 שנים. 
אילו בחלופה 1 היו מציעים לו יותר מ-105,184 ש”ח, הוא היה מעדיף את חלופה 1.

חייב

החייב יעדיף את חלופה 1 – קבלת 100k ש”ח היום.
וההסבר: באמצעות פרעון חוב בסך 100k ש”ח היום (מועד א') הוא מתפטר מחוב שיצמח בתוך 3 שנים (מועד ב') לכדי 173k ש”ח, או במילים אחרות באמצעות פרעון 100k ש”ח, היום הוא מצמצם ב-173k ש”ח את היקף החובות שיהיו לו בעוד 3 שנים.
אם החייב יבחר בחלופה 2 (קבלת 140k ש”ח בעוד 3 שנים), הוא יוכל להקטין את היקף החובות שלו בעוד 3 שנים (מועד ב') רק ב-140k ש”ח.
אילו בחלופה 2 היו מציעים לו 173k ש”ח, הוא היה אדיש לבחירה  בין 2 החלופות, שכן ב-2 החלופות היקף החובות שלו במועד ב' יצטמצם ב-173k ש”ח.
אילו בחלופה 2 היו מציעים לחייב יותר מ-173k ש”ח, הוא היה מעדיף לבחור בה.
כפי שאנו רואים ל”חסכן” ו”לחייב” יש סף אדישות שונה, לאור שיעור הריבית השונה שבו כל אחד מהם מתחשב. או במילים אחרות הערך הנוכחי מושפע ממצבך הכספי.