תעסוקה וחוב

תעסוקה ואבטלה

כדי לעקוב אחר נתוני התעסוקה והאבטלה במדינה מקובל למיין את תושבי המדינה לשתי קבוצות: קטינים )מתחת לגיל 15( בוגרים )מעל גיל 15( כפי שמוצג בתרשים .13 הנתונים המספריים בתרשים 13 מתייחסים לישראל בסוף שנת 2002 )מעוגלים(. כל הנתונים מוצגים באלפים )לקבלת הנתון האמיתי צריך להוסיף 3 אפסים(. לדוגמא: מספר הבוגרים מגיע ל-000,407,4. את קבוצת הבוגרים ממיינים לשתי תת-קבוצות:

.1 משתייכים לכוח העבודה .2 אינם מחפשים עבודה

קבוצה זו מתחלקת שוב לשתי קבוצות משנה: אלה כוללים בעיקר: פנסיונרים 1( מועסקים . שאינם מעוניינים לעבוד, חיילים 2( מחפשי עבודה )שנקראים: מובטלים (. בשירות סדיר, תלמידי תיכון, סטודנטים, תלמיד ישיבה, כאלה שהתייאשו ממציאת עבודה ועוד.

היחסים החשובים. (מוצגים ב-%)

שיעור האבטלה (%) –

מודד את היחס שבין מספר המובטלים )262( לסה"כ האנשים הנמנים עם כוח העבודה )2547(. על פי הנתונים בתרשים 14: שיעור האבטלה הוא – %10.3 בשנת .2002

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (%) –

מודד את מספר האנשים הנמנים על כוח העבודה ביחס לבוגרים. על פי הנתונים בתרשים 14: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא- %54.1 בשנת .2002 שעור הקטינים מכלל האוכלוסיה – ברור מעצמו. על פי הנתונים בתרשים 13: %28.4 .

תעסוקה ואבטלה שנת .2002

שיעור האבטלה ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה לאורך השנים

החוב הפנימי (של המדינה)

החוב הפנימי הוא נתון המסכם את חוב המדינה לציבור בשקלים. עיקר החוב נוצר בעקבות גיוס כספים באמצעות הנפקה )=מכירה( של איגרות חוב לציבור ומקצתו בעקבות הלוואות שהמדינה קיבלה ישירות מהבנקים וקרנות פנסיה. את איגרות החוב המדינה מנפיקה באמצעות משרד האוצר. ה"לקוחות" של איגרות החוב של המדינה הם: הציבור הרחב )=אנשים פרטיים, חברות( קרנות נאמנות, וגופים מוסדיים )=קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח(.

מיון איגרות החוב לסחירות בבורסה ובלתי סחירות

האוצר מנפיק שתי קבוצות של איגרות חוב : סחירות ובלתי סחירות. איגרות חוב סחירות – אלו איגרות חוב שניתן לקנות ולמכור מידי יום בבורסה )סחירות בבורסה(.

איגרות חוב לא סחירות –

אלו איגרות חוב שלא ניתן לסחור בהם בבורסה. איגרות חוב לא סחירות נחשבות כצ'ופר בשל הריבית הגבוהה המתלווה להן. הן נמכרות רק לגופים מוסדיים. מאז 1995 האוצר מקטין בהדרגה את מכירתם ומגדיל במקביל את מכירת איגרות החוב הסחירות.

מגוון איגרות החוב הלא סחירות

.1 "מירון" – איגרות חוב צמודות למדד המעניקות ריבית שנתית של %.5.57 .2 "ערד" – איגרות חוב צמודות למדד המעניקות ריבית שנתית של %.5.05

איגרות חוב סחירות

איגרות החוב הסחירות מוצעות לכולם. ה"לקוחות" הגדולים הם גופים מוסדיים, בנקים מסחריים וקרנות נאמנות.

מגוון איגרות החוב הסחירות

• צמודות למדד המחירים. • צמודות לדולר. • שקליות )אינן צמודות(.

חוב פנימי נטו

בדרך כלל המדינה אינה מחזיקה בנכסים כספיים מעבר לסכומים זעירים. לפיכך החוב הפנימי הוא בעצם חוב פנימי נטו. אך מקובל לקרוא לו חוב פנימי .

מבנה החוב הפנימי בסוף 2002

)מיליארדי ש"ח מעוגל(

החוב הפנימי כאחוז מהתוצר , בשנים 1987 – 2002

החוב החיצוני

החוב החיצוני הוא נתון המסכם את חוב הממשלה במט"ח לגורמים בחו"ל. החובות בכל המטבעות מתורגמים לדולרים.

מיון החוב לסחיר ובלתי סחיר

חוב בלתי סחיר

החוב נובע ברובו מהנפקת אג"ח מסוג בונדס שנמכר בעיקר ליהדות ארה"ב , ומקצתו נובע מהנפקת אג"ח לממשלות זרות ומוסדות בינ"ל ובנקים בחו"ל.

חוב סחיר

החוב נובע ברובו מהנפקת אג"ח, בערבות ממשלת ארה"ב, בשוק ההון האמריקאי ומקצתו מהנפקת אג"ח בבורסות שונות בעולם. איגרות חוב שמונפקות בשוק האמריקאי ובכל שוק אחר יכולות להירכש על ידי משקיעים ממדינות שונות בעולם.

החוב החיצוני נטו

בנק ישראל מחזיק יתרות מט"ח )נכסים במט"ח( מול החוב החיצוני. ההפרש בין החוב החיצוני לנכסים במט"ח הוא החוב החיצוני נטו.

החוב הממשלתי כאחוז מהתוצר בשנים 1987 – 2002

החוב החיצוני לאורך השנים –