הוצאה לבריאות בישראל היא כלל הכסף שהציבור והמשפחות משלמים בשנה על שירותי בריאות, ציבוריים ופרטיים כאחד. לפי האומדנים ל-2025 היא כ-7.6% מהתמ"ג, לעומת 9.3% בממוצע ה-OECD. בהמשך: כמה זה לכל תושב, ומי משלם — המדינה או האזרחים.
ממצאים מרכזיים
- ישראל מוציאה 7.6% מהתמ"ג על בריאות — 1.7 נקודות אחוז מתחת לממוצע ה-OECD (9.3%)
- ההוצאה לנפש: כ-4,352$ (PPP) בישראל לעומת ממוצע של 5,967$ ב-OECD
- 37% מההוצאה על בריאות בישראל היא פרטית — לעומת 27% בממוצע ה-OECD
- צפיפות בבתי חולים: 94% תפוסה בישראל לעומת 75% בממוצע OECD
- מספר מיטות אשפוז: 2.2 לכל 1,000 תושבים — מהנמוכים ב-OECD
הוצאה על בריאות כאחוז מהתמ"ג (2000–2025)
הפער שהולך ונפתח
בשנת 2000, ישראל הוציאה כ-7.0% מהתוצר המקומי הגולמי על מערכת הבריאות — פער של כ-0.8 נקודות אחוז מממוצע ה-OECD שעמד אז על 7.8%. עשרים וחמש שנה מאוחר יותר, הפער לא נסגר — הוא התרחב. בעוד מדינות ה-OECD העלו את ההוצאה הממוצעת ל-9.3% מהתמ"ג, ישראל נותרה באזור ה-7.6%.
מה קורה כשמדינה עם אוכלוסייה צעירה וצומחת (ישראל מוסיפה כ-150,000 תושבים בשנה) לא מגדילה את ההוצאה על בריאות בקצב מספיק? התוצאה מורגשת בכל ביקור במיון, בכל המתנה לרופא מומחה, ובכל חשבון שמגיע אחרי ניתוח.
ההוצאה לנפש — עוני יחסי
כאשר בוחנים את ההוצאה לנפש בשוויון כוח קנייה (PPP), התמונה חדה אף יותר. ישראל מוציאה כ-4,352 דולר לנפש על בריאות. ממוצע ה-OECD עומד על כ-5,967 דולר. גרמניה מוציאה 7,600 דולר, צרפת 6,000 דולר, ובריטניה — שגם היא נחשבת לתת-ממומנת — מוציאה 5,300 דולר.
הוצאה לנפש על בריאות ($PPP) — מדינות OECD נבחרות
הפיצול ציבורי-פרטי: הנטל על המשפחות
בישראל, 63% מההוצאה על בריאות ממומנת מכספי ציבור, ו-37% ממומנת מכיס האזרחים — ביטוחים משלימים, השתתפויות עצמיות, ותשלומים ישירים. בממוצע ה-OECD, החלוקה היא 73% ציבורי ו-27% פרטי. בבריטניה היחס הוא 79%/21%, בצרפת 84%/16%, ובנורווגיה 85%/15%.
משפחה ישראלית ממוצעת משלמת חלק גבוה יחסית מהכנסתה על שירותי בריאות — כ-250–400 שקל לחודש לביטוח משלים, בנוסף לביטוח שיניים, השתתפויות עצמיות ותרופות שאינן בסל.
חלוקת ההוצאה: ציבורית מול פרטית (%)
הוצאה לבריאות בישראל בהשוואה: לנפש ולפי מקור המימון
הנתונים בתרשימים מובאים כאן גם בטבלאות. הטבלה הראשונה משווה את ההוצאה השנתית לנפש, בדולרים בשוויון כוח קנייה (PPP). הפער הוא מול ממוצע ה-OECD, 5,967 דולר.
| מדינה | הוצאה לנפש ($ PPP) | הפער מממוצע ה-OECD |
|---|---|---|
| גרמניה | 7,600 | +27% |
| צרפת | 6,000 | +1% |
| ממוצע OECD | 5,967 | — |
| בריטניה | 5,300 | -11% |
| ישראל | 4,352 | -27% |
ההוצאה לנפש בישראל נמוכה מהממוצע ב-27%, והפער הזה גדול מהפער באחוזי התמ"ג (7.6% מול 9.3%, כלומר 18% פחות). הפער לנפש גדול יותר כי גם התוצר לנפש בישראל נמוך מהממוצע, בכ-11% לפי חישוב מהמספרים שבעמוד: אחוז נמוך מתוך בסיס נמוך מייצר פער כפול. הטבלה השנייה מראה מי משלם: החלק של הציבור (מיסים וביטוח בריאות ממלכתי) מול החלק הפרטי (ביטוחים משלימים, השתתפויות עצמיות ותשלומים ישירים).
