מפגש בין הרצוי (כמה שיותר מוצרים) למצוי

(התקציב)

ההסבר יתייחס לידידנו משה, שכאמור חי במדינה קטנה שבה צורכים כיום רק שני מוצרים: לחם ויין. נתוני השוק הם: מחיר בקבוק יין-20 ש"ח מחיר כיכר לחם-10 ש"ח הכנסתו היומית של משה-200 ש"ח בתרשים 3.1 משורטט קו מגבלת התקציב של משה המסומל ב T200 וכן 3 עקומות אדישות שלו U 200, U 100 ו U. 300 – משה היה מעוניין כמובן לצרוך מדי יום סל הממוקם על עקומת אדישות, U 300 אך למרבה הצער זה מעבר למגבלת התקציב שלו. משה יכול לרכוש רק סל שהוא בקו מגבלת התקציב שלו ובמסגרת זו הוא כמובן יבחר את הסל שיניב לו את התועלת הרבה ביותר. תרשים 3.1 הסל הנבחר הוא סל.B כל סל אחר שבאפשרותו לצרוך במסגרת קו התקציב שלו, נחות מסל.B כל הסלים שמעל קו מגבלת התקציב הן לא בהישג ידו וכל הסלים מתחתיו נחותים מסל.B הסל הנבחר הוא תמיד הסל שנמצא בנקודת ההשקה של קו מגבלת התקציב עם עקומת אדישות כלשהי (קו מגבלת התקציב יכול להשיק רק לעקומת אדישות אחת). הערות:

• בתרשים 3.1 שרטטנו רק 3 עקומות אדישות ( U 200, U 100 ו ) U 300 -ודאגנו שעקומת אדישות 200 תהיה זו שתשיק לקו התקציב.בפועל ישנן אין סוף עקומות אדישות, שאחת מהן ורק אחת, תשיק לקו התקציב.
• במקרים נדירים שבהם עקומות האדישות הן קווים ישרים, קיימים שני תרחישים: תרחיש – I שיפוע עקומת האדישות שווה לשיפוע קו מגבלת התקציב. תרחיש – II שיפוע עקומת האדישות שונה משיפוע קו מגבלת התקציב. בתרחיש -I עקומת האדישות הרלוונטית היא זו שתחפוף את קו מגבלת התקציב וכל אחד מהסלים על הקו הוא בעדיפות שווה. בתרחיש -II הסל הנבחר יתקבל במקום החיתוך עם עקומת האדישות הגבוהה ביותר.זה אמור להתרחש באחד הקצוות של קו התקציב: או בנקודת החיתוך עם ציר x או בנקודת החיתוך עם ציר.y

הבחנה בין 3 קטגוריות של מוצרים

כפי שנראה מיד כל צרכן יכול למיין את המוצרים (והשירותים) שהוא צורך עפ"י שלוש קטגוריות:

1. מוצרים נורמליים.

2. מוצרים ניטרליים.

3. מוצרים נחותים.

מיון המוצרים לשלוש קטגוריות, משתנה מצרכן לצרכן וכן גם לגבי אותו צרכן בתקופות שונות במהלך חייו.

מוצרים נורמליים

מוצרים נורמליים, אלו מוצרים שצריכתם גדלה עם הגידול בהכנסה. לדוגמה: נסיעות לחו"ל.

מוצרים ניטרליים

מוצרים ניטרליים אלו מוצרים שצריכתם לא משתנה עם הגידול בהכנסה.לדוגמה: צריכת תרופות.

מוצרים נחותים

מוצרים נחותים אלו מוצרים שצריכתם קטנה עם הגידול בהכנסת הצרכן. לדוגמה: נסיעות באוטובוס. הערה: במוצרים נורמלים ונחותים, חל תהליך הפוך, כשההכנסה קטנה.

