קרנות נאמנות 1">קרנות נאמנות

בחירת הנאמן:
כל קרן חייבת למנות נאמן שהוא בדרך כלל בנק או משרד גדול של רואי חשבון.תפקיד הנאמן להשגיח שמנהל הקרן פועל על-פי החוקים והנהלים.
מגבלות על מנהל הקרן:
מנהל הקרן רשאי אך ורק לקנות ולמכור ני"ע -לפי הבנתו המקצועית -במסגרת הפיקדון של הקרן, בכפוף
| הרכב נכסי הקרן | שווי נכסי הקרן ב-תחילת 2017 | שווי נכסי הקרן בסוף 2017 | |||
|---|---|---|---|---|---|
| שם ני”ע | כמות (ע.נ.) | שער 1.1.17 (אגורות) | סה”כ שווי כספי | שער 2018 (אגורות) | סה”כ שווי כספי |
| “אבנר" מ”ר 1 | 100 ע.נ. | 250 אג’ | 250 ש”ח | 500 אג’ | 500 ש”ח |
| “בזק” מ”ר 1 | 50 ע.נ. | 500 אג’ | 250 ש”ח | 1000 אג’ | 500 ש”ח |
| “בתי זיקוק" מ”ר 1 | 200 ע.נ. | 150 אג’ | 300 ש”ח | 100 אג’ | 200 ש”ח |
| אג”ח "שחר" | 200 ע.נ. | 100 אג’ | 200 ש”ח | 150 אג’ | 300 ש”ח |
| סה”כ שווי נכסי הקרן | 1,000 ש”ח | 1,500 ש”ח |
החליט כל אחד מהם, להשקיע את כספו בקרן "אביבית". 400 ש"חמירב: כל הכסף נכנס לחשבון הקרן.בן מלך, מנהל הקרן, החליט לרכוש בכסף את ניירות הערך האלה:
| שם ני”ע | כמות (ע.נ.) | שער (אגורות) | סה”כ שווי כספי |
|---|---|---|---|
| “אבנר” מ”ר 1 | 100 ע.נ. | 250 אג’ | 250 ש”ח |
| “בזק” מ”ר 1 | 50 ע.נ. | 500 אג’ | 250 ש"ח |
| “בתי זיקוק” | 200 ע.נ. | 150 אג’ | 300 ש”ח |
| אג”ח "שחר” | 200 ע.נ. | 100 אג’ | 200 ש”ח |
| סה”כ | 1,000 ש”ח |
המפתח לחשבון הקרן הוא בידי בנק "איגוד" המשמש בנקאי של הקרן.

עובר ניירות ערך כ ושב ומטבע חוץ סף של פו די יח יד ות כ סף של ר וכ שי יח יד ות
כיצד מחשבים את מחירה של יחידת השתתפות בקרן
| משקיעים ותיקים | מצטרפים נוספים | סה”כ | שווי נכסי ליחידה | |
|---|---|---|---|---|
| נכסי הקרן (ש”ח) | 1,500 ש”ח | 300 ש”ח | 1,800 ש”ח | 1,800 ש”ח |
| מספר יחידות השתתפות | 1,000 יח’ | 200 יח’ | 1,200 יח’ | 5.1 ש”ח/יח’ |
נתחיל עם קרן חדשה.בשעה שמקימים קרן חדשה מחליטים שהקרן תנפיק יחידות השתתפות בנות 1 ע.נ. ותמכור כל יחידה ב 1-ש"ח. בדוגמא של קרן "אביבית" כל משקיע יקבל יחידת השתתפות אחת עבור כל 1 ש"ח שישקיע בקרן.מי שמשקיע 100 ש"ח יקבל 100 יחידות השתתפות.כל יחידת השתתפות היא בת 1 ע.נ. קרן "אביבית" קיבלה 1,000 ש"ח, והנפיקה 1,000 יחידות השתתפות.אם נחלק את סה"כ נכסי הקרן במספר יחידות ההשתתפות שהקרן הנפיקה, נקבל את סה"כ הנכסים ליחידת השתתפות אחת. סה"כ שווי נכסי הקרן (ש"ח) מספר יחידות ההשתתפות שהקרן הנפיקה מחירה של יחידת השתתפות נקבע בדיוק על פי שווי הנכסים שיש ליחידת השתתפות בקרן.כלומר: מחיר יחידת השתתפות הינו שווי הנכסים שלה ליחידה. אם שווי נכסי קרן "אביבית" הגיע בסוף 2017 ל 1,500-ש"ח -או אז בסוף 2017 יהיה מחיר יחידה 1.5, ש"ח, לפי החישוב הבא:
| משקיעים ותיקים | פודי היחידות | סה”כ | שווי נכסי ליחידה | |
|---|---|---|---|---|
| נכסי הקרן (ש”ח) | 1,800 ש”ח | 150 ש”ח | 1,650 ש”ח | |
| מספר יחידות השתתפות | 1,200 יח’ | 100 יח’ | 1,100 יח’ | 1.5 ש”ח/יח’ |
כמובן, אפשר שסה"כ נכסי הקרן יהיה בסוף השנה רק 800 ש"ח, ומחיר יחידה רק 0.80 ש"ח.במקרה זה מי שרכש יחידה ב 1-ש"ח הפסיד 20 אגורות על כל יחידה.