ממחקרים קשורים
| מדינה | חלק ציבורי | חלק פרטי |
|---|---|---|
| נורווגיה | 85% | 15% |
| צרפת | 84% | 16% |
| בריטניה | 79% | 21% |
| ממוצע OECD | 73% | 27% |
| ישראל | 63% | 37% |
בישראל החלק הפרטי גבוה ב-10 נקודות אחוז מממוצע ה-OECD וב-22 נקודות מחלקו בנורווגיה. במילים פשוטות: מכל 100 ש"ח שמוצאים בישראל על בריאות, 63 ש"ח הם כספי ציבור ו-37 ש"ח יוצאים מכיס האזרחים. בממוצע ה-OECD המספרים הם 73 ו-27.
הפרדוקס הישראלי — תוצאות טובות, מחיר נסתר
למרות ההוצאה הנמוכה יחסית, ישראל מציגה תוצאות בריאותיות מצוינות: תוחלת חיים של 83.0 שנים (מקום 7 ב-OECD), תמותת תינוקות נמוכה (3.1 ל-1,000 לידות חי), ושיעורי חיסון גבוהים. אבל הפרדוקס הזה מגיע במחיר.
הוא מתבטא בעומס אדיר על צוותי הרפואה (94% תפוסת בתי חולים לעומת 75% OECD), בזמני המתנה ארוכים, ובשחיקה מקצועית שמובילה להגירת רופאים ואחיות. זמן ההמתנה הממוצע לרופא מומחה בקופות החולים: 26 יום בפריפריה, 18 יום במרכז.
3 תובנות מרכזיות
תובנה 1
תת-מימון מבני
הפער מ-OECD התרחב מ-0.8 ל-1.7 נקודות אחוז ב-25 שנה. בנק ישראל העריך שנדרשת תוספת של לפחות 11 מיליארד ש"ח בשנה רק לשמירת רמת השירות הנוכחית.
תובנה 2
נטל פרטי גדל
37% הוצאה פרטית — 10 נקודות מעל ממוצע ה-OECD. משפחות בעשירון התחתון מוציאות עד 12% מהכנסתן הפנויה על בריאות מעבר למס הבריאות.
תובנה 3
יעילות עם מגבלה
ישראל הצליחה עד כה להפיק תוצאות טובות ממימון נמוך. אבל יעילות לבדה לא יכולה לפצות לנצח על תת-מימון מבני — הסדקים מתרחבים.
מבט לעתיד
בנק ישראל העריך בדוח 2025 כי הגדלת ההוצאה הציבורית ב-0.5% מהתמ"ג (כ-11 מיליארד שקל בשנה) נדרשת רק כדי לשמר את רמת השירות הנוכחית לאור הגידול באוכלוסייה וההזדקנות. הגעה לממוצע ה-OECD תדרוש תוספת של כ-1.7% מהתמ"ג — כ-37 מיליארד שקל. השאלה אינה אם המערכת תיפרק — אלא מתי הפער יגרום לפגיעה מדידה בתוצאות הבריאותיות.
מקורות
- OECD Health Statistics 2025 — ההוצאה לבריאות ביחס לתמ"ג, ההוצאה לנפש ב-PPP והחלוקה בין מימון ציבורי לפרטי. נתוני 2024–2025 הם אומדנים ראשוניים. ההשוואה הבינלאומית לאחוז התמ"ג מוצגת גם ב-Health at a Glance 2025 של OECD.
- הטבלאות בעמוד זה מרכזות נתונים שמופיעים בגוף העמוד ובתרשימים; האחוזים בעמודת הפער חושבו מהם ביחס ל-5,967 דולר.