ההבחנה בין שלוש הקטגוריות מתייחסות תמיד למועד כלשהו

ההבחנות בין 3 הקטגוריות מתייחסות לרמת ההכנסה של הצרכן במועד כלשהו, והן יכולות להשתנות עם הזמן. לדוגמה נסיעה באוטובוס.כאשר ההכנסה נמוכה, יש פעמים שהצרכן נוסע באוטובוס ויש פעמים שהוא הולך ברגל, כדי לחסוך. כשהכנסתו גדלה במשהו הוא מגדיל את כמות נסיעותיו באוטובוס על חשבון הליכה ברגל, במיוחד במזג אוויר גרוע.בשלב זה נסיעה באוטובוס הוא מוצר נורמלי. כשהצרכן זוכה להכנסה גדולה יותר, הוא רוכש רכב ומצמצם את נסיעותיו באוטובוס. בשלב זה נסיעה באוטובוס הופכת להיות מוצר נחות.

עקומת אנגל

היקף הצריכה (בכמויות) בכל רמת הכנסה

תרשים – 3.2 נסיעה באוטובוס "עקומת אנגל" היא עקומה שמבטאת את הכמות שהצרכן קונה ממוצר כלשהו בכל רמת הכנסה.עקומת אנגל מתייחסת למוצר אחד של צרכן כלשהו.בתרשים 3.2 מוצגת עקומת אנגל של משה לנסיעה באוטובוס. צירי העקומה ציר ה-x מדרג של רמות הכנסה (בש"ח). ציר ה y-מציג את כמות הצריכה מהמוצר. באמצעות תוואי העקומה אנו יכולים לאבחן את הקטגוריה שבה נמצא המוצר ברמות הכנסה שונות. עקומת אנגל עולה משמאל לימין מבטאת מוצר נורמלי.שכן כאשר ההכנסה עולה גם הכמות הנצרכת מהמוצר עולה. עקומת אנגל אופקית מבטאת מוצר ניטרלי.שכן כאשר ההכנסה עולה הכמות הנצרכת מהמוצר נשארת קבועה. עקומת אנגל יורדת משמאל לימין מבטאת מוצר נחות.שכן כאשר ההכנסה עולה הכמות הנצרכת מהמוצר יורדת. בתרשים 3.2 ניתן לראות כיצד המוצר נסיעה באוטובוס עובר 5 פעמים מקטגוריה לקטגוריה בהתאם לגידול ברמת ההכנסה של משה.התרשים מתייחס ל 5 רמות הכנסה, כדקלמן: רמת הכנסה – I מוצר ניטרלי עד הכנסה של 1,000 ש"ח.לצרכן אין מספיק כסף לנסיעות באוטובוס והוא הולך ברגל. (התקציב הזעום דרוש לדברים אחרים). רמת הכנסה – II מוצר נורמלי בהכנסה שבין 1,000-3,000 ש"ח.כמות הנסיעות הולכת וגדלה עם הגידול בהכנסה עד להיקף של 60 נסיעות בחודש. רמת הכנסה – III מוצר ניטרלי בהכנסה שבין 3,000-5,000 ש"ח.מספר הנסיעות באוטובוס אינו משתנה.הצרכן רוכש כרטיס חופשי חודשי ומפסיק ללכת ברגל. רמת הכנסה – IV מוצר נחות בהכנסה שבין 5,000-6,000 ש"ח.הצרכן רוכש רכב והוא משתמש לסירוגין ברכב ובאוטובוס.ככל שהכנסתו מתקרבת ל 6,000 -ש"ח השימוש ברכב פרטי הולך וגדל על חשבון הנסיעה באוטובוס.השימוש באוטובוס הוא רק למקומות שבהם החניה בתשלום. רמת הכנסה – V מוצר ניטרלי בהכנסה שמעל 6,000 ש"ח.הנסיעה היא רק ברכב פרטי.הצרכן יכול להרשות לעצמו לשלם גם עבור חנייה.

עקומת הכנסה-תצרוכת ICC

)(Income Consumption Curve ככל שרמת ההכנסה של הצרכן עולה, קו מגבלת התקציב שלו זז ימינה והסל הנבחר שלו משתפר. תרשים 3.3 מתייחס לידידינו משה.בתרשים מוצגים: 4.1 קווי מגבלת תקציב (, ) T600, T400, T200, T100 המתייחסים ל 4 רמות הכנסה )100 ש"ח 200, ש"ח 400, ש"ח ו 600 ש"ח(.

• סדרה של 4 עקומות אדישות (.) U 160, U 140, U 120, U 100
• הסלים הנבחרים בכל רמת הכנסה (. )C4, C3, C2, C1 כל ציר בתרשים מתייחס למוצר כלשהו.ציר x מתייחס ללחם וציר y מתייחס ליין. לקו המחבר את הסלים הנבחרים של צרכן כלשהו בכל רמת הכנסה, קוראים קו הכנסה – תצרוכת של הצרכן (.)ICC בתרשים 3.3 מוצג קו ICC של משה. טבלה ( 3.4 עמ', 50) המתבססת על נתוני תרשים,3.3 משמשת לשרטוט עקומות אנגל של הצרכן למוצר כלשהו, כפי שנראה מיד. תרשים – 3.3 קו הכנסה – תצרוכת ( ) ICC של משה שימו לב שקו הכנסה–תצרוכת ( ) ICC נמצא על תרשים, שמתייחס לשני המוצרים בסל, ואילו עקומת אנגל, לעומת זאת, מתייחסת רק למוצר אחד בסל. מתוך קו הכנסה–תצרוכת ניתן להגיע לעקומת אנגל של כל אחד מהמוצרים על הצירים.

שרטוט עקומות אנגל של משה (1: ללחם (2 ויין

פעולה מקדימה בטבלה 3.4 ריכזנו את נתוני הסלים הנבחרים של משה בכל אחת מ 4-רמות הכנסה )100 ש"ח 200, ש"ח 400, ש"ח ו-600 ש"ח(.הנתונים נלקחו מתרשים.3.3 טבלה 3.4 מחירי השוק הכנסה יומית הרכבו (ש"ח) ככר לחם 10 -ש"ח סימולו יין לחם בקבוק יין 20 -ש"ח     2 6 C1 100

שרטוט עקומת אנגל ללחם

עקומת אנגל של משה ללחם מוצגת בתרשים.3.5 ציר ה – x -רמת ההכנסה היומית. תרשים 3.5 ציר ה – y -צריכת הלחם (ביח'). ברמות ההכנסה המוצגות בתרשים 3.5 לחם הוא מוצר נורמלי עבור משה )עקומת אנגל עולה משמאל לימין(.

עקומת אנגל של משה ליין

את העקומה ניתן להציג בדומה לעקומת התצרוכת של משה ללחם. מקור הנתונים בטבלה 3.4 בטור.4 תרשים 3.6 ברמות ההכנסה המוצגות בתרשים 3.6 יין הוא מוצר נורמלי עבור משה )עקומת אנגל עולה משמאל לימין(.

צורת עקומת הכנסה -תצרוכת ( )ICC כאשר אחד המוצרים נחות

תרשים 3.7 מציג קו הכנסה תצרוכת, כאשר אחד המוצרים נחות.הקו מתייחס לצרכן בשם חיים. בתרשים משורטטים 3: קווי תקציב 3, עקומות אדישות ו 3-סלים נבחרים המתייחסים לחיים. מחירים כל סל מכיל 2 מוצרים: לחם שמחירו 10 ש"ח ויין שמחירו 20 ש"ח. לחם 10 -ש"ח ברמת הכנסה של 200 ש"ח הסל הנבחר הוא.C1 יין 20 -ש"ח ברמת הכנסה של 400 ש"ח הסל הנבחר הוא.C2 ברמת הכנסה של 600 ש"ח הסל הנבחר הוא. C3 תרשים 3.7

שרטוט עקומות אנגל של חיים ללחם ויין

פעולה מקדימה בטבלה 3.8 ריכזנו את הרכב הסלים הנבחרים של חיים ב 3-רמות הכנסה ) 200 ש"ח 400, ש"ח ו-600 ש"ח(.הנתונים נלקחו מתרשים.3.7 טבלה 3.8 הכנסה יומית הרכבו (ש"ח) סימולו יין לחם 4 12 C1 200 16 8 C2 400 28 4 C3 600

עקומת אנגל של חיים ללחם

עקומת אנגל של חיים ללחם מוצגת בתרשים.3.9 צירי העקומה ציר ה – x -רמת ההכנסה היומית. תרשים 3.9 ציר ה – y -צריכת הלחם (ביח'). מקור הנתונים: טור 3 בטבלה.3.8 ברמות ההכנסה המוצגות בתרשים 3.9 לחם הוא מוצר נחות עבור חיים )עקומת אנגל יורדת משמאל לימין(.