מחיר יחידת השתתפות למצטרפים נוספים
ראינו, שמחירה של יחידת השתתפות בקרן "אביבית" עלה ל 1.5-ש"ח בסוף 2017. משקיע שירצה לרכוש יחידת השתתפות ב 31.12.17-יידרש לשלם 1.50 ש"ח בעבור היחידה. דוגמא: ב 31.12.17-החליט רוני להצטרף לקרן ולהשקיע 300 ש"ח.בתמורה ל 300-ש"ח יקבל 200 יחידות השתתפות. מחירה של יחידה אינו משתנה כאשר מתווספים משקיעים חדשים.המשקיעים הוותיקים אינם מרוויחים ואינם מפסידים מהצטרפותם של משקיעים חדשים.שווי הנכסים שלהם היה ונשאר 1.5 ש"ח לכל יחידת השתתפות.
עמלות עד כה הנחנו, שכל הפעולות מתבצעות ללא תשלום עמלות.בפועל כמובן יש צורך בתשלום עמלות שונות: בעבר שילמו קרנות הנאמנות עמלות עבור כל פעולה בני"ע שבוצעה על ידי הקרן.העמלה היתה בדרך כלל בשיעור של 0.1%מסכום הקנייה או המכירה.אם הקרן קנתה ני"ע ב 10,000-ש"ח היא שילמה 10 ש"ח עמלה.הקרן שילמה את העמלה מתוך סך נכסיה כלומר התשלום נגבה מתוך כספי העמיתים שבקרן בפועל.כיום רוב קרנות הנאמנות אינן משלמות עמלות לפי פעולה ומנהלי הקרן הם שסופגים את עמלות הקניה והמכירה והן אינן מושתות יותר על הלקוח. מנהל הקרן גובה עמלה מכספי הקרן עבור העבודה הכרוכה בניהול הקרן.עמלה זו נקראת עמלת "דמי ניהול למנהל קרן". הנאמן גובה עמלה מכספי הקרן עבור ההשגחה. תשלום חד פעמי שאותו גובה מנהל הקרן ממי שמצטרף לקרן.גם עמלה זו כבר אינה קיימת במרבית קרנות הנאמנות.בקרנות שהיא עדיין קיימת בהם, עלות "דמי כניסה לקרן" מועברת ישירות מהמשקיע למנהל הקרן, ואינן משפיעות על נכסי הקרן. בכל מקרה בו קרן נאמנות נקנית באמצעות תיווך של בנק מסחרי, מנהל הקרן מעביר לבנק עמלה הנקראת"עמלת הפצה".
