בדצמבר 2025 אישרה הכנסת את התקציב הגדול בתולדות המדינה. בכותרות עלה מספר אחד — תקציב הביטחון. אבל המספר הזה, כשלעצמו, מסתיר את התובנה החשובה יותר: לא כמה הולך לביטחון, אלא מה זה משאיר לכל השאר.
בקצרה
4 ממצאים
- תקציב הביטחון: ~65 מיליארד (2022) → ~143 מיליארד ב-2026 — יותר מהוכפל. הסכום אושר תחילה כ-112 מיליארד, ובמרץ 2026 נוספו לו עוד כ-32 מיליארד.
- כדי לממן: שאר המשרדים — כולל חינוך ובריאות — קוצצו רוחבית. הביטחון הוא המשרד היחיד שיצא ללא קיצוץ.
- ~65% מהתקציב "נעול" — שכר עובדי מדינה, פנסיה תקציבית, קצבאות, שירות חוב. רק 35% נתון לשיקול-דעת, ירד מ-45% ב-2015, וצפוי ל-28-30% עד 2030.
- המשמעות: לא גרעון של היום — מרחב-החלטה מצטמצם למחר.
המספר שכולם ראו: 143 מיליארד
בדצמבר 2025 אושר תקציב ביטחון של 112 מיליארד ש"ח. אבל זה לא נשאר שם: במרץ 2026 העבירה הממשלה תוספת של כ-32 מיליארד, והתקציב טיפס ל-כ-143 מיליארד — יותר מפי שניים מ-65 המיליארד שערב המלחמה. הגידול ממומן דרך שני ערוצים: הרחבת הגרעון ל-4.9% מהתוצר, וקיצוץ רוחבי בתקציבי שאר המשרדים. הביטחון הוא המשרד היחיד שלא קוצץ — אלא להפך.
מדובר בכמעט רבע מסך ההוצאה הממשלתית (תקציב המדינה ל-2026 = כ-699 מיליארד ש"ח). בקצב הזה ישראל הובילה ב-2024–2025 את העלייה העולמית בהוצאה הביטחונית — הזינוק החד ביותר שלה מאז 1967.
תקציב הביטחון 2022–2026
מיליארדי ₪ (סך משרד הביטחון) · מקור: SIPRI / Statista / משרד האוצר
מה זה דחק החוצה?
כאן מסתתרת ההפתעה שרוב הכותרות פספסו: חינוך (~97 מיליארד) ובריאות (~63 מיליארד) — עדיין גדולים מביטחון. ביחד הם ~160 מיליארד. אז לא, הביטחון לא "אכל" את הרווחה — אבל המרווח הצטמצם, ובתקציב 2026 גם חינוך וגם בריאות עצמם ספגו קיצוצים.
ובקצב הגידול, התמונה ברורה: תקציב הביטחון יותר מהוכפל מאז 2022. חינוך ובריאות גדלו ב-12-15% בלבד באותה תקופה. כשהעוגה לא גדלה מהר מספיק, כל פרוסה נוספת לאחד באה — בסופו של דבר — על חשבון האחר. מנגנון: ממשלה שתרצה להגדיל תקציב חינוך ב-2028 תחפש את הכסף ב-35% הגמיש. לא ב-65% שכבר הובטחו.
התובנה האמיתית: 65% נעול, 35% גמיש
מ-100 ש"ח שמדינת ישראל מוציאה, כ-65 ש"ח כבר "הוחלטו" — לפני שהממשלה הנוכחית נכנסה לכהונה. שכר ~750 אלף עובדי מדינה, פנסיה תקציבית לגמלאים, קצבאות ל-2.4 מיליון מקבלים, ושירות חוב של ~47 מיליארד בשנה. אלה לא הוצאות שמצביעים עליהן ואומרים "בואו נחסוך" — הן התחייבויות משפטיות או פוליטיות.
ב-2015 היחס היה: 55% נעול, 45% גמיש. כיום: 65% נעול, 35% גמיש. ב-2030 לפי מגמות קיימות: ~72% נעול, ~28% גמיש. כל ממשלה שתיבחר בעשור הבא תמצא עצמה מנהלת כלכלה עם פחות ופחות מרחב-פעולה.
תקציב "נעול" מול "גמיש" — מגמה 2015–2030
% מסך ההוצאה הממשלתית · 2030 = תחזית על פי ממ"מ
ממשלה נבחרת על הבטחות — אבל יורשת תקציב שכבר הוחלט עליו ברובו לפני שנכנסה.
ישראל מול OECD
נטל הביטחון של ישראל חריג. בעוד מרבית מדינות ה-OECD מוציאות 1.5–2.5% מהתוצר על ביטחון, ישראל ב-2026 מוציאה כ-8% מהתוצר — פי ארבעה מהממוצע (World Bank / SIPRI; ב-2023 זה עוד עמד על ~5.3%). כל שקל שישראל מוציאה מעל הממוצע ה-OECD הוא שקל שאינו הולך להשקעות שמניבות צמיחה עתידית: תשתיות, חינוך, מחקר ופיתוח.
נטל ביטחון — ישראל מול OECD
% מהתוצר (2026) · מקור: World Bank / SIPRI
מה זה אומר עליך
כשאתה שומע "אין תקציב ל-X" — לרוב זה לא שאין כסף, אלא שהכסף כבר הובטח. בחירות הן לא רק על מי שמבטיח הכי הרבה, אלא על מי שמבין שמרחב-ההחלטה מצטמצם. שווה לשאול כל מועמד: מתוך ה-35% הגמיש — מה בדיוק תזיז, ומאיפה?
מקורות
- כלכליסט — "הסכמה: תקציב הביטחון 2026 = 112 מיליארד" · דצמבר 2025
- כלכליסט — "32 מיליארד נוספים לביטחון" · מרץ 2026
- ynet — "יותר לביטחון, פחות לחינוך ובריאות" · 2026
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) — "מבט על תקציב 2026"
- SIPRI / World Bank / Statista — הוצאה ביטחונית ונטל מהתוצר