דוגמה 4 – לינארי
תזכורת לפונקציית הביקוש של x ו-y:
- `x={(0 if alpha/betaP_(y_(0)
P_(x)):}` - `x={(0 if beta/alphaP_(x_(0))
P_(y)):}`
פרשנות:
- α=1, β=1 כלומר, שיפוע עקומת האדישות: 1.
בטבלה 13 מפורטים:
- נתוני השוק
- הרכבי הסלים הנבחרים
- סך התועלת במועדים א' ו- ב'
טבלה #13 | מועד א' | מועד ב' | הסברים |
---|---|---|---|
I | 12 | 12 | |
Px | 1 | 3 | המחיר התייקר |
Py | 2 | 2 | |
סימול הסלים | C1 | C2 | |
הכמות ממוצר x | 12 `[I/P_(x)=]` | 0 | |
הכמות ממוצר y | 0 | 6 `[I/P_(y)=]` | |
רמת התועלת | 12 | 6 |
חישוב הרכב סל H – פונקצייה ליניארית
במיקום הסל הנבחר מתקיימים 2 תנאים:
- `12=y+x`
- `0=x` – היות ו- `P_x` במועד ב' מוגדר כיקר `[alpha/betaP_(y_(0))
ההרכב לפיכך הוא: `x=0, y=12`.
תרשים 29 – תמונת מצב של הסלים: `C_1, C_2` ו- `H`
נציב את הנתונים בטבלה 14.
הרכב הסלים | השינוי בהרכב | |||
---|---|---|---|---|
`y` (יחידות) | `x` (יחידות) | `y` (יחידות) | `x` (יחידות) | |
1 הרכב סל `C_1` | 0 | 12 | ||
2 הרכב סל `H` | 12 | 0 | ||
3 השפעת התחלופה (1 – 2) | 12 | -12 | ||
4 הרכב סל `C_2` | 6 | 0 | ||
5 השפעת ההכנסה (2 – 4) | -6 | 0 | ||
6 סה"כ השינוי (1 – 4) או (5 + 3) | 6 | -12 |