עקומת אנגל של חיים ליין

מקור הנתונים: טור 4 בטבלה.3.8 תרשים 3.10 ברמות ההכנסה המוצגות בתרשים 3.10 יין הוא מוצר נורמלי עבור חיים )עקומת אנגל עולה משמאל לימין(. כאשר ישנם רק שני מוצרים בשוק, לא יתכן ששניהם יהיו נחותים )כאשר אנו מניחים שהצרכן לא חוסך(.לא יתכן שכאשר ההכנסה תגדל, הצרכן יצרוך פחות משני המוצרים.

עקומת מחיר תצרוכת PCC

)(Price Consumption Curve ההבדל בין עקומת הביקוש לעקומת מחיר תצרוכת: בעקומת הביקוש, השינוי במחיר הוא תוצאה של שינוי בכמות המבוקשת ואילו עקומת מחיר תצרוכת מבטאת את השינוי בכמות שיקנה צרכן בודד כתוצאה מהשינוי במחיר, כאשר הכנסתו נשארת קבועה.האלמנט הנוסף בעקומת מחיר התצרוכת הוא שיש דגש שהכנסת הצרכן נשארת קבועה ואילו אלמנט זה לא נכנס בעקומת הביקוש, משום שאין התייחסות להכנסה הקבועה. ההסבר בהמשך מתייחס לשוק שבו צורכים רק שני מוצרים: לחם ויין. עקומת מחיר תצרוכת היא למעשה עקומת הביקוש של צרכן בודד למוצר כלשהו. נתייחס בהמשך כדוגמה, לעקומת PCC של משה (1 ללחם (2 ליין.

עקומת PCC ללחם

הכמות המבוקשת של משה ללחם משתנה בהתאם לשינוי במחיר הלחם. בתרשים 3.11 משורטטת עקומת הביקוש ללחם. תרשים – 3.11 עקומת ביקוש ללחם צירי העקומה ציר -y מחיר הלחם (בש"ח). ציר -x הכמות המבוקשת. ככל שמחיר הלחם עולה, הכמות המבוקשת של לחם קטנה. איסוף הנתונים לעקומת PCC ללחם נתחיל ממצב פתיחה כלשהו שמתקיים במועד א'.נתוני השוק במועד א' הם כדקלמן: נתוני השוק במועד א' מחיר כיכר לחם 10 ש"ח מחיר בקבוק יין 5 ש"ח ההכנסה ליום 100 ש"ח בתרשים 3.12 מוצגים 3 קווי מגבלת תקציב לצד 3 עקומות אדישות ו-3 סלים נבחרים. תרשים 3.12 קו מגבלת התקציב המתייחס לנתוני הפתיחה במועד א' ומסומל ]. A T100[10,5 המספר השמאלי בסוגריים מתייחס למחיר הלחם במועד א' והמספר השני למחיר היין. צירי התרשים הם: ציר ה -x -ככרות לחם (ביחידות). ציר ה -y -בקבוקי יין (ביחידות) הסל הנבחר בנתוני הפתיחה הוא C1 הממוקם על. U 100 אם נוזיל בהדרגה את מחירו של הלחם, למשל כל פעם ב 1 ש"ח, אזי בעקבות כל הוזלה נקבל קו מגבלת תקציב חדש שייצא גם כן מנקודה A ויעבור מעל ]. A T100[10,5 קו התקציב החדש ישיק לעקומת אדישות גבוהה מ U 100 ולפיכך נקבל סל נבחר עדיף על . C1 קו התקציב ], B T100[5,5 מתייחס להוזלת מחיר הלחם ל 5 ש"ח (מועד ב').הוא משיק לעקומת אדישות גבוהה מ U 100 ולפיכך הסל הנבחר החדש C2 עדיף על. C1 והמשמעות, בעקבות הוזלת מחיר הלחם, גדלה הכמות המבוקשת ממנו. הערה: על מנת לא לסרבל את התרשים, הסתפקנו רק ב-3 קווי מגבלת תקציב, לצד 3 עקומות אדישות. מנגד, אם נייקר בהדרגה את מחיר הלחם, כל פעם ב-1 ש"ח, בעקבות כל התייקרות נקבל קו מגבלת תקציב חדש שייצא גם כן מנקודה, A אך יעבור מתחת ל ]. A T100[10,5 קו התקציב החדש ישיק לעקומת אדישות נמוכה מ U 100 ולפיכך הסל הנבחר החדש C3 נחות מ. C1 והמשמעות, בעקבות התייקרות הלחם, קטנה הכמות המבוקשת ממנו. טבלה 3.13 מציגה כדוגמה את כמויות הלחם שמשה יצרוך בכל רמת מחיר. בכל שורה נקובים צמד נתונים: מחיר הלחם והכמות המבוקשת, כפי שמתקבל מהרכב הסלים הנבחרים, בתרשים.3.12 טבלה 3.13 כמות מבוקשת מחיר הלחם (מספרים לדוגמה) 4 5 ש"ח 3 10 ש"ח 2 20 ש"ח

