מחשבון ריבית דריבית · חינם · בלי הרשמה
כמה מהחיסכון שלכם הריבית מרוויחה בשבילכם?
ריבית-דריבית היא הכוח שגורם לחיסכון קטן להפוך לסכום רציני — אבל רק עם הזמן. הזינו סכום התחלתי, הפקדה חודשית ותשואה, ונראה כמה תצברו, כמה מתוך זה הפקדתם וכמה הריבית-על-הריבית הוסיפה, ולמה כל שנה של המתנה עולה יותר ממה שנדמה.
למה כל שנה חשובה
כל שנה של המתנה עולה
אם היית מתחיל 5 שנים מוקדם יותר, אותו תיק היה מגיע ל-₪1.50M — תוספת של ₪518K, בלי להפקיד שקל נוסף. זה כוח הריבית-דריבית: היא עובדת על הזמן, לא רק על הסכום.
עוד מחשבונים באותו עולם
הנוסחה שאיינשטיין (כנראה) לא אמר — אבל עובדת
ריבית דריבית היא הרווח על הרווח: אם הרווחתם 1,000 שקל על השקעה השנה, גם ה-1,000 הללו יוצרים רווח בשנה הבאה. בעשורים הראשונים אפקט זה עדין — בעשורים האחרונים הוא פוצץ. ישראלים שהפקידו 500 שקל בחודש לקרן השתלמות מגיל 25 ונשארו עם ממוצע תשואה של 7% לשנה, יגיעו לגיל 40 עם סכום שמעל מחצית ממנו — רווח טהור מתשואות על תשואות. הכלי מאפשר לראות את הקפיצה הזו בדיוק על הנתונים שלכם: סכום ראשוני, הפקדה חודשית, תשואה ומשך.
למה טווח זמן מנצח את גובה ההפקדה
על הלוואה של מיליון שקל בריבית 5%, ההפרש בין 20 שנה ל-25 שנה הוא כ-300 שקל פחות בחודש — אבל עשרות אלפי שקלים יותר בריבית כוללת. ההיגיון הפוך בחיסכון: מי שמפקיד 1,000 שקל בחודש מגיל 25 ינצח כמעט תמיד את מי שמפקיד 2,000 שקל מגיל 35, אפילו שסך ההפקדות הראשון נמוך יותר. הזינו שני תרחישים בסימולטור — עם ובלי 10 שנות קצה — ותראו את ההפרש.
תשואה ריאלית לעומת נומינלית — מה שחשוב
הכלי מחשב נומינלית — כלומר, לפני ניכוי אינפלציה. אם האינפלציה עומדת על 2.5% בשנה ותשואת ההשקעה שלכם היא 5%, התשואה הריאלית היא בסביבות 2.5% בלבד. ישראלים שמחזיקים פיקדון בריבית 3% בתקופה של אינפלציה 3% — לא הרוויחו כלום בפועל. לחישוב ריאלי, הפחיתו מהתשואה הנומינלית את שיעור האינפלציה הצפוי (ראו מחשבון האינפלציה שלנו). כדי להבין ממה מורכבת האינפלציה שמכרסמת בתשואה — המדריך המלא למדד המחירים לצרכן.
צעד-אחר-צעד, בלי הפתעות
ישראלים חוסכים בממוצע כ-5% מההכנסה הפנויה — נמוך משמעותית מהממוצע במדינות מפותחות (OECD). אבל מה שקובע כמה תצברו בסוף הוא לא רק כמה הפקדתם, אלא כמה זמן נתתם לכסף לעבוד. ריבית-דריבית היא הריבית שמצטברת גם על הריבית שכבר הרווחתם — וככל שהזמן ארוך יותר, החלק הזה הופך לרוב הסכום. המחשבון מראה כמה ההפקדות שלכם יגדלו, וכמה מתוך זה בא מהריבית לבדה.
מזינים קרן והפקדה חודשית
מקלידים את הקרן ההתחלתית וההפקדה החודשית הקבועה. אפשר להתחיל גם עם אפס — כדי לראות כמה צובר מי שמפקיד רק כל חודש.
בוחרים שנים ותשואה שנתית
גוררים את הסליידר לאופק הזמן הרצוי ומכניסים תשואה שנתית. המחשבון מחשב בזמן-אמת — כל שינוי מיד נראה בגרף.
רואים את הגרף ואת הסכום הסופי
הגרף מפצל את עקומת-הצמיחה לשתי שכבות: מה שהפקדתם בעצמכם, ומה שהריבית הוסיפה. הפער ביניהן — זה כוח הריבית-דריבית.
למי הכלי מתאים
לכל מי שחוסך, או מתלבט אם להתחיל. בפרט:
- מי שצעיר ומתלבט אם "שווה" להתחיל לחסוך סכום קטן — הכלי מראה שדווקא ההתחלה המוקדמת שווה הכי הרבה.
- מי שרוצה להבין כמה מהחיסכון העתידי שלו יבוא מהריבית ולא מהכיס.
- מי שמשווה בין "להפקיד יותר" ל"להתחיל מוקדם יותר" — שני מנופים שונים על אותו יעד.
