מבוא ושיטה

הקדמה

הקדמה

מטרת הספר היא לאפשר גם לחסרי כל ידע כלכלי וסטטיסטי להתוודע לנתונים שעומדים מאחורי הפעילות הכלכלית של ישראל. כדי להקל על ההבנה דילגנו פה ושם על פרטים ופלפולי הגדרות שתרומתם לדיוק היא שולית. הספר כתוב בצורה פשוטה במיוחד, מלווה בדוגמאות והסברים. במסגרת ספר זה תעשו היכרות עם הנתונים החשובים שמתארים את כלכלת ישראל. מטרתנו המקורית הייתה להציג בכל נושא , נתונים משנותיה הראשונות של המדינה ועד התקופה האחרונה )שנת 2002(. במרווחים של 10 שנים. בחלק מהנושאים לא הצלחנו לממש את מטרתנו משתי סיבות. .1 הנתונים לא נאספו בשעתו. .2 השתנו הגדרות, והנתונים אינם בני השוואה לתקופות קודמות. ייתכן שבמהדורות הבאות נמצא דרך להעמיק את ההשוואה.

קשיים אובייקטיביים באיסוף נתונים

בתחומים רבים איסוף וליקוט נתונים כלכליים גולמיים היא משימה מורכבת. לאור זאת, הנתונים הם פרי אומדן המבוסס על מדגמים. היות ומדגם אינו ספירה מלאה , הרי שלא תמיד הוא משקף את "הנתון האמיתי".

דוגמא

הגובה הממוצע של ילדי כיתה א' , שחושב על פי מדגם בן 100 ילדים , עומד על 1 מטר. אילו היו מחשבים את ממוצע הגובה של כלל ילדי כתה א' , ייתכן שהתוצאה הייתה 1.03 מטר או 95 ס"מ. ספירה מלאה היא משימה בלתי אפשרית מסיבות רבות, ולא רק כספיות. כדי למדוד את הגובה של כל ילדי ישראל , צריך לשלוח אלפי פוקדים בו זמנית, אם לא רוצים להגיע לתלמידים לכשיהיו בכיתה ג'. בנוסף לכך, חלק מהנתונים מתקבלים מגופים ממשלתיים ואחרים, שאחראים על ריכוזם. במקרים רבים הסתבר בדיעבד שהיו בהם שיבושים, ליקויים וטעויות שהתגלו רק לאחר שנים.

מקור הנתונים בספר – הל.מ.ס

כל הנתונים והטבלאות בספר מבוססים על נתונים שמקורם בל.מ.ס. עם זאת פה ושם "טיפלנו" בנתונים על מנת לפשטם לקורא המתחיל. יתכן שהטיפול "דרך" על קוצם של כמה "יודים".

עיגול נתונים

מטרתו העיקרית של הספר היא להציג לכם תמונה ממוקדת על כלכלת ישראל בקווי מתאר חדים. לשם כך עיגלנו נתונים, לפעמים אף ביד גסה. התעקשות על דיוק היא בבחינת התמקדות בפרטים שמכבידים על קליטת התמונה הכוללת. העיגולים באים לחדד את סדרי הגודל, על חשבון פרטים שבטלים בשישים.

שורת הפרשים סטטיסטיים – "גלגל הצלה"

הקדמנו והסברנו את המורכבות שבאיסוף נתונים והתלות של הל.מ.ס בגופים חיצוניים. כתוצאה מכך לא תמיד 2=1+.1 נסביר באמצעות דוגמא. מספר המכוניות שנכנסות לחניון אמור להשתוות למספר היוצאות. אך כאשר גוף אחד אחראי על אומדן מספר הנכנסות וגוף אחר אחראי על אומדן היוצאות )בשני המקרים האומדנים מתבססים על מדגמים הנמשכים 10 דקות בלבד(, אזי מסתבר בסוף, שנכנסו 1,000 מכוניות ויצאו .2,000 כדי לתקן את העיוות מוסיפים את שורת "הפרשים סטטיסטיים" במתכונת הבאה:

כניסה יציאה

מכוניות 1,000 מכוניות 2,000 הפרשים סטטיסטיים 1,000

סה"כ 2,000 2,000

מקרא :

מד'= מיליארד

הצגת נתונים משנים קודמות

ישנן שלוש דרכים מקובלות להציג סדרת נתונים משנים קודמות:

.1 במחירים שוטפים.

.2 בדולרים . .3 במחירים קבועים . בהסברים בהמשך נעקוב באמצעות תרשימים 1 ו-2 אחר מחירו של כיכר לחם אחיד בכל אחת משלוש הדרכים בתקופה 2002-.1993

בתרשים 1 משורטטים 2 גרפים: גרף a – מציג את התפתחות מחירי הלחם במחירים שוטפים. גרף b – מציג את התפתחות מחירי הלחם בדולרים.

