מחשבון ריבית דריבית · חינם · בלי הרשמה

מחשבון ריבית דריבית 2026 — כמה הכסף שלכם יגדל עם הזמן

ריבית דריבית היא הרווח על הרווח — הזינו סכום, תשואה ומשך, וראו כמה החיסכון שלכם יגדל.

סכום התחלתי50,000 ₪
הפקדה חודשית1,500 ₪
תשואה שנתית7%
משך (שנים)20
השווי בעוד 20 שנה ₪983,327 הפקדת ₪410K — הריבית הוסיפה ₪573K
סכום התחלתי₪50,000
סך ההפקדות לאורך השנים₪360K
רווח מריבית דריבית₪573K

בקצרה

ריבית דריבית — מה זה, איך מחשבים ומה קורה ל-100 אלף שקל
  • מה זה: ריבית דריבית היא רווח שנצבר גם על הריבית עצמה, ולא רק על הקרן — ולכן הקצב שלה מואץ ככל שהתקופה ארוכה יותר.
  • הנוסחה: שווי עתידי = קרן כפול (1 + תשואה שנתית) בחזקת מספר-השנים; בהפקדה חודשית מוסיפים כל הפקדה כשהיא מצטברת כל חודש באותה תשואה.
  • המספר שממחיש: 100,000 ש״ח בתשואה של 5% לשנה מגיעים ל-265,330 ש״ח אחרי 20 שנה — מתוכם 165,330 ש״ח הם ריבית בלבד.
  • למי זה מתאים: לכל מי שחוסך — כדי לראות שהזמן, ולא גובה-ההפקדה, הוא המנוף הגדול ביותר.

הנחות-החישוב: המחשבון מחשב בצבירה חודשית של הפקדה חודשית קבועה, בלי משיכות, ולפני אינפלציה ולפני מיסים. הטבלאות והדוגמאות של 100 אלף ש״ח מחושבות בצבירה שנתית, לקרן חד-פעמית בלי הפקדות נוספות. הדוגמאות להמחשה, לא לתחזית.

למה כל שנה חשובה

כל שנה של המתנה עולה

אם הייתם מתחילים 5 שנים מוקדם יותר, אותו תיק היה מגיע ל-₪1.5 מיליון — תוספת של ₪518 אלף, שמתוכה רק 90 אלף ש״ח הפקדות נוספות — וכ-428 אלף ש״ח ריבית. זה כוח הריבית דריבית: היא עובדת על הזמן, לא רק על הסכום.

עוד מחשבונים באותו עולם

גילוי נאות: התשואה היא הנחה, לא הבטחה. שוק ההון תנודתי; החישוב להמחשה ולא ייעוץ השקעות.

הציטוט שאיינשטיין (כנראה) לא אמר — והנוסחה שעובדת בכל זאת

איינשטיין לא אמר את המשפט שרבים מייחסים לו — "ריבית דריבית היא הפלא השמיני של העולם" — ואין לו תיעוד; אבל הרעיון שמאחוריו נכון בלי קשר למי אמר אותו: אם הרווחתם 1,000 שקל על השקעה השנה, גם ה-1,000 הללו יוצרים רווח בשנה הבאה. בעשור הראשון האפקט עדין — בעשורים המאוחרים הוא מתפוצץ. מי שמפקיד 500 שקל בחודש לקרן השתלמות מגיל 25 בתשואה של 7% לשנה, מגיע לגיל 55 עם כ-610 אלף שקל — מתוכם 180 אלף הפקדות — כלומר כ-70% מהסכום הוא רווח, ורובו ריבית על ריבית. הכלי מאפשר לראות את הקפיצה הזו בדיוק על הנתונים שלכם: סכום ראשוני, הפקדה חודשית, תשואה ומשך.