800 ש"ח בחודש — שלוש תחנות בזמן
דנה, בת 28, מפרישה 800 ש"ח בחודש לחיסכון מנייתי, בהנחת תשואה שנתית ממוצעת של 6% (הנחת המחשה — לא הבטחה). אחרי 10 שנים יש לה כ-131 אלף ש"ח, שמתוכם 96 אלף הפקידה בעצמה — הריבית הוסיפה 35 אלף. אחרי 20 שנה: כ-370 אלף, מתוכם 192 אלף הפקדות — הריבית כבר הוסיפה 178 אלף. ואחרי 30 שנה: כ-804 אלף ש"ח, מתוכם רק 288 אלף יצאו מהכיס שלה. הריבית-דריבית הוסיפה 516 אלף — פי 1.8 ממה שהפקידה.
שימו לב מה קרה בין התחנות: אחרי עשור, הריבית היא 27% מהסכום שנצבר; אחרי שלושה עשורים — 64% ממנו. זה לא שהחיסכון של דנה "השתפר". זה שהזמן התחיל לעבוד. מי שרוצה לתרגם את זה ליעד קונקרטי — מחשבון יעד החיסכון עושה את החישוב ההפוך: כמה להפקיד כדי להגיע לסכום שרוצים. וכדי לדעת מה הסכום הזה יהיה שווה בכוח קנייה — מחשבון האינפלציה.
שאלות שכולם שואלים
מה זו ריבית-דריבית בעצם?
זו ריבית שמחושבת לא רק על הסכום שהפקדתם, אלא גם על הריבית שכבר נצברה. בשנה הראשונה הרווחתם ריבית על הקרן; בשנה השנייה הרווחתם ריבית על הקרן ועל הריבית של השנה הקודמת — וכך הלאה. ככל שעובר הזמן, ה"ריבית על הריבית" הופכת לחלק הגדול.
איזו תשואה שנתית הגיוני להזין?
תלוי איפה הכסף. אפיק סולידי נותן פחות, חשיפה מנייתית רחבה נתנה היסטורית יותר — אבל עם תנודתיות. התשואה במחשבון היא הנחה ולא הבטחה; כדאי להריץ כמה תרחישים (למשל 4%, 6%, 8%) ולראות את הטווח.
למה כל שנה של דחייה עולה כל כך הרבה?
כי השנים המוקדמות הן אלה שצוברות הכי הרבה ריבית-דריבית — לכסף שלהן יש הכי הרבה זמן לגדול. שקל שלא הופקד בגיל 30 מפסיד עשרות שנים של צמיחה; אותו שקל בגיל 55 מפסיד מעט. לכן הכלי מדגיש את ההפרש של "להתחיל 5 שנים מוקדם יותר".
האם המספר מתחשב באינפלציה?
החישוב הוא נומינלי — כלומר השווי העתידי בשקלים, לפני התאמה לעליית המחירים. כדי לראות מה הסכום שווה בכוח קנייה של היום, אפשר להעביר את התוצאה דרך מחשבון האינפלציה.
גילוי נאות: התשואה היא הנחה, לא הבטחה. שוק ההון תנודתי; החישוב להמחשה ולא ייעוץ השקעות.
ריבית-דריבית עובדת גם נגדי?
כן — בהלוואות. כשאתם חייבים כסף, הריבית מצטברת על החוב באותו מנגנון בדיוק, רק בכיוון ההפוך: חוב שלא נסגר צובר ריבית על הריבית. זו הסיבה שהלוואה "קטנה" בריבית גבוהה יכולה לעלות יותר מחיסכון "גדול" בתשואה נמוכה. אותו חישוב, שני צדדים של המתרס.
איך דמי ניהול משפיעים על התוצאה?
דמי ניהול יורדים מהתשואה כל שנה — ולכן הם נפגעים מאותו אפקט מצטבר שעובד לטובת החיסכון. הדרך הפשוטה לראות את זה: הריצו את המחשבון פעמיים, פעם עם התשואה המלאה ופעם עם התשואה בניכוי דמי הניהול שלכם. ההפרש בין שני המספרים הסופיים — זה מה שדמי הניהול לוקחים לאורך התקופה.
האם קרן השתלמות היא דוגמה לריבית-דריבית?
כן, ואחת החזקות בישראל: הרווחים בקרן פטורים ממס רווחי הון במשיכה כדין אחרי 6 שנות ותק (סעיף 9(16א) לפקודת מס הכנסה), כך שהאפקט המצטבר עובד על הסכום המלא, בלי שהמס "קוצץ" אותו בדרך. נכון ל-2026, תקרת ההפקדה המוטבת לשכיר היא 20,566 ש"ח בשנה (רשות המסים). רוצים לבדוק את הקרן הקיימת שלכם? מנתח קרן ההשתלמות קורא את הדוח השנתי.
מה עדיף — הפקדה חודשית או סכום חד-פעמי?
מתמטית, שקל שנכנס מוקדם עובד יותר זמן — ולכן סכום חד-פעמי בתחילת הדרך מנצח את אותו סכום מפוזר על פני שנים. אבל רוב האנשים לא יושבים על סכום גדול פנוי; ההפקדה החודשית היא הדרך המציאותית לצבור. אפשר להזין במחשבון את שני התרחישים — קרן התחלתית בלבד מול הפקדה חודשית בלבד — ולראות את ההפרש על המספרים שלכם.
מה קורה בשנים שבהן השוק יורד?
התשואה שמזינים במחשבון היא ממוצע רב-שנתי — המסלול האמיתי עובר גם שנים אדומות. ככל שאופק הזמן ארוך יותר, למסלול יש יותר הזדמנויות להתאושש, אבל אין שום ערובה שהממוצע ההיסטורי יחזור. לכן שווה להריץ גם תרחיש שמרני (למשל 4%) ולראות אם התוכנית שלכם עומדת גם בו.