תקופת הדו"חות

הקדמה

המסמכים ורישומי הנהלת החשבונות מהווים את הבסיס לדו"ח הכספי אותו החברה מכינה מדי תקופה (שנה או רבעון).

תקופת הדו"חות

1. דו"חות שנתיים
   על-פי החוק, חברה חייבת להכין דו"חות כספיים אחת לשנה. בדרך כלל השנה היא שנה קלנדרית, דהיינו: שנה המתחילה ב-1 בינואר ומסתיימת ב-31 בדצמבר. הדו"חות השנתיים חייבים לעבור בדיקה וביקורת של רואה חשבון (ובקיצור: רו"ח). דו"חות שעברו ביקורת של רו"ח נקראים דו"חות כספיים מבוקרים.
2. דו"חות לתקופות אחרות
   הבורסה דורשת מכל החברות שנסחרות בה, להכין, בנוסף לדו"ח השנתי, דו"חות כספיים מדי כל רבעון (רבעון = שלושה חודשים), דהיינו דו"חות כספיים ל-3 חודשים המסתיימים ב: 31.3, 30.6, 30.9, ו-31.12, של כל שנה. כל הדו"חות, למעט הדו"ח ל-31.12, אינם חייבים להיות מבוקרים. חברות רבות, מטעמי ניהול ובקרה, מכינות דו"חות כספיים לא מבוקרים אחת לחודש. באופן תיאורטי, חברות יכולות להכין דו"חות כספיים מדי יום או מדי שבוע, אך בפועל זה לא קורה.
3. הדו"חות הכספיים בדוגמאות בספר
   הדו"חות הכספיים בדוגמאות שלנו יתייחסו לרוב לתקופה של שנה (שנה קלנדרית), אלא אם כן נציין בפירוש כי אנו מתייחסים לתקופה אחרת, שתהיה בדרך-כלל חודש אחד.

מרכיבי הדו"ח הכספי

הדו"ח הכספי כולל שלושה תת דו"חות עיקריים:

1. מאזן.
2. דו"ח רווח והפסד (בקיצור: דו"ח רו"ה, או אפילו רו"ה).
3. דו"ח תזרים מזומנים (בקיצור: תזרים).

כל אחד מתת הדו"חות מוצג בשני חלקים:

1. חלק 1 – דו"ח מתומצת הנפרס לרוב על פני עמוד אחד.
2. חלק 2 – פירוט משלים, המוצג בהמשך ואשר נפרס על-פני מספר עמודים.

בדו"ח המתומצת מוצגים סעיפים ראשיים שנקרא להם סעיפים מרַכְזים. כל אחד מהסעיפים המרכזים כולל שרשרת של סעיפי משנה ותת סעיפים המפורטים בחלק השני של הדו"ח.