חשבון הסחר
הטבלה המרכזת את התנועות הכספיות של היבוא והיצוא נקראת: חשבון הסחר. את חשבון הסחר מקובל להציג ב-2 צורות. .1 בטור אחד, )טבלה 9.1 (. .2 ב-3 טורים, )טבלה 9 (. כל צורה מדגישה נתונים מזווית שונה. מטעמי נוחיות בחרנו להציג את טבלה 9.1 במתכונת מתומצתת, ואת טבלה 9 במתכונת מורחבת וההסברים בהמשך יתייחסו לטבלה 9 . הנתונים מתייחסים לתקופת פעילות המצויינת בכותרת ונקובים בדולרים. הן נתוני היבוא והן נתוני היצוא כוללים 3 תת קבוצות. כדלקמן: .1 מוצרים. .2 שירותים. .3 גורמי ייצור. הפירוט בכל תת קבוצה מוצג בטבלה .9 מרבית הסעיפים הכלולים בכל תת קבוצה מובנים מאליהם. נרחיב כאן רק במספר סעיפים שאינם מוכרים לכל אחד. )מסומנים ב לצידם( נכסי השקעה – נכסי השקעה כוללים בעיקר מכונות, ציוד וכן כלי רכב למטרות לא פרטיות. הובלה – ההובלה כוללת את ההוצאות הכרוכות בשינוע המטענים באוניות, מטוסים, משאיות וכן העמסתם ופריקתם. תיירות – בצד היבוא הנתונים מתייחסים להוצאות שהיו לתושבי ישראל בחו"ל. )סעיף זה יוצא דופן מבחינה זו שהמוצרים לא באים לישראל, אלא הישראלים באים למוצרים בחו"ל(. בצד היצוא הנתונים מתייחסים להכנסות שהתקבלו בישראל מתיירים. )המוצרים לא מיוצאים לחו"ל אלא התיירים באים למוצרים בישראל(.
ריבית ודיבידנד
ריבית – בצד היבוא הנתונים כוללים גם את הריבית על החוב הממשלתי. דיבידנד – דיבידנד הוא סכום כסף שהחברה מחלקת מתוך רווחיה לבעליה. על גובה הסכום, מחליטים הבעלים עצמם )להסבר מורחב , ראה "הבורסה למתחילים"(. בצד היצוא הדיבידנד משקף קבלת רווחים מחו"ל. בצד היבוא הדיבידנד משקף תשלום רווחים לחו"ל. עובדים זרים – בצד היבוא הנתון מתייחס לשכר בגין עובדים זרים בישראל. בצד היצוא הנתון מתייחס לשכר שקיבלו עובדים ישראלים בחו"ל.
שורה תחתונה – מוצגת בטור 3
השורה התחתונה של חשבון הסחר נקראת: גירעון )או: עודף( בחשבון הסחר בהתאם לתוצאה. כאשר סה"כ היבוא גדול מסה"כ היצוא , השם מתחיל במילה גירעון . כאשר סה"כ היצוא גדול מסה"כ היבוא , השם מתחיל במילה עודף .
חשבון הסחר
יבוא יצוא עודף(+)
גירעון)-( )3(]=)1(-)2([ )1( )2(
| יבוא — סעיף | יבוא | יצוא — סעיף | יצוא |
|---|---|---|---|
| סה"כ יבוא | 49.1 | סה"כ יצוא | 41.2 8.0- |
| מוצרים | 31.2 | מוצרים | 27.5 |
| מוצרי צריכה | 4.2 | חקלאות | 0.7 |
| חומרי גלם | 12.2 | תעשיה | 19.6 |
| דלק | 2.9 | יהלומים | 9.1 |
| יהלומים | 6.9 | שונות | 1.9- |
| נכסי השקעה | 5.3 | ||
| שונות | 0.3- | ||
| שירותים | 11.5 | שירותים | 10.8 |
| הובלה ותחבורה | 4.2 | הובלה ותחבורה | 2.1 |
| תיירות | 2.5 | תיירות | 2.1 |
| ביטוח | 0.4 | ביטוח | 0.0 |
| אחרים )1( | 4.3 | שירותי תוכנה ומו"פ | 3.0 |
| אחרים )2( | 3.6 | ||
| גורמי יצור | 6.5 | גורמי יצור | 2.9 |
| ריבית ודיבידנד | 3.8 | ריבית ודיבידנד | 2.7 |
| עובדים זרים | 2.7 | עובדים זרים | 0.1 |
)1( כולל דמי סוכן וניהול ,תקשורת ,תמלוגים ופטנטים )2( כולל דמי סוכן וניהול ,בינוי ,תקשורת ,תמלוגים ופטנטים מקור : ל.מ.ס.
