ישנם שני סוגי אופציות:

אופציית Call

אופציית Call הנה נייר ערך המקנה לנו זכות לקנות נכס כלשהו, המכונה “נכס בסיס” (לדוגמא: בית), במחיר מוסכם מראש הנקרא: מחיר מימוש. (לדוגמא: 100,000$). לאופציה אורך חיים מוגבל.
על טופס האופציה מוגדר מהו “נכס הבסיס”, מהם תנאי הקנייה שלה ומהו אורך חיי האופציה. את “נכס הבסיס” אנו קונים מ”כותב האופציה” שאותו ומניעיו נציג בהמשך. קניית אופציה דומה לקניית כרטיס “פיס”. אתה קונה ומצפה להרוויח. לא הרווחת, האופציה נזרקת ל”פח”.

נכס הבסיס יכול להיות כל נכס. אך, הנכסים השכיחים הם נכסים סטנדרטיים, כגון: אונקיית זהב, 1,000 חביות נפט, טונה של רכז תפוזים, 100 מניות של חברת “מייקרוסופט” וכיו”ב.
ישנם גם נכסים בלתי מוחשיים, כמו מדדים של מניות שעליהם נרחיב בהמשך.

נכס הבסיס בדוגמאות: בית

כדי להקל על הבנת הנושא נעזר בדוגמא שבה “נכס הבסיס” הוא בית בעיר נופש דמיונית, שבה כל הבתים בעלי גודל ומחיר שווים. מחירי הבתים משתנים מדי יום עפ”י מספר הנופשים בעיר. ככל שיש יותר נופשים, עולה המחיר, ולהפך. ככל שיש פחות נופשים, יורד מחיר הבתים.

 פרמיה

המחיר שאנו משלמים עבור האופציה נקרא פרמיה. הפרמיה משולה לתשלום עבור כרטיס הפיס. 

מימוש אופציית Call

אנו נממש את האופציה רק אם נוכל באמצעותה לקנות את “נכס הבסיס” מתחת למחיר השוק. אם הדבר לא יתאפשר, נזרוק את האופציה לפח.

אופציית Put

מימוש אופציית Put

אנו נממש את האