התפוקה השולית הפוחתת היא מונח פופולרי בכלכלה.
המונח “תפוקה שולית פוחתת” מגדיר תופעה שאותה נציג בשתי גרסאות, שהן שני צדדים של אותו מטבע :
התפוקה פוחתת לאורך הזמן (מרגע לרגע, או משעה לשעה). לוקח יותר זמן לייצר כל מוצר נוסף.
והקשר בין הגרסאות :
כלומר: הזמן הדרוש לייצור כל מוצר נוסף הולך ועולה, ומאחר ואנו משלמים שכר קבוע לשעה, גדלות ההוצאות הכרוכות בייצור כל מוצר נוסף.
דוגמא לתפוקה שולית פוחתת
מגיעה עונת מסיק הזיתים ומר דוידי מגייס משפחה שלמה (4 נפשות) לעבודת הקטיף. המשפחה משתכרת יחד 2 ש”ח לכל דקת עבודה. היות והעובדים מתעייפים מדקה לדקה (תפוקה שולית פוחתת) לוקח להם יותר זמן לקטוף כל טון זיתים נוסף (הם גם זקוקים למנוחות שהולכות ומתארכות).
טבלה 2.1 מציגה את ההוצאות של מר דוידי לקטיף זיתים בהתאם לכמויות הקטיף.
טבלה #2.1: ההוצאה לקטיף זיתים במטע של מר דוידי |
||||
כמות מצטברת |
סה”כ זמן |
סה”כ הוצאה |
הוצאה ממוצעת |
הוצאה שולית |
טור 1 |
טור 2 |
טור 3 |
טור 4 |
טור 5 |
1 טון 2 טון 3 טון 4 טון 5 טון 6 טון |
60 דקות 130 דקות 210 דקות 300 דקות 400 דקות 510 דקות |
120 ש”ח 260 ש”ח 420 ש”ח 600 ש”ח 800 ש”ח 1,020 ש”ח |
120 ש”ח 130 ש”ח 140 ש”ח 150 ש”ח 160 ש”ח 170 ש”ח |
120 ש”ח 140 ש”ח 160 ש”ח 180 ש”ח 200 ש”ח 220 ש”ח |
כיצד לקרוא את טבלה 2.1
לקטיף של 3 טון (טור 1) נדרשות 210 דקות (טור 2) שסה”כ ההוצאה בגינן מסתכמת ב- 420 ש”ח (טור 3).
ההוצאה הממוצעת לטון אחד (כאשר קוטפים 3 טון) היא 140 ש”ח (טור 4) (התוצאה מתקבלת מחילוק הנתון מטור 3 בנתון מטור 1, דהיינו 420 ש”ח לחלק ל- 3 טון).
טור 5 – ההוצאה השולית
ההוצאה השולית היא ההוצאה הנדרשת לקטיף של הטון האחרון מתוך כלל הכמות שקטפנו. בדוגמא של 3 טון, ההוצאה השולית היא ההוצאה הדרושה לקטוף את הטון השלישי, והיא 160 ש”ח.
את הסכום הזה אנו מקבלים כשמחסירים את המספרים שבאליפסה (טור 3).
וההסבר: כאשר אנו עוברים מקטיף של 2 טון לקטיף של 3 טון (דהיינו קוטפים את הטון השלישי) ההוצאה גדלה מ-260 ש”ח ל-420 ש”ח (תוספת הוצאה של 160 ש”ח).
הסבר נוסף להוצאה השולית
כאשר אנו מייצרים סדרה של מוצרים, תוספת ההוצאה לייצור המוצר האחרון היא ההוצאה השולית.
המשמעות של עקומת תמורה קמורה
הקמירות נותנת ביטוי למצב שבו התפוקה השולית יורדת וכפועל יוצא העלות השולית עולה.
המשמעות של עקומת תמורה ישרה
כאשר עקומת התמורה ישרה, העלות השולית היא קבועה. אנו משלמים אותו מחיר לייצור היחידה הראשונה ולייצור היחידה האחרונה. כפי שהזכרנו כבר בהקדמה, גם לקו ישר קוראים בכלכלה עקומה.