טבלה 9.1
חשבון הסחר
סה"כ יבוא 49.1 מוצרים 31.2 שירותים 11.5 גורמי יצור 6.5 סה"יצוא 41.2 מוצרים 27.5 שירותים 10.8 גורמי יצור 2.9 עודף/גירעון 8.0-
החשבון השוטף
הטבלה המרכזת את התנועות הכספיות של חשבון הסחר בתוספת העברות שוטפות נקראת
החשבון השוטף .
העברות שוטפות (= מענקים לישראל)
ישראל מקבלת מידי שנה ממקורות שונים, שברובם קבועים, כספים כמענק. לפי הפירוט הבא: הסכומים שהתקבלו ב-2002 .1 מענקים מממשלת ארה"ב – מיועדים לממשלה. .2 מענקים ממוסדות בינ"ל – מיועדים לממשלה. .3 תרומות למוסדות ותאגידים ) אוניברסיטאות, בתי"ח וכד' (. .4 פיצויים אישיים מגרמניה. .5 העברות אישיות )מתנות , עזבונות וכו'(. המענקים מממשלת ארה"ב מחולקים לשני סוגים: מענק בטחוני. מענק אזרחי.
שורה תחתונה
השורה התחתונה של החשבון השוטף נקראת: גירעון בחשבון השוטף או עודף בחשבון השוטף בהתאם לתוצאה , בדומה ל חשבון הסחר . ניתן לראות כי במרבית שנותיה , ישראל היתה עם גירעון בחשבון השוטף )יבוא גדול מ ]יצוא+העברות שוטפות[( אך היו שנים בהם היה עודף בחשבון השוטף כמו 1985 ו- .1990 כאשר נרשם בעמודה האחרונה )5( סימן מינוס המשמעות היא שקיים גירעון בחשבון השוטף.
החשבון השוטף
מיליארדי $, 2002
חשבון
יבוא יצוא+העברות שוטפות
שוטף
)1( )2( )3(]=)1(-)2([ סה"כ יבוא 49.1 סה"כ יצוא +העברות שוטפות 47.7 1.5-
| יבוא — סעיף | יבוא | יצוא — סעיף | יצוא |
|---|---|---|---|
| מוצרים | 31.2 | מוצרים | 27.5 |
| מוצרי צריכה | 4.2 | חקלאות | 0.7 |
| חומרי גלם | 12.2 | תעשיה | 19.6 |
| דלק | 2.9 | יהלומים | 9.1 |
| יהלומים | 6.9 | שונות | 1.9- |
| נכסי השקעה | 5.3 | ||
| שונות | 0.3- | ||
| שירותים | 11.5 | שירותים | 10.8 |
| הובלה ותחבורה | 4.2 | הובלה ותחבורה | 2.1 |
| תיירות | 2.5 | תיירות | 2.1 |
| ביטוח | 0.4 | ביטוח | 0.0 |
| אחרים )1( | 4.3 | שירותי תוכנה ומו"פ | 3.0 |
| אחרים )2( | 3.6 | ||
| גורמי יצור | 6.5 | גורמי יצור | 2.9 |
| ריבית ודיבידנד | 3.8 | ריבית ודיבידנד | 2.7 |
| עובדים זרים | 2.7 | עובדים זרים | 0.1 |
העברות שוטפות 6.5 )1( כולל דמי סוכן וניהול, תקשורת, תמלוגים ופטנטים )2( כולל דמי סוכן וניהול, בינוי, תקשורת, תמלוגים ופטנטים מקור : ל.מ.ס.
