על מנת להסביר את התהליך של גלגול הכסף במדינה ניעזר בדוגמא של מדינה א' שבה קיים רק מפעל אחד והוא מאפייה.
במאפייה מועסקים 10 פועלים שכל אחד מהם משתכר 1,000 ש”ח לחודש. הפועלים במדינה א' קונים בכל כספם רק לחם.
בהמשך נבחין בין 2 מצבים:
- מצב I – כל כספי התושבים מופקדים בחשבונות עו”ש והם משלמים רק בצ'קים (או בכרטיסי אשראי).
- מצב II – בכל עת 50% מכספי התושבים מוחזק במזומן ו- 50% בחשבונות עו”ש.
ההבחנה בין שני המצבים חשובה ומעניינת, שכן בהמשך, (בנושא “מתן הלוואות על ידי הבנקים”) תיווכחו עד כמה הפוטנציאל העיסקי של הבנקים גדל, ככל שהתושבים מחליטים להקטין את סכום המזומן שבידיהם לטובת הפקדתו בחשבון עו”ש.
גלגול הכסף במצב I (כל העיסקאות מבוצעות בצ'קים)
הבהרה: כאשר הפועלים משלמים בצ'ק עבור הלחמים, בעל המאפייה אינו פורט את הצ'ק למזומן ומפקיד את המזומן בחשבון העו”ש שלו. הפעולה שמתבצעת היא זו: הבנק מקטין בסכום הצ'ק את יתרת העו”ש של בעל הצ'ק ובמקביל מגדיל את יתרת העו”ש של בעל המאפייה באותו סכום.
גלגול הכסף במצב II (התושבים מחזיקים 50% מכספם במזומן ו- 50% בחשבונות עו”ש)
קיצור מספרים
5K ש”ח – הוא קיצור של 5,000 ש”ח
K0.5 $ – הוא קיצור של 500 $
300K ככרות לחם – הוא קיצור של 300,000 ככרות לחם