למה טווח זמן מנצח את גובה ההפקדה

בחיסכון הזמן הוא המנוף החזק ביותר: בתשואה של 7% עד גיל 67, מי שמפקיד 1,000 שקל בחודש מגיל 25 צובר כ-3.04 מיליון שקל, יותר ממי שמפקיד 2,000 שקל בחודש מגיל 35 (כ-2.86 מיליון) — אף שסך ההפקדות שלו קטן ב-264 אלף שקל. הזינו שני תרחישים במחשבון — עם ובלי 10 השנים הראשונות — ותראו את ההפרש.

תשואה ריאלית לעומת נומינלית — מה שחשוב

הכלי מחשב נומינלית — כלומר, לפני ניכוי אינפלציה. אם האינפלציה עומדת על 2.5% בשנה ותשואת ההשקעה שלכם היא 5%, התשואה הריאלית היא בסביבות 2.5% בלבד. ישראלים שמחזיקים פיקדון בריבית 3% בתקופה של אינפלציה 3% — לא הרוויחו כלום בפועל, ואחרי מס אפילו הפסידו. לחישוב ריאלי, הפחיתו מהתשואה הנומינלית את שיעור האינפלציה הצפוי (ראו מחשבון האינפלציה שלנו). כדי להבין ממה מורכבת האינפלציה שמכרסמת בתשואה — המדריך המלא למדד המחירים לצרכן.

חישוב ריבית דריבית

ריבית דריבית לפי שנים

דוגמה בשקלים: 100,000 ש״ח מושקעים פעם אחת, בתשואה שנתית של 5%, בלי הפקדות נוספות ובלי משיכות. ככה הסכום גדל (הטבלה מניחה צבירה שנתית; המחשבון למעלה מצרף ריבית מדי חודש ולכן מציג סכום מעט גבוה יותר):

שניםשווי החיסכון₪מתוכו ריבית₪
5127,62827,628
10162,88962,889
15207,893107,893
20265,330165,330
25338,635238,635
30432,194332,194

אחרי 10 שנים ה-100,000 ש״ח שווים 162,889 ש״ח; אחרי 20 שנה — 265,330 ש״ח; ואחרי 30 שנה — 432,194 ש״ח, יותר מפי 4 מהקרן. שימו לב שהריבית המצטברת (332,194 ש״ח) כבר עולה בהרבה על הקרן עצמה — ומתוכה כ-182 אלף ש״ח הם "ריבית על ריבית", כלומר החלק שמעל מה שריבית פשוטה הייתה נותנת. זה החלק שעושה את רוב העבודה בעשור השלישי.

ריבית על 100 אלף שקל — בשנה ובחודש, ומה קורה עם הזמן

השאלה החוזרת היא כמה ריבית נותנים 100 אלף שקל. בשנה הראשונה זו פשוט התשואה כפול הקרן, אבל משם והלאה הריבית עצמה מתחילה לייצר ריבית — ולכן התשובה גדלה משנה לשנה, גם בלי שהפקדתם שקל נוסף.

תשואה שנתיתריבית בשנה הראשונהבממוצע לחודשריבית בשנה ה-20
4%4,000 ₪333 ₪8,427 ₪
5%5,000 ₪417 ₪12,635 ₪
7%7,000 ₪583 ₪25,316 ₪

ההשוואה בין השנה הראשונה לשנה ה-20 היא כל הסיפור: ב-5% לשנה, 100,000 ש״ח מייצרים 5,000 ש״ח בשנה הראשונה — אבל בשנה ה-20 לבדה הם כבר מייצרים 12,635 ש״ח, פי שניים וחצי. זו הסיבה שכל שנה של המתנה בהתחלה יקרה, וכל שנה של סבלנות בסוף משתלמת.

אותו מנגנון עובד גם בפיקדון ריבית דריבית: 100,000 ש״ח בתשואה של 4% לשנה מגיעים ל-219,112 ש״ח אחרי 20 שנה. המספרים בעמוד הם לפני מיסים ולפני עמלות, ולהמחשה בלבד.