החשבון השוטף בשנים נבחרות –
)מיליארדי דולרים( העברות החשבון השוטף שנים יצוא שוטפות יבוא נטו
| שנה | יצוא (1) | שירותים (2) | יבוא (3)=(1+2) | עודף/גירעון (4) |
|---|---|---|---|---|
| 4-)3+2(=5 | 1 2 | 3 | 4 | |
| 1979 8.1 | 2.6 | 11.6 | 0.9- | |
| 1985 11.0 | 4.7 | 14.7 | 1.0 | |
| 1990 18.9 | 5.1 | 23.8 | 0.2 | |
| 1995 29.1 | 5.7 | 39.7 | 4.9- | |
| 2000 50.1 | 6.5 | 57.2 | 0.7- | |
| 2002 41.2 | 6.5 | 49.1 | 1.4- |
מקור : ל.מ.ס.
מאזן התשלומים
הקדמה
את מאזן התשלומים נסביר ונציג ב-2 שלבים : שלב א' – הצגה והסבר תאורטיים. שלב ב' – הצגה והסבר המתייחס לנתוני מאזן התשלומים של ישראל לשנת .2002 ההבדל בין שלב א' לשלב ב' היא שורה בודדת בשם הפרשים סטטיסטיים . נתחיל בשלב א'- הצגה והסבר תאורטיים.
כללי
מאזן התשלומים הוא דו"ח שמכינה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )הל.מ.ס.( הדו"ח מציג תמונה מרוכזת על כניסה ויציאה של מטבע חוץ לישראל וממנה )תנועות מטבע חוץ(. הדו"ח מתייחס לתקופה כלשהי, בדרך כלל שנה. בעת הכנת הדו"ח הל.מ.ס. מתרגם את כל מטבעות החוץ לדולרים, והדו"ח מוצג בדולרים בלבד. בחלק מהמדינות נוהגים להציג את מאזן התשלומים במטבע מקומי. טבלה 12 היא דו"ח מאזן תשלומים במתכונת מקוצרת. כל נתון המתייחס ליציאת מט"ח מלווה בסימן שלילי )-(
מאזן תשלומים הוא למעשה דו"ח מקורות ושימושים
למעשה מאזן התשלומים הוא "דו"ח מקורות ושימושים", כלומר הוא מציג מצד אחד את המקורות שהניבו למדינת ישראל מטבע חוץ )ובאיזה סכום(, ומצד שני לאיזה מטרות השתמשה מדינת ישראל באותו מטבע חוץ. טבלה 21א' מציגה את מאזן התשלומים במתכונת של דו"ח מקורות ושימושים. כפי שנראה בהמשך, תמיד סה"כ המקורות ישתוו לסה"כ השימושים.
המקורות העיקריים מניבים מט"ח
.1 יצוא של מוצרים ושירותים. .2 קבלת מענקים, תרומות ופיצויים )אלו הן העברות חד צדדיות לטובתנו, שנקראות במאזן התשלומים: העברות שוטפות (. .3 השקעות של זרים בחברות ישראליות. .4 קבלת הלוואות מחו"ל. .5 העברות כספיות של עולים חדשים. .6 שכר עבודה בדולרים שמקבלים עובדים ישראלים מגורמים בחו"ל.
השימושים העיקריים במט"ח
.1 יבוא של מוצרים ושירותים.