עקומת PCC ללחם

על בסיס טבלה 3.13 ניתן לשרטט את עקומת PCC ללחם המוצגת בתרשים.3.14 כל נקודה בתרשים מתייחסת לצמד נתונים בשורה כלשהי בטבלה.3.13 תרשים -3.14 עקומת PCC ללחם

עקומת PCC ליין

שרטוט העקומה נעשה באותה מתכונת שבה שרטטנו את עקומת PCC ללחם )כאשר מחיר היין משתנה בהדרגה ביחס למצב הפתיחה, קו מגבלת התקציב נוטה על צידו בנקודה.D כשהמחיר מוזל הוא נוטה ימינה וכשהמחיר מתייקר הוא נוטה שמאלה(. בתרשים 3.15 מוצג שוב קו מגבלת התקציב המתייחס לנתוני הפתיחה (מועד א') ]מסומל: ] [ A T100[10,5 ולצידו 2 קווי מגבלת תקציב נוספים.אחד מתייחס להוזלת היין ל-4 ש"ח ]סימולו [ B T100[10,4]: והשני מתייחס להתייקרות היין ל 10-ש"ח ] סימולו ].[ B T100[10,10 כפי שניתן לראות בתרשים, הכמות המבוקשת מהיין הולכת וקטנה ככל שמחירו מתייקר. תרשים 3.15