איך זה עובד

צעד-אחר-צעד, בלי הפתעות

מה שקובע כמה תצברו בסוף הוא לא רק כמה הפקדתם, אלא כמה זמן נתתם לכסף לעבוד. בשנים הראשונות רוב הצבירה מגיעה מההפקדות; בשנים המאוחרות — מהריבית שנצברה על הריבית. וככל שהזמן ארוך יותר, החלק הזה הופך לרוב הסכום. המחשבון מראה כמה ההפקדות שלכם יגדלו, וכמה מתוך זה בא מהריבית לבדה.

מזינים קרן והפקדה חודשית
1

מזינים קרן והפקדה חודשית

מקלידים את הקרן ההתחלתית וההפקדה החודשית הקבועה. אפשר להתחיל גם עם אפס — כדי לראות כמה צובר מי שמפקיד רק כל חודש.

בוחרים שנים ותשואה שנתית
2

בוחרים שנים ותשואה שנתית

גוררים את הסליידר לאופק הזמן הרצוי ומכניסים תשואה שנתית. המחשבון מחשב בזמן-אמת — כל שינוי מיד נראה בגרף.

רואים סכום-סופי ועקומת-צמיחה
3

רואים את הגרף ואת הסכום הסופי

הגרף מפצל את עקומת-הצמיחה לשתי שכבות: מה שהפקדתם בעצמכם, ומה שהריבית הוסיפה. הפער ביניהן — זה כוח הריבית דריבית.

למי הכלי מתאים

לכל מי שחוסך, או מתלבט אם להתחיל. בפרט:

  • מי שצעיר ומתלבט אם "שווה" להתחיל לחסוך סכום קטן — הכלי מראה שדווקא ההתחלה המוקדמת שווה הכי הרבה.
  • מי שרוצה להבין כמה מהחיסכון העתידי שלו יבוא מהריבית ולא מהכיס.
  • מי שמשווה בין "להפקיד יותר" ל"להתחיל מוקדם יותר" — שני מנופים שונים על אותו יעד.

800 ש״ח בחודש — שלוש תחנות בזמן

דנה, בת 28, מפרישה 800 ש״ח בחודש לחיסכון מנייתי, בהנחת תשואה שנתית ממוצעת של 6% (הנחת המחשה — לא הבטחה). אחרי 10 שנים יש לה כ-131 אלף ש״ח, שמתוכם 96 אלף הפקידה בעצמה — הריבית הוסיפה 35 אלף. אחרי 20 שנה: כ-370 אלף, מתוכם 192 אלף הפקדות — הריבית כבר הוסיפה 178 אלף. ואחרי 30 שנה: כ-804 אלף ש״ח, מתוכם רק 288 אלף יצאו מהכיס שלה. הריבית דריבית הוסיפה 516 אלף — פי 1.8 ממה שהפקידה.

שימו לב מה קרה בין התחנות: אחרי עשור, הריבית היא 27% מהסכום שנצבר; אחרי שלושה עשורים — 64% ממנו. זה לא שהחיסכון של דנה "השתפר". זה שהזמן התחיל לעבוד. מי שרוצה לתרגם את זה ליעד קונקרטי — מחשבון יעד החיסכון עושה את החישוב ההפוך: כמה להפקיד כדי להגיע לסכום שרוצים. וכדי לדעת מה הסכום הזה יהיה שווה בכוח קנייה — מחשבון האינפלציה.

שאלות שכולם שואלים

מה זו ריבית דריבית בעצם?

זו ריבית שמחושבת לא רק על הסכום שהפקדתם, אלא גם על הריבית שכבר נצברה. בשנה הראשונה הרווחתם ריבית על הקרן; בשנה השנייה הרווחתם ריבית על הקרן ועל הריבית של השנה הקודמת — וכך הלאה. ככל שעובר הזמן, ה"ריבית על הריבית" הופכת לחלק הגדול.

מהו כלל 72?

כלל 72 הוא קיצור-דרך לחישוב בעל-פה: מחלקים 72 בתשואה השנתית ומקבלים בכמה שנים הכסף מכפיל את עצמו. בתשואה של 6% — כ-12 שנה; ב-9% — כ-8 שנים. הכלל תקף (כקירוב) רק כשאין הפקדות נוספות והתשואה קבועה, והוא לא מחליף את החישוב במחשבון — אבל הוא מראה היטב למה הפרש של אחוז בתשואה שווה שנים של המתנה.