סיווג קרנות נאמנות על פי מעמדן המיסויי קרן נאמנות פטורה – זוהי קרן שבה מנהל הקרן אינו משלם מס על רווחי ניירות הערך במידה והשיג כאלו, אך בעל היחידה חייב במס רווח הון של 25%בעת מכירת הקרן. קרן נאמנות חייבת – בקרן נאמנות חייבת, במידה ונייר ערך נמכר ברווח, תשלם הקרן מס כאילו היתה מחזיק פרטי.במקרה כזה המחזיק ביחידות הקרן לא ישלם מס במידה ורשם רווח על השקעתו בקרן. צה מחיר ק ש״ח דה ב ליחי
חשבון עו״ש
קניות עמל 5 אג׳ ני״ע
| שיעור חשיפה מירבי למניות | שיעור חשיפה מירבי למט”ח | |
|---|---|---|
| ללא חשיפה | 0 | 0 |
| עד 10% | 1 | A |
| עד 30% | 2 | B |
| עד 50% | 3 | C |
| עד 120% | 4 | D |
קופות גמל וקרנות השתלמות קופות גמל הינן מוסדות לצורך חיסכון ארוך -טווח הנהנים מהטבות מיסוי.ההטבות במיסוי ניתנו על ידי הממשלה במטרה לעודד חיסכון בקופות גמל וקרנות השתלמות, מכיוון שחיסכון זה הינו חיסכון ארוך טווח. החיסכון בקופות הגמל סגור עד לגיל פרישה (כלומר: לא ניתן למשוך את הכסף לפני ההגעה לגיל פרישה 62 שנים לאישה ו 67 שנים לגבר) ואילו החיסכון בקרנות ההשתלמות סגור ל 6-שנים. בעבר הנפיקה הממשלה איגרות חוב מיוחדות לקופות גמל בעלות תשואה מובטחת ("אגרות חוב מיועדות"). כיום, חלקם הגדול של הכספים בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות מושקעים בניירות ערך בבורסות בארץ ובחו"ל בעיקר באיגרות חוב, אך גם במניות. בשל גודלן המשמעותי של קופות הגמל (כמות הכסף הגדולה), יש להן השפעה רבה על שערי המניות בבורסה, וזאת למרות שרק חלק מנכסיהן מושקע במניות. נתוני המסחר של כל קרנות הנאמנות מתפרסמים באתרי האינטרנט של העיתונים הכלכליים וכן באתרים של חברות מסחר בניירות ערך. גם באתר הבורסה לני"ע ניתן למצוא מידע על כל קרן נאמנות.המידע כולל את הפרטים הבאים

טור:1 שם הקרן הכולל בדרך כלל את שם המנהל שלה ואפיק השקעה עיקרי, בתוספת סימול מרכיב מניות ומרכיב מט"ח מקסימלי (פרופיל החשיפה). במקרה שלנו: מיטב 1A ממשלתי דינאמי -הקרן מנוהלת ע"י מיטב, האפיק המרכזי שלה הוא אג"ח ממשלתי ופרופיל החשיפה שלה הינו: מניות – 1 מרכיב החשיפה למניות בקרן לא יעלה על 10%. מט"ח: A מרכיב מטבע החוץ בקרן לא יעלה על 10%. טור:2 מעמד המס של הקרן: האם מדובר בקרן פטורה (תופיע האות פ( או בקרן חייבת )תופיע האות ח). טור:3 מספר ני"ע: המהווה מעין מספר זהות של הקרן.משמש להעברת הוראות קניה ומכירה.כאשר מבקשים להעביר הוראת קניה ו /או מכירה של נייר ערך נהוג להעביר את מספר נייר הערך ולא את שמו. טור:4 פרופיל חשיפה: פרופיל החשיפה מורכב מאות לועזית ( (A-E המציינת את שיעור החשיפה המקסימלי למטבע חוץ בקרן, ומסיפרה ) 0)-5 המציינת את שיעור החשיפה המקסימלי למניות בקרן.פירוט על שיעורי החשיפה מוצגים בטבלה שלעיל. טור:5 כותרת על: מציינת את מרכיב ההשקעה העיקרי של הקרן. טור:6 מחיר קניה: מחיר באגורות לרכישת יחידת השתתפות בקרן הנאמנות. טור:7 מחיר פדיון: מחיר באגורות למכירת יחידת השתתפות בקרן הנאמנות.בקרן נאמנות שאינה משלמת עמלות קניה ומכירה מנכסיה, ואשר שיעור ההוספה שלה הינו,0%מחיר הרכישה יהיה זהה למחיר הפדיון. טור:8 שינוי מיום קודם: השינוי באחוזים של שער הקרן ביחס למחיר הסגירה של יום המסחר הקודם.
