כאשר תייר אמריקאי מגיע ארצה וזקוק לשקלים
- התייר פונה לבנק ישראל, מוסר לו דולרים ובתמורה מקבל שטרות, בהתאם לשער הדולר באותו מועד.
- לדוגמא: אם שער הדולר עומד על 4 ש"ח, והתייר מוסר 1,000$, הוא יקבל שטרות בשווי 4,000 ש"ח.
- אם בתום ביקורו יישארו לו 2,000 ש"ח, ושער הדולר יעמוד על 5 ש"ח, התייר ימסור את השטרות לבנק ישראל, ויקבל תמורתם 400 $.
- בנק ישראל מחויב למסור דולרים, מתוקף כתב ההתחייבות שעליו הוא חתום.
- כאשר התייר מוסר לבנק ישראל 2,000 ש"ח, כמות השקלים במדינה קטנה ב- 2,000 ש"ח.
- לפעולה זו קוראים "קניית דולרים" או "מכירת דולרים".
הנפקת שטרות חדשים וקבלתם חזרה
- בכל פעם שבנק ישראל מקבל דולרים, הוא מנפיק שטרות כסף חדשים, וכמות השטרות במדינה גדלה בהתאם.
- כאשר בנק ישראל מקבל שטרות כסף (תמורת דולרים), הוא היה צריך להשמידם, כך שכמות השטרות במדינה תקטן.
- בפועל, שטרות שמתקבלים בבנק ישראל מועברים לכספת ומתייחסים אליהם "כאילו" שהושמדו.
- כאשר הבנק מקבל דולרים, הוא מוציא שטרות מהכספת והם הופכים לחלק מהשטרות במדינה.
