בשנת 2000 חלה ירידה משמעותית במספר התיירים המגיעים לארץ, ובעקבותיה החל גל הפיטורים בענף התיירות.
  1. הנח שבמצב מוצא המשק נמצא באבטלה.
    הצג והסבר, בעזרת עקומת תמורה, את השינוי שיחול בהרכב הייצור במשק בגלל גל הפיטורים בענף תיירות.
  2. הצג סכימה מלאה של מאזן התשלומים.
    הדגם את השינויים שיחולו בסכימה בשל הירידה במספר התיירים המגיעים לארץ.
  3. הנח שבמצב מוצא המשק נמצא בשיווי משקל באבטלה.
    הצג והסבר, בעזרת המודל הקיינסיאני, את ההשפעה של הירידה במספר התיירים על גודל התוצר ועל גודל הפער הדפלציוני.
 
תשובה:
סעיף א':
עקומת התמורה מציגה לנו את מגוון הרכבי המוצרים והשירותים שהמדינה יכולה לייצר. עקומה זו נקראת גם: “גבול אפשרויות הייצור” – מושג המצביע על כך שהמדינה לא יכולה לייצר יותר מהרכב המוצרים/שירותים הנמצא על גבי עקומת התמורה.
קיימים שני מצבים בהם המדינה יכולה להיות: (תרשים 1)
  1. על גבי עקומת התמורה (למשל נקודה D) – מצב בו משתמשת המדינה למעשה בכל גורמי הייצור והיא אינה יכולה לייצר יותר ממוצר מסוים מבלי לוותר על ייצור מוצרים אחרים.
  2. בתוך עקומת התמורה (למשל נקודה B) – מצב בו המדינה אינה משתמשת בכל גורמי הייצור במדינה, והיא יכולה להגדיל את הייצור במשק, אם היא תעשה שימוש בכל גורמי הייצור. במצב זה קיימת אבטלה של חלק מגורמי הייצור.
תרשים 1:
בסעיף א' בשאלה מצוין כי המשק נמצא במצב המוצא באבטלה.
לצורך הפשטות נצייר את עקומת התמורה כך שעל הציר האופקי מיוצגים שירותי התיירות (למעשה זהו מוצר שנקרא לו “שירותי תיירות” והוא כולל: לינה בבתי מלון, ביקורים באתרי תיירות וכל מה שתיירים מוצאים עליו כסף). ועל הציר האנכי מיוצגים יתר המוצרים והשירותים המיוצרים במשק (תרשים 2). מאחר ובמצב המוצא המשק נמצא באבטלה – המשק נמצא בתוך עקומת התמורה, כלומר: המשק נמצא בנקודה א' (למשל) בה מייצרים `X_0 ` שירותי תיירות ו –`Y_0`  מוצרים ושירותים אחרים.  
לאחר גל הפיטורים בענף התיירות יינתנו פחות שירותי תיירות והאבטלה תגדל עוד יותר. בהנחה שיש פיטורים רק בענף התיירות – המשק ינוע לנקודה ב'. בנקודה זו מייצרים כעת פחות “שירותי תיירות” (רק `X_1` ) בהשוואה למצב המוצא, אך אותה כמות של יתר המוצרים והשירותים כמו במצב המוצא.
תרשים 2:
עקומת התמורה במשק
עקומת התמורה במשק - תרשים 2
סעיף ב':
מאזן התשלומים הינו דו”ח המציג תמונה מרוכזת על כניסה ויציאה של מטבע חוץ (= מט”ח) לישראל וממנה במהלך תקופה כלשהי (בד”כ שנה).
כאשר נכנס מט”ח למדינה – הסכום מסומן ב”+”.
כאשר יוצא מט”ח מהמדינה – הסכום מסומן ב” – “.
מאזן התשלומים – כשמו כן הוא וכלל הסעיפים שבו אמורים להתאזן אחד עם השני, כלומר:
החשבון השוטף + חשבון הון וחשבון פיננסי + נכסי רזרבה נטו + הפרשים סטטיסטיים= 0.
 
להלן דוגמא לצורה בה מוצג מאזן התשלומים (המספרים הם במיליארדי דולרים):

 

מצב המוצא

המצב בעקבות הירידה במספר התיירים

א. החשבון השוטף

 

 1.4-

 

 3.4-

1. סחורות

         3.7-

 

            3.7-

 

יצוא

27.5+

 

27.5+

 

יבוא

31.2-

 

31.2-

 

2. שירותים

         0.6- 

 

             2.6- 

 

יצוא

10.9+

 

8.9+

 

יבוא

11.5-

 

11.5-

 

3. הכנסות מגורמי ייצור

         3.6-

 

             3.6-

 

יצוא

2.9+

 

2.9+

 

יבוא

6.5-

 

6.5-

 

4. העברות שוטפות

         6.5+

 

             6.5+

 

ב. חשבון ההון וחשבון פיננסי

 

1.5–

 

1.5–

1. חשבון הון

         0.2+

 

             0.2+

 

ע”י ממשלה

0.1-

 

0.1-

 

ע”י אחרים

0.3+

 

0.3+

 

2. חשבון פיננסי

         1.7-

 

             1.7-

 

השקעה ישירה

0.4+

 

0.4+

 

השקעה פיננסית

1.7-

 

1.7-

 

השקעות אחרות

0.4-

 

