התפלגות גיאומטרית
נתון, שההסתברות שלו לקלוע בזריקה בודדת היא 0.9. ומכאן, ההסתברות להחטאה היא 0.1.
- ההסתברות שהמשתנה המקרי יקבל את הערך 1 היא ההסתברות שהכדורסלן יקלע כבר בזריקה הראשונה (0 החטאות). ההסתברות לכך היא 0.9.
- ההסתברות שהמשתנה המקרי יקבל את הערך 2 מתקבלת ממכפלה של:
- ההסתברות להחטאה אחת – 0.1.
- ההסתברות לקליעה – 0.9.
והתוצאה:
(0.9*0.1=)0.09 - ההסתברות שהמשתנה המקרי יקבל את הערך 3 מתקבלת ממכפלה של:
- ההסתברות להחטיא את 2 הזריקות הראשונות ברצף –
(0.1*0.1=)0.01 - ההסתברות לקליעה אחת – 0.9.
והתוצאה:
(0.9*0.01=)0.009 - ההסתברות להחטיא את 2 הזריקות הראשונות ברצף –
- ההסתברות שהמשתנה המקרי יקבל את הערך k מתקבלת ממכפלה של:
- ההסתברות להחטיא את 1–k הזריקות הראשונות ברצף (שהיא
0.1^(k-1)) - ההסתברות שיקלע בזריקה ה-k-ית (שהיא 0.9).
והתוצאה:
0.1^(k-1)*0.9=0.0009 - ההסתברות להחטיא את 1–k הזריקות הראשונות ברצף (שהיא
משתנה שמתפלג באופן כזה נקרא משתנה מקרי גאומטרי.
באופן כללי: אם ההסתברות להצלחה בנסיון יחיד היא P (וההסתברות לכשלון P-1), אז ההסתברות לקבלת ערך k היא (1-P)^(k-1)*P
בדוגמה שלנו, k מסמל את מספר הזריקות לסל.
טבלת ההתפלגות בדוגמה זו היא:
| הערך (k) | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
| ההסתברות (P) | 0.9 | 0.09 | 0.009 | 0.0009 | 0.00009 |
הטבלה היא אינסופית.
חישוב התוחלת של משתנה מקרי גאומטרי
את התוחלת ניתן לחשב בשני מהלכים:
מהלך 1- הכפלת כל ערך בהסתברות לקבלתו.
מהלך 2- סכום המכפלות הנ"ל.
אך היות והערכים מגיעים לאינסוף, לא נוכל לעולם להשלים את מהלך 1.
למזלנו, מתמטיקאים מצאו דרך קצרה ופשוטה לחשב את הסכום האינסופי הזה. והיא: 1 חלקי ההסתברות להצליח בזריקה בודדת.
בדוגמה שלנו התוחלת היא: 1/0.9=1(1)/(9).
חישוב השונות של משתנה מקרי גאומטרי
גם עבור השונות נשתמש בנוסחה קצרה ופשוטה שהמתמטיקאים פיתחו והיא: ההסתברות להחטיא (=1 פחות ההסתברות להצליח), חלקי ריבוע ההסתברות להצליח.
בדוגמה שלנו:
השונות היא: [1/0.9^2=]0.123457
סטית התקן (=שורש השונות) היא: sqrt(0.123457=)0.3514.