מאזן תשלומים תאורטי –
.2 תשלומי ריבית ודיבידנד למשקיעי חוץ. הנתונים לדוגמא בלבד – מיליארדי דולרים .3 תשלום משכורות לעובדים זרים. א. החשבון השוטף 1.5- שימוש .4 השקעות של ישראלים בחברות בחו"ל. .5 מתן הלוואות לחו"ל. a. סחורות 3.8- יצוא 27.5 יבוא 31.3- להזכירך: מט"ח = מטבע חוץ b. שירותים 0.6- יצוא 10.9
חלוקה הפנימית
יבוא 11.5- מאזן התשלומים כולל שני חלקים ושורה c. גורמי יצור 3.6- תחתונה. כל חלק מציג תמונה של מקורות יצוא 2.9 יבוא 6.5- ושימושים)תנועות דולריות( בתחום כלשהו: d. העברות שוטפות 6.5 .1 חלק א' – נקרא החשבון השוטף . ב.חשבון הון וחשבון פיננסי 0.8 מקור החשבון השוטף מתייחס בעיקר לתנועות מט"ח בתחום המסחרי )יצוא ויבוא של e. חשבון הון 0.2- ע"י ממשלה 0.1 סחורות ושירותים, גורמי ייצור והעברות ע"י אחרים 0.3- שוטפות(. f. חשבון פיננסי 1.0 .2 חלק ב' נקרא חשבון ההון והחשבון השקעה ישירה 0.4 – השקעה פיננסית 1.0 הפיננסי . השקעות אחרות 0.4- הוא מתייחס בעיקר להשקעות והלוואות ג. נכסי רזרבה נטו 0.7 מקור במט"ח , הן אלה שקיבלנו והן אלה שנתנו. מקור : ל.מ.ס. )כלומר לפעולות בתחום הפיננסי(.
כל חלק מתפצל לסעיפים
מאזן תשלומים תאורטי –
ותת סעיפים שיפורטו בהמשך. הנתונים לדוגמא בלבד -מילארדי דולרים )במתכונת דו"ח מקורות ושימושים מקוצר( מקורות שימושים ב.חשבון הון ופיננסי 0.8 א.חשבון שוטף 1.5 ג.נכסי הרזרבה 0.7 סה"כ 1.5 סה"כ 1.5 מקור : ל.מ.ס.
לכל חלק שורה מסכמת
בראש כל חלק מוצגת שורה מסכמת )מובלטת באפור( שהנתון לצידה נוקב בפער שבין סכום המט"ח שנכנס לסכום שיצא. כאשר יוצא יותר משנכנס,הנתון מסומן ב:-)סימן מינוס( והמשמעות היא שבאותו חלק נרשם גירעון. כאשר נכנס מט"ח יותר משיצא, הנתון חיובי והמשמעות היא שבאותו חלק נרשם עודף .
הפער המצטבר בשני החלקים
כאשר הפער המצטבר בשני החלקים הוא שלילי )סימן -(, נוהגים לומר שנרשם גירעון במאזן התשלומים. כאשר הפער חיובי, נוהגים לומר שנרשם עודף במאזן התשלומים.
שורה תחתונה
השורה התחתונה נקראת "נכסי הרזרבה" )נכסי הרזרבה הם יתרות המט"ח של המדינה( כאשר נרשם גירעון במאזן התשלומים אנו רושמים בשורת נכסי הרזרבה את סכום הפער המצטבר )של שני החלקים( אך בסימן הפוך. וההסבר: כאשר נרשם גירעון בסכום כלשהו סימן שלילי אנו "מכסים" אותו מהרזרבה או במילים אחרות: הרזרבה מהווה במצב זה מקור נוסף לקבלת מט"ח בסכום הפער. )כפי שציינו לעיל כל סכום המהווה מקור למט"ח, מוצג בסימן חיובי(, וכתוצאה מכך, יתרות המט"ח של המדינה קטנות. כאשר נרשם עודף במאזן התשלומים בסכום כלשהו, אנו מפנים את העודף ל נכסי הרזרבה , או במילים אחרות: הרזרבה מהווה במצב זה שימוש נוסף במט"ח בסכום הפער. )כפי שציינו לעיל, כל סכום המהווה שימוש נרשם בסימן שלילי(, וכתוצאה מכך, יתרות המט"ח של המדינה גדלות. השורה התחתונה היא זו שתורמת את ההצדקה למילה מאזן בשם: מאזן תשלומים. שכן באמצעותה אנו מביאים לכך שסה"כ המקורות משתווים לסה"כ השימושים.
הסבר לתת הסעיפים בחשבון ההון ובחשבון הפיננסי
חשבון ההון
הסעיף מתייחס בעיקר להזרמה של מט"ח מצד עולים חדשים. העולים מכניסים מט"ח אך גם מוציאים מט"ח.
נתונים נטו
כל הסכומים הנקובים לצד כל סעיף בחלק ב' הם סכומים נטו. דהיינו: מוצג הפער בין כניסת מט"ח ליציאה. כאשר נכנס יותר משיצא ,הנתון בסימן חיובי. כאשר נכנס פחות משיצא , הנתון סימן שלילי.
