התשואה לפדיון משתנה בהתאם למחיר הקנייה של האג"ח
- כאשר אנחנו קונים אג"ח אנחנו יכולים לחשב בדיוק כמה נרוויח עד לפדיונה של האג"ח. בדוגמא הקודמת בשעה שדוד קנה את האג"ח ב-900 הוא ידע מראש שיהיו ברשותו במועד הפדיון בעוד שנה, 1,200 ש"ח.
- אילו דוד במקום לקנות אג"ח היה מפקיד את הסכום של 900 ש"ח בבנק ומקבל ריבית של 33.3% היו ברשותו בסוף השנה גם כן 1,200 ש"ח. אנו אומרים ש: "33.3% היא התשואה השנתית לפדיון" של האג"ח במועד קנייתו. ובמילים אחרות: האג"ח מעניקה לבעליה רווח (תשואה) של 33.3% לשנה.
- "התשואה השנתית לפדיון" היא: אחוז הרווח השנתי הממוצע שהאג"ח תעניק לבעליה, כל שנה, עד למועד פדיונה.
- אילו קנה דוד את האג"ח ב-800 ש"ח הייתה התשואה השנתית לפדיון גדלה ל- 50%, כלומר: דוד אמור להרוויח 400 ש"ח על האג"ח שקנה ב-800 ש"ח. אילו קנה את האג"ח ב-1,000 ש"ח הייתה התשואה השנתית לפדיון קטנה עד ל-20%.
להבנת המונח נשתמש בדוגמא נוספת (שיש בה אי-דיוק מסוים שיוסבר בהמשך).
- נניח שדוד רכש ב-800 ש"ח כמות של 1,000 אג"ח בנות 1 ע.נ., שמועד פדיונן בעוד ארבע שנים והאג"ח נושאת ריבית של 20% לשנה.
- נחשב מהם התקבולים שדוד אמור לקבל מן האג"ח במהלך 4 שנים (בהשוואה לתוכנית חיסכון בבנק):
- הקרן מוחזרת בסוף השנה הרביעית.
- השקעה של 800 ש"ח באג"ח הניבה לדוד בתוך 4 שנים 1,800 ש"ח.
- דוד היה יכול לעשות את אותו "קסם" אילו השקיע את הסכום של 800 ש"ח בתכנית חיסכון בבנק שמעניקה ריבית שנתית של 22.5% (מעוגל), אם ימצא כזאת.
- לפיכך, אנו אומרים שהאג"ח שדוד רכש ב-800 ש"ח תעניק לו רווח שנתי ממוצע של 22.5% בכל שנה מארבע שנות חייה של האג"ח.
- 22.5% היא "התשואה השנתית לפדיון" של האג"ח במועד קנייתה.
שני מקורות תורמים לרווח של דוד:
- הריבית שהחברה משלמת על האג"ח.
- העובדה שדוד שילם 800 ש"ח עבור אג"ח שתיפדה בסוף ארבע השנים תמורת 1,000 ש"ח.
הסבר לאי דיוק בחישוב
- את סכום הריבית בסך 200 ש"ח שדוד מקבל בסוף כל שנה הוא יכול להפקיד בבנק ולקבל גם עליו ריבית כך שבסוף ארבע השנים יעמדו לרשותו יותר מ-1,800 ש"ח. אז גם התשואה לפדיון תעלה מעט מ- 22.5% ל-22.6% (מעוגל).