האם המחשבון מחשב מס?

לא. המחשבון מראה כמה ייצבר בתיק לפני מיסים ולפני דמי ניהול — לא כמה יגיע לחשבון. על רווחים מהשקעה בשוק ההון חל מס רווחי הון, ולקרן השתלמות יש פטור במשיכה כדין אחרי 6 שנות ותק. כדי לראות את התמונה נטו, הפחיתו את דמי הניהול מהתשואה שהזנתם, והביאו בחשבון את המס שיורד מהרווח בסוף התקופה.

איזו תשואה שנתית הגיוני להזין?

תלוי איפה הכסף. אפיק סולידי נותן פחות, חשיפה מנייתית רחבה נתנה היסטורית יותר — אבל עם תנודתיות. התשואה במחשבון היא הנחה ולא הבטחה; כדאי להריץ כמה תרחישים (למשל 4%, 6%, 8%) ולראות את הטווח.

למה כל שנה של דחייה עולה כל כך הרבה?

כי השנים המוקדמות הן אלה שצוברות הכי הרבה ריבית דריבית — לכסף שלהן יש הכי הרבה זמן לגדול. שקל שלא הופקד בגיל 30 מפסיד עשרות שנים של צמיחה; אותו שקל בגיל 55 מפסיד מעט. לכן הכלי מדגיש את ההפרש של "להתחיל 5 שנים מוקדם יותר".

האם המספר מתחשב באינפלציה?

החישוב הוא נומינלי — כלומר השווי העתידי בשקלים, לפני התאמה לעליית המחירים. כדי לראות מה הסכום שווה בכוח קנייה של היום, אפשר להעביר את התוצאה דרך מחשבון האינפלציה.

ריבית דריבית עובדת גם נגדכם?

כן — בהלוואות. כשאתם חייבים כסף, הריבית מצטברת על החוב באותו מנגנון בדיוק, רק בכיוון ההפוך: חוב שלא נסגר צובר ריבית על הריבית. זו הסיבה שהלוואה "קטנה" בריבית גבוהה יכולה לעלות לכם יותר ממה שחיסכון "גדול" בתשואה נמוכה מרוויח לכם. אותו חישוב, שני צדדים של המתרס.

איך דמי ניהול משפיעים על התוצאה?

דמי ניהול יורדים מהתשואה כל שנה — ולכן גם הם מתעצמים באותו אפקט מצטבר — רק נגדכם. הדרך הפשוטה לראות את זה: הריצו את המחשבון פעמיים, פעם עם התשואה המלאה ופעם עם התשואה בניכוי דמי הניהול שלכם. ההפרש בין שני המספרים הסופיים — זה מה שדמי הניהול לוקחים לאורך התקופה.

האם קרן השתלמות היא דוגמה לריבית דריבית?

כן, ואחת החזקות בישראל: הרווחים בקרן פטורים ממס רווחי הון במשיכה כדין אחרי 6 שנות ותק (סעיף 9(16א) לפקודת מס הכנסה), כך שהאפקט המצטבר עובד על הסכום המלא, בלי שהמס "קוצץ" אותו בדרך. התקרה המוטבת תלויה בהכנסה ובסוג המפקיד — שכיר או עצמאי — וכדאי לבדוק אותה מול רשות המסים לפני שמתכננים את ההפקדה. רוצים לבדוק את הקרן הקיימת שלכם? מנתח קרן ההשתלמות קורא את הדוח השנתי.

מה עדיף — הפקדה חודשית או סכום חד-פעמי?

מתמטית, שקל שנכנס מוקדם עובד יותר זמן — ולכן סכום חד-פעמי בתחילת הדרך מנצח את אותו סכום מפוזר על פני שנים. אבל רוב האנשים לא יושבים על סכום גדול פנוי; ההפקדה החודשית היא הדרך המציאותית לצבור. אפשר להזין במחשבון את שני התרחישים — קרן התחלתית בלבד מול הפקדה חודשית בלבד — ולראות את ההפרש על המספרים שלכם.