תעודות סל החל משנת 2000 החלו להיסחר בבורסה בתל אביב "תעודות סל". תעודות הסל הינן ניירות ערך ש"מחקות" מדד כלשהוא, שערי מטבעות חוץ או כל נכס בסיס אחר. תעודות הסל מונפקות על ידי חברות ייעודיות שפעילותן מתמקדת בהנפקה ובתפעול של אותה התעודה. תעודת הסל מתחייבת לרכוש במדויק את הרכב המדד עליו היא מצהירה, כך שתשואתה בפועל כמעט זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת. למעשה, על ידי רכישת תעודת סל על מדד כלשהו, רוכש המשקיע את הרכב הסל ללא צורך לרכוש בנפרד את כל אחת מהמניות המרכיבות את אותו הסל. כשמשקיע רוכש תעודת סל כלשהי, בו ברגע חייב מנפיק התעודה לקנות את מרכיבי המדד על פי משקלן המדוייק, בהתאם לשווי הוראת הקניה שהועברה.פעולה זאת נקראת "התכסות".כאשר המשקיע מוכר את תעודת הסל יעביר המנפיק הוראות מכירה גם כן על פי משקלן המדוייק של המניות המרכיבות את המדד עליו נסחרת תעודת הסל. להבדיל מקרן נאמנות, למנהל תעודת הסל אין שיקול דעת בבחירת המניות שירכיבו את תעודת הסל והוא חייב שנכסי התעודה בכל רגע נתון יהיו תואמים לנכסי נכס הבסיס שלה. תעודות הסל נסחרות בבורסה לני"ע כאילו היו נייר ערך רגיל ותשואתן קרובה מאוד לתשואת המדד אחריו הן עוקבות. משקיע הרוצה לפדות את תעודת הסל שלו יכול למכור אותה במהלך המסחר, לחלופין מרבית מנפיקי התעודות מאפשרים למשקיע, במידה ויבחר לעשות זאת, להמיר את תמורת המכירה ולקבל לידיו במקום תמורה כספית, את נכס הבסיס של התעודה.כלומר אם מחזיק רכש תעודת סל ת"א 25 בשווי מסוים, בעת המכירה הוא יכול לבחור לקבל לידיו סל המכיל את 25 המניות המובילות בדיוק על פי משקלן במדד. תעודות הסל הפכו להיות מכשיר השקעה פופולרי מאוד בקרב המשקיעים ומחזורי המסחר בהם גבוהים מאוד.שווי ענף תעודות הסל בישראל נכון ליוני 2016 הוא כמעט 94 מיליארד ש"ח המפוזרים במאות תעודות. כיום נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב תעודות סל מסוגים שונים. סוגי תעודות סל תעודות הסל הראשונות שהונפקו היו תעודות שעקבו אחר מדדי המניות הגדולות ביותר.גם כיום תעודות הסל עוקבי מדד המניות הן פופולאריות מאוד. התעודות הנסחרות בישראל עוקבות הן אחר מדדי המניות המקומיים והן אחרי מדדי מניות עיקריים בחו"ל. בארץ ישנן תעודות סל העוקבות אחר מדד ת"א ( 35 מדד המעו"ף), תעודות העוקבות אחר מדד ת"א,125 אחרי מדד הבנקים, מדד הנדל"ן, מדד היתר ומדדים נוספים. ישנן תעודות הנסחרות בבורסה בישראל ועוקבות אחרי מדדים בינלאומיים כמו תעודות העוקבות אחר מדד ה, S&P 500-מדד הנאסדק,100 מדד הנייקי היפני, וכן תעודות העוקבות אחר מדדים של בורסות
יתרונות ההשקעה בתעודות סל:
להשקעה בתעודות סל ישנם מספר יתרונות: .1 פיזור השקעה בעלות נמוכה – מחקרים רבים גורסים שפיזור רחב של ניירות ערך מוריד את הסיכון בהשקעה.על ידי רכישת תעודת סל, רוכש המשקיע סל המורכב מכל הניירות שמרכיבות מדד מסויים וזאת מבלי צורך לקנות עשרות ניירות ערך בנפרד. .2 סחירות – תעודות הסל נסחרות לאורך כל יום המסחר כך שבכל רגע נתון ניתן לרכוש או למכור אותן מה שמאפשר תגובה מהירה לשינויים בשווקים וכן נזילות מיידית של הכסף. .3 עלויות ניהול נמוכות – בשל התחרות העזה בין מנפיקי תעודות הסל וכן בשל העובדה שניהולן הינו טכני ביסודו, דמי הניהול בתעודת אלו נמוכים מאוד ובחלקן אף לא נגבים דמי ניהול כלל. מדדים או מניות וסחורות בבורסות זרות בלי לבצע את הרכישה בארץ היעד, כמו כן אין צורך לבצע את הרכישה במטבע של אותה ארץ.יש לזכור שבמקרים רבים מדובר על ארצות ומטבעות בעלי נגישות מוגבלת.