הקדמה
שוק הכסף מתייחס לעקומות הביקוש וההיצע לאמצעי תשלום. לפני שנפתח בהסבר, נרענן מספר מונחים שבהם ניעזר בהמשך.
1. אמצעי תשלום
- אמצעי התשלום הם סכום של 2 מרכיבים:
- מרכיב 1 – סה"כ המזומנים שבידי הציבור (שטרות כסף).
- מרכיב 2 – סה"כ חשבונות עו"ש שבידי הציבור ופקדונות אחרים לפי דרישה. (שטרות כסף שמוחזקים בידי הבנקים אינם חלק מאמצעי התשלום).
בהמשך הפרק נשתמש במילה כסף כתחליף לאמצעי תשלום (כסף = אמצעי תשלום).
2. בסיס הכסף
סה"כ סכום שטרי הכסף (המזומנים שהבנק המרכזי הנפיק). רובם נמצאים בידי הציבור והם חלק מאמצעי התשלום. מקצתם נמצאים בידי הבנקים ומשמשים כרזרבה. המזומן שבידי הבנקים אינו חלק מאמצעי התשלום.
3. תשואה שנתית
התשואה השנתית היא הרווח השנתי באחוזים שאנו מקבלים מאיגרת חוב שברשותנו (או מכל אפיק השקעה אחר). נסביר ונמחיש באמצעות דוגמה:
- חברת דל מנפיקה סדרת אגרות חוב שמועד פרעונן בעוד שנה. מחיר איגרת חוב – 100 ש"ח והיא משלמת בסוף השנה ריבית בשיעור 6%.
- מי שקונה את איגרת החוב ביום הראשון במחיר של 100 ש"ח ירוויח 6% לשנה (קונה ב- 100 ש"ח ויקבל בסוף השנה 106 ש"ח).
- אם ביום שלמחרת, מסיבה כלשהי, נרשם ביקוש היסטרי לאיגרת החוב ומחירה עלה מ- 100 ש"ח ל- 102 ש"ח, אזי מי שיקנה אותה למחרת ב- 102 ש"ח יזכה לתשואה של כ- 4% בלבד.
התשואה השנתית היא כאמור הרווח השנתי באחוזים שאנו מקבלים מאיגרת החוב (או מכל אפיק השקעה אחר).
הקשר בין מחיר האג"ח לתשואה
ככל שמחיר האג"ח עולה התשואה יורדת (אנו מרוויחים פחות). ככל שמחיר האג"ח יורד התשואה עולה (אנו מרוויחים יותר). תזכרו שהסכום שאנו אמורים לקבל במועד הפדיון של האג"ח תמיד ידוע מראש.
שער הריבית במשק
לצרוך ההסבר בהמשך, נניח שהתשואה שניתן לקבל על איגרות חוב ממשלתיות שמועד פירעונן בעוד שנה מייצגת את הריבית במשק. במילים אחרות:
- אם התשואה היא 4%, אזי נאמר שהריבית במשק היא 4%.
- אם התשואה היא 10%, אזי נאמר שהריבית במשק היא 10%.
שער הריבית מייצג את מחיר אחזקת הכסף. מי שמחזיק באמצעי תשלום משלם את הריבית.
סימולים מקובלים
| סימול | פירוש | הסבר |
|---|---|---|
| M1 | אמצעי התשלום | M קיצור של Money |
| i | הריבית במשק | i קיצור של Interest |
| Dm | עקומת הביקוש לכסף | m קיצור של money |
| Sm | עקומת ההיצע לכסף | S קיצור של Supply |
| B | בסיס הכסף | B קיצור של Basis |
ביקוש לכסף – הבהרה
המושג "ביקוש לכסף" עשוי לבלבל. לכאורה ברור שכל אחד מאיתנו תמיד ירצה יותר כסף ולכן הביקוש לכסף עשוי להיות אינסופי. אך למעשה השאלה היא לא כמה כסף אנו רוצים לקבל, אלא כמה מתוך מה שנקבל אנו נרצה להחזיק בצורה של אמצעי תשלום (=כסף זמין) וכמה נרצה להשקיע בנכסים שמניבים תשואה או בסחורות ושירותים. הביקוש לכסף פירושו הרצון להחזיק בכסף כנכס.
צירי עקומות הביקוש וההיצע בשוק הכסף
- ציר ה-x – כמות הכסף (M1).
- ציר ה-y – שער הריבית (i).
עקומת הביקוש לכסף (תרשים 1)
- עקומת הביקוש לכסף מבוססת על 2 מרכיבים:
- ביקוש הציבור שהוא המרכיב הדומיננטי.
- ביקוש הבנקים למזומן לצרכי הרזרבה.
סימול העקומה: Dm
תוואי העקומה: יורדת משמאל לימין (שיפוע שלילי).
וההסבר: ככל שהריבית עולה, כך הציבור מעוניין להחזיק פחות כסף לטובת אפיקי השקעה שמעניקים ריבית.