מה קורה בשנים שבהן השוק יורד?

התשואה שמזינים במחשבון היא ממוצע רב-שנתי — המסלול האמיתי עובר גם שנים אדומות. ככל שאופק הזמן ארוך יותר, למסלול יש יותר הזדמנויות להתאושש, אבל אין שום ערובה שהממוצע ההיסטורי יחזור. לכן שווה להריץ גם תרחיש שמרני (למשל 4%) ולראות אם התוכנית שלכם עומדת גם בו.

איך מחשבים ריבית דריבית באקסל?

באקסל יש שתי דרכים. להשקעה חד-פעמית של 100,000 ש״ח בתשואה של 5% ל-20 שנה: =100000*(1+5%)^20 — כ-265,330 ש״ח. לקרן של 100,000 ש״ח עם הפקדה חודשית של 1,500 ש״ח: =FV(5%/12, 20*12, -1500, -100000) — כ-887,800 ש״ח, מתוכם 360,000 ש״ח הפקדות. ארבעת הפרמטרים הם תשואה חודשית, מספר חודשים, ההפקדה והקרן — ובסימן שלילי, כי הכסף יוצא מהכיס.

איך מחשבים ריבית דריבית בקרן השתלמות?

קרן השתלמות עובדת באותו מנגנון בדיוק: כל הפקדה חודשית והתשואה שנצברת עליה מצטרפות לקרן, ועליהן נצברת תשואה נוספת בשנים שאחרי. מחשבים עם אותו המחשבון — הזינו את ההפקדה החודשית ואת התשואה השנתית הממוצעת של הקרן (מסלול מנייתי הניב היסטורית כ-6%–8% בשנה). את הפטור ממס בקרן הסברנו בשאלה על קרן השתלמות למעלה.

מה ההבדל בין ריבית דריבית לריבית פשוטה?

בריבית פשוטה מרוויחים ריבית על הקרן בלבד — כל שנה אותה ריבית. בריבית דריבית מרוויחים ריבית גם על הריבית שכבר הצטברה. דוגמה: 100,000 ש״ח ב-5% ל-20 שנה. ריבית פשוטה: 100,000 + (100,000 × 5% × 20) = 200,000 ש״ח. ריבית דריבית: 100,000 × 1.05^20 = 265,330 ש״ח. ההפרש — 65,330 ש״ח — הוא בדיוק "הריבית על הריבית", והוא גדל ככל שהתקופה ארוכה יותר.

איך המחשבון מחשב הפקדה חודשית?

המחשבון מניח שההפקדה נכנסת בסוף כל חודש, ושהתשואה השנתית שמזינים מתחלקת ל-12 ושהריבית מצטרפת מדי חודש. לכן באותם נתונים התוצאה מעט גבוהה מחישוב בצבירה שנתית: 100,000 ש״ח ב-5% ל-20 שנה, בלי הפקדות, מגיעים ל-271,264 ש״ח במחשבון — לעומת 265,330 ש״ח בטבלה "ריבית דריבית לפי שנים" למעלה, שמניחה צבירה שנתית. להפקדה חודשית בלבד הזינו סכום התחלתי 0; לקרן בלבד הזינו הפקדה חודשית 0.

התחילו היום, גם בסכום קטן — והריצו את המחשבון על התרחיש שלכם.

מקורות

  1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה — מדד המחירים לצרכן. רקע למושג האינפלציה ולהסבר על תשואה ריאלית בעמוד — העמוד עצמו מחושב לפי הנחות, לא לפי נתוני המדד. נכון ל-03/11/2026.
  2. בנק ישראל — ריבית ומדיניות מוניטרית. נתוני הריבית במשק. נכון ל-03/11/2026.
  3. איך ריבית מול אינפלציה משפיעה על החיסכון — MSL. נכון ל-03/11/2026.
  4. מדד המחירים לצרכן — המדריך המלא — MSL. נכון ל-03/11/2026.