0.4-

 

ג. נכסי רזרבה נטו = יתרת המט”ח של המדינה

 

2.9+

 

4.9+

ד. הפרשים סטטיסטיים

 

0

 

0
 
במצב המוצא: ניתן לראות כי סכום הסעיפים א'+ב'+ג'+ד' = 0 + (2.9+) + (1.5-) + 1.4- = 0
 
בעקבות הירידה במספר התיירים מתרחשים שני שינויים במקביל:
  1. יצוא שירותי התיירות קטן ולכן יקטנו זרמי המט”ח הנכנסים לארץ בגין יצוא שירותים.
    נניח למשל שהירידה היא מ – 10.9 ל – 8.9 (ירידה של 2).     כתוצאה מכך קטן החשבון השוטף ויורד מ: 1.4- ל: 3.4- (ירידה של 2).
  2. יתרות המט”ח של המדינה קטנות (שהרי פחות תיירים מגיעים ולכן פחות מטבע חוץ מגיע לארץ). כתוצאה מכך נכסי הרזרבות נטו יגדלו מ:2.9+ ל:4.9+ (גידול של 2).  
הסבר: עקב הירידה ביצוא השירותים נגרמה ירידה בחשבון השוטף (בדוגמא שבטבלה מדובר בירידה בסך 2 מיליארד דולר). בכדי לאזן ירידה זו ו”לאפס” את המאזן יש צורך במקור למט”ח שהוא נכסי הרזרבה של המדינה. למעשה, נתייחס לנכסי הרזרבה כמקור נוסף לקבלת מט”ח ולכן נסמן שהם גדלו ב – 2 מיליארד ש”ח.
הערה: במצב הפוך, בו למשל היה חל גידול ביצוא שירותי התיירות ולכן עלייה בחשבון השוטף – נכסי הרזרבה מהווים שימוש, ולכן במאזן היינו מסמנים שהם קטנו.
 
כלל:
כאשר סך הסעיפים שמעל לשורת “נכסי רזרבה נטו” הינו מספר שלילי – הרזרבה מהווה מקור נוסף לקבלת מט”ח ולכן נסמן שהיא גדלה (סימון המציין למעשה כי יתרות המט”ח של המדינה קטנות), וכאשר סך הסעיפים שמעל לשורת נכסי הרזרבה הינו מספר חיובי – הרזרבה מהווה שימוש נוסף למט”ח, ולכן נסמן שהיא קטנה (סימון המציין למעשה כי יתרות המט”ח של המדינה גדלות).
 
סעיף ג': (תרשים 3)
התוצר במצב המוצא הינו `Y_0` , שהוא למעשה “הביקוש המצרפי”, כלומר סכום כל הביקושים במשק (צריכה פרטית+צריכה ציבורית+ השקעות+יצוא – יבוא) (תרשים 3).
במצב המוצא, המשק נמצא בשיווי משקל באבטלה – כלומר לא כל גורמי הייצור במשק מנוצלים, ולכן `Y_0` קטן מהתוצר המקסימלי האפשרי `(Y_F)` , שהוא התוצר במצב בו ינוצלו כל גורמי הייצור במשק ולא תהיה אבטלה.
הפער הדפלציוני הוא מצב בו, במצב של שיווי משקל, התוצר בפועל קטן מהתוצר המקסימלי ולכן במצב המוצא קיים למעשה “פער דפלציוני במשק”.
הסבר: `E_0` הינה עקומת הביקוש המצרפי של המשק החוצה את קו העזר של °45 ברמת הכנסה לאומית `Y_0` , הקטנה מ – `Y_F` , ולכן` Y_0 ` היא נקודת שיווי משקל במצב המוצא ולא `Y_F` . הסיבה לכך ברורה: בתוצר מקומי גולמי `Y_F` ( = הכנסה לאומית) מפיקים את התפוקה `CO` אך בהכנסה זו רוצים לקנות את הכמות `BO` בלבד.
בתרשים 3 דבר זה מתבטא בקיום הפער `Bc` . פער זה נקרא “פער דפלציוני”. והוא מייצג את ההבדל בין מה שמפיקים לבין מה שרוצים לקנות במצב של תעסוקה מלאה. פער זה מתבטא במציאות ב”עודף” של סחורות ושירותים המיוצרים ביחס לביקושים, והוא גורם לירידת מחירים ולצמצום בהכנסה הלאומית, עד לנקודת שיווי המשקל שהינה `Y_0`  (לפני הירידה בתיירות).
 
בעקבות הירידה במספר התיירים – היצוא יקטן (כפי שראינו בסעיף הקודם, תיירים מחו”ל המגיעים לארץ נכללים למעשה ב”ייצוא שירותי תיירות”). עקב הקיטון ביצוא יקטן גם הביקוש המצרפי `(E)` שהרי קיים:
`E = C+G+I+X-M`
(`C` `=` צריכה פרטית, `G`` =` צריכה ציבורית, `I` `=` השקעות, `X` `=` יצוא, `M` `=` יבוא)
מהמשוואה רואים שאם `X`  קטֵן – גם `E` קטֵן.
 
עקב הירידה במספר התיירים והקיטון ביצוא ובביקוש המצרפי  – התוצר קטן עוד יותר (ל –`Y_1` ) והפער הדפלציוני במשק יגדל ל – `CD` .
תרשים 3:
תרשים 3