• מגבלת התקציב מבטאת את המקסימום שהצרכן יכול לצרוך (המצוי).נכון/לא נכון
• הצרכן מעוניין בתועלת כמה שיותר גבוהה, אינסופית(.הרצוי).נכון/לא נכון
• המפגש בין הרצוי לבין המצוי יהיה סל המוצרים שבוחר הצרכן.נכון /לא נכון
• הסל הנבחר הוא הסל, שנותן לצרכן את התועלת הגבוהה ביותר שהוא יכול להשיג, תמורת הכנסתו הנתונה.נכון /לא נכון
• סל המוצרים, שיבחר הצרכן, יהיה בנקודת ההשקה של עקומת האדישות הגבוהה ביותר עם קו מגבלת התקציב.נכון /לא נכון נתונים עבור שאלות 11 – 6 מחיר 1 תפוז = 5 ש"ח מחיר 1 יח' שניצל = 10 ש"ח נתון תרשים: 3.16
• קו מגבלת התקציב AB מבטא הכנסה יומית של 100 ש"ח.נכון /לא נכון
• קו מגבלת התקציב AB מבטא הכנסה יומית של 500 ש"ח.נכון /לא נכון
• הצרכן יבחר בסל מוצרים. C נכון/לא נכון
• הצרכן יצרוך סל מוצרים, שמכיל 8 תפוזים ו – 6 יח' שניצלים.נכון/לא נכון
• תועלתו של הצרכן במצב הנתון לעיל היא. 120 נכון /לא נכון
• תועלתו של הצרכן במצב הנתון לעיל היא. 135 נכון /לא נכון
• מוצר נורמלי הוא מוצר שכאשר הכנסת הצרכן עולה, הצרכן צורך יותר יחידות מהמוצר.נכון /לא נכון
• מוצר ניטרלי הוא מוצר שכאשר הכנסת הצרכן עולה, הצרכן אינו משנה את כמות המוצר שהוא צורך.נכון/לא נכון
• מוצר נחות הוא מוצר שכאשר הכנסת הצרכן עולה, הצרכן צורך פחות יחידות מהמוצר. נכון /לא נכון
• קו הכנסה – תצרוכת נקרא גם. ICC נכון/לא נכון
• קו הכנסה -תצרוכת הוא אוסף כל הנקודות, שמבטאות את הסלים הנבחרים על ידי הצרכן כאשר הכנסת הצרכן משתנה.נכון/לא נכון נתונים עבור שאלות 20 – 17 מחיר 1 תפוז = 5 ש"ח מחיר 1 יח' שניצל = 10 ש"ח נתון תרשים:3.17
• בתרשים 3.17 מתוארות הכנסות של 50 ש"ח 100 ש"ח ו 200 ש"ח.נכון/לא נכון
• שניצלים הם מוצר נורמאלי עבור הצרכן, שכן כאשר הכנסת הצרכן עולה, הצרכן צורך יותר שניצלים.נכון/לא נכון
• תפוזים הם מוצר נחות עבור הצרכן, שכן כאשר הכנסת הצרכן עולה, הצרכן צורך פחות תפוזים.נכון/לא נכון
• תפוזים הם מוצר נורמלי עבור הצרכן.נכון/לא נכון

הסל הנבחר – היבט נוסף

רקע

• הנגזרת (נגזרת = שיפוע) של עקומת אדישות בנקודה כלשהי, נוקבת בכמות יחידות y שהן שוות תועלת ל-1 יחידה של ) x כל נקודה על עקומת האדישות מייצגת הרכב כלשהו של הסל(. אם לדוגמה הנגזרת היא,4 המשמעות היא שבהרכב הקיים של הסל 4, יח' מ-y הן שוות תועלת ל-1 יח' מ x. – בעקומת אדישות קמורה, תוצאת הנגזרת משתנה מנקודה לנקודה, לאורכה.
• הסיבה שסל A כלשהו הופך לסל נבחר, נובעת מכך שהשווי הכספי הנדרש לתוספת יחידת תועלת באמצעות, x שווה לזה הנדרש באמצעות.y במילים אחרות, הערך הכספי הנדרש עבור תוספת יחידות תועלת שווה בשני המוצרים. אילו לא היה מתקיים שוויון, היינו מגדילים את התועלת באמצעות המוצר שמניב יחידת תועלת במחיר יותר זול ובעקבות זאת הרכב הסל הנבחר המקורי A היה משתנה והוא לא היה עוד הסל הנבחר. את השוויון בשווי הכספי ב-2 המוצרים, ניתן היה להציג בצורה הבאה: f ′(x ) ⋅ Py = 1 ⋅ Px פרשנות – 1⋅ Px: השווי הכספי של התועלת (, )u המתקבלת מתוספת של 1 יח' מ x. –
• f ′(x ) ⋅ Py השווי הכספי של שווה התועלת (, )u המתקבלת באמצעות.y Px = (. f ')x אם נבודד את (, f ' ) x נקבל: Py שיפוע עקומת שיפוע קו התקציב האדישות והמסקנה: הסל הנבחר ממוקם היכן ששיפוע עקומת האדישות משתווה לשיפוע קו

התקציב.