חשבון פיננסי
I . השקעות ישירות
בסעיף זה נכלל כל סכום השקעה המתייחס לאחת משתי הקטגוריות הבאות: .1 השקעה בחברה בורסאית, אם למשקיע יש בה בעלות של יותר מ- %.10 .2 כל השקעה בחברה לא בורסאית ו/או כל עסק אחר לרבות נדל"ן )ללא קשר לאחוז בבעלות(. השקעות כוללות גם הלוואות. הערה : נדל"ן = נכסי דלא ניידי. נדל"ן הוא שם כולל לקרקעות ומבנים מכל סוג.
II . השקעות פיננסיות
סעיף זה כולל רק השקעות בחברות בורסאיות שבעלות המשקיע בהן קטנה מ- %.10 כל השקעה אחרת נרשמת בסעיף השקעות ישירות . השקעות כוללות גם הלוואות
III . השקעות אחרות
סעיף זה כולל בעיקר פיקדונות כספיים של ישראליים בחו"ל )=שימושים(, ופיקדונות של תושבי חוץ בישראל )=מקורות(.
מאזן תשלומים תאורטי –
הנתונים לדוגמא בלבד – מיליארדי דולרים )משוכפלת מעמ' 37 לנוחיותכם( א. החשבון השוטף 1.5- שימוש a. סחורות 3.8- יצוא 27.5 טבלה 21א'
יבוא 31.3- מאזן תשלומים תאורטי –
b. שירותים 0.6- הנתונים לדוגמא בלבד -מיליארדי דולרים יצוא 10.9 )במתכונת דו"ח מקורות ושימושים מקוצר( יבוא 11.5- )משוכפלת מעמ' 37 לנוחיותכם( c. גורמי יצור 3.6- יצוא 2.9 מקורות שימושים יבוא 6.5- ב.חשבון הון ופיננסי 0.8 א.חשבון שוטף 1.5 d. העברות שוטפות 6.5 ג.נכסי הרזרבה 0.7 ב.חשבון הון וחשבון פיננסי 0.8 מקור סה"כ 1.5 סה"כ 1.5 e. חשבון הון 0.2- מקור : ל.מ.ס. ע"י ממשלה 0.1 ע"י אחרים 0.3- f. חשבון פיננסי 1.0 השקעה ישירה 0.4 השקעה פיננסית 1.0 השקעות אחרות 0.4- ג. נכסי רזרבה נטו 0.7 מקור מקור : ל.מ.ס.
מאזן התשלומים של ישראל בשנת 2002
טבלה 21ב' ו- 21ג' מציגות את נתוני מאזן התשלומים של ישראל.בתחתית טבלה 21ב' מופיעה שורת "הפרשים סטטיסטיים" , שורה זו מתבקשת היות ובלעדיה סה"כ המקורות לא היו משתווים לסה"כ השימושים. שכן , סה"כ השימושים היו מסתכמים ב-9.2 מד' $ )1.4+1.5( וסה"כ המקורות רק ב-7.0 מד' $.שורת ההפרשים הסטטיסטיים דרושה כדי להביא לאיזון של מאזן התשלומים. הפרשנות לשורת הפרשים סטטיסטיים )2.2 מיליארד $( הסכום הנקוב בשורת הפרשים סטטיסטים מצביע על כך שבסעיף או בקבוצת סעיפים במאזן התשלומים ישנה טעות , אך אין לנו כל מושג באיזה מהן. דוגמא: יתכן שכל הטעות מתייחסת לסעיף יצוא מוצרים שאמור להיות יותר גדול ב 2.2 מיליארד $. או דווקא בסעיף יבוא מוצרים שאמור להיות יותר קטן ב- 2.2 מיליארד $. או הן בזה והן בזה או כלל לא בזה ולא בזה אלא בסעיפים אחרים. רק לאלוהים פתרונים.
טבלה 21ב' – טבלה 21ג'
מאזן התשלומים לשנת 2002 מאזן תשלומים-מיליארדי דולר
