מונופול רגיל

למונופול יש את הכוח לקבוע את המחיר בשוק

• ההחלטה על גובה המחיר נקבעת על פי שיקולים כלכליים.
• המחיר ייקבע ברמה שתמקסם את רווחיו.
• הרווחיות של המונופול מתקבלת מההפרש שבין הפדיון להוצאות.

סימולים

• `Pi` – פונקציית הרווח
• `TC` – פונקציית ההוצאות
• `TR` – פונקציית הפדיון
• `Q` – הכמות המבוקשת מהמוצר

דוגמא

• מבנה פונקציית ההוצאות – `TC = Q^2+ 10`
• מבנה פונקציית הביקוש בענף – `P = 120 – Q`
• פדיון המונופול – `P * Q = [120-Q]*Q`
• מבנה פונקציית הרווח – `Pi=TR-TC=[(120-Q)*Q] – [Q^2+10]`

הרווח המקסימלי מתקבל בכמות שבה הנגזרת של פונקציית הרווח שווה ל-0.

הפונקציה מורכבת מחיבור של 2 פונקציות משנה: TR ו- TC.

הנגזרת של TR מניבה את MR (Marginal Revenue).

הנגזרת של TC מניבה את MC (Marginal Cost).

מכאן: `Pi'=120-2Q-2Q`

הרווח המקסימלי מתקבל כאשר MC=MR, ובנתוני הדוגמא: `120-2Q = 2Q`

התוצאה

• הרווח המקסימלי מתקבל כאשר Q=30 והמחיר יהיה P=90 (P=120-Q)
• רווח המונופול: 1,790 ש"ח `[(30*90)-((30^2)+10)=]` (TR-TC)
• עודף היצרן: 1,800 ש"ח `[30*30/2]`
• עודף הצרכן: 450 ש"ח `TR-TVC=[2700-900=]`, המשולש הכחול בתרשים 21.
• הרווחה החברתית: 2,250 ש"ח (1800+450) – (עודף היצרן+עודף הצרכן)

נתוני הדוגמא ותוצאותיה מפורטים בתרשים 21.

מצב הענף בתחרות חופשית

נבחין כיצד הייתה נראית תמונת הענף במצב של תחרות חופשית.

• בתחרות חופשית מתקיים השיוויון P = MC (אצל מונופול MR = MC)
• ובנתוני הדוגמא P=2Q
• נציב [120 – Q] במקום P ונקבל 2Q = 120-Q
• והתוצאה: Q = 40 יח', P = 80 ש"ח

• עודף היצרן: 1600 ש"ח `(80*40-40^2=)`
• עודף הצרכן: 800 ש"ח `(40*40.2)`
• סה"כ הרווחה החברתית: 2400 ש"ח

טבלה 3 מרכזת את הרווחה החברתית והתפלגותה בשוק חופשי ובשוק מונופוליסטי.

פרשנות

בשוק מונופוליסטי, לא רק שסה"כ הרווחה החברתית מצטמצמת, אלא שהמונופול מצליח אף להגדיל את העודף שלו, בערכים מוחלטים, על חשבון הצרכן.