בתרשים 2 משורטטים גם כן 2 גרפים: גרף a – מציג את התפתחות מחירי הלחם במחירים שוטפים. גרף c – מציג את התפתחות מחירי הלחם במחירים קבועים של שנת .2002 המשמעות של מחירים קבועים תוסבר מיד.

מחירים שוטפים

המחירים נקובים בש"ח. בדרך הצגה זו מחיר הלחם מידי שנה משקף את המחיר שהיה בפועל באותה שנה. זה המחיר שהוצג על מדפי הלחם בחנויות. בלשון מקצועית נהוג לכנות מחיר זה המחיר השוטף . היות והמחירים משתנים במהלך השנה, המחיר בשנה כלשהי מתייחס למחיר הממוצע לאותה שנה.

מחירים דולריים

כל שנה המחיר הדולרי של הלחם מתקבל מחלוקת המחיר השוטף בשער הדולר היציג )הממוצע( לאותה שנה. כך, בשנת 1994 המחיר השוטף של הלחם עמד על 1.6 ש"ח. שער הדולר היציג )הממוצע( עמד על 2.83 ש"ח. לפיכך המחיר הדולרי של הלחם היה 0.53$.

מחירי הלחם בדולרים ובשקלים במחירים שוטפים, בשנים 2002-1993

מחירי הלחם בשקלים במחירים שוטפים ומחירים קבועים, בשנים 2002-1993

הערות לתרשימים )נכון לכל התרשימים בספר( 1( כל קטע בין 2 שנתות על ציר ה X ים )הציר האופקי( מתייחס לשנה אחת. *שנתות הן הקווים הקטנים על ציר ה- X 2( הצורה הגרפית המתייחסת לשנה כלשהי )מעוין  או עיגול  ( מוצבת מעל אמצע הקטע. 3( כל קטע המתייחס לשנה המסתיימת בסיפרה -0 או 5 יוצג תחתיו רקע אפור.

מחירים קבועים

המחירים נקובים בש"ח למונח מחירים קבועים מתלווה תמיד סיומת, הנוקבת בשנה כלשהי. לדוגמא: מחירים קבועים של שנת 1980 או מחירים קבועים של שנת 1995 או מחירים קבועים של שנת 2002 למונח מחירים קבועים, ללא סיומת השנה, אין כל משמעות. אנו נתייחס בהמשך למחירים קבועים של שנת .2002 בכל מקום בחוברת זו שיצויין מחירים קבועים בלבד, הכוונה למחירים קבועים של שנת 2002 . לפני שנסביר את המשמעות שעומדת מאחורי דרך הצגה זו , נקדים ונציין שמחיר הלחם של שנה כלשהי במחירים קבועים הוא למעשה מחיר הלחם במחירים שוטפים של אותה שנה בתוספת ההתייקרויות שחלו במדד המחירים לצרכן )מיד נסביר מה זה( מאותה שנה ועד שנת .2002 לדוגמא, מחיר הלחם בשנת 1994 היה 1.6 ₪ )במחירים שוטפים(. במחירים קבועים, הוא 2.56 ש"ח. )תרשים 2( וההסבר: מדד המחירים לצרכן עלה פי 1.6 מאז 1994 ועד .2002 לפיכך מחיר הלחם במחירים קבועים )של שנת 2002( מתקבל מהמכפלה של 1.6 × 1.6 ש"ח. )זה רק מקרי ששני המספרים זהים(.

הצגת התייקרויות, באחוזים

במקרים רבים מציגים את ההתייקרות שנרשמו במדד המחירים לצרכן באחוזים. לדוגמא ההתייקרות של הלחם בשנים 1980-2002 היתה %.220 התייקרות של %220 היא שוות ערך להתייקרות של פי .2.2 התייקרות של פי 2.2 נקראת גם: כפולה של 2.2 . צריך להבחין בין התייקרות בסכום כלשהו )פעולת חיבור( לבין התייקרות פי משהו )פעולת כפל(

המעבר מאחוזים לכפולות

כאשר אנו רוצים לעבור מאחוזים לכפולות מציבים נקודה לפני שתי הספרות האחרונות ומבטלים את סימן ה-% כך: %220 ← 2.20 %340 ← 3.40 %100 ← 1.00 המחיר נשאר ללא שינוי. תזכרו ש-%001 משקף את המחיר בתצפית הראשונה. %82 ← 0.82 )מציין שהיתה ירידה במחיר(. %1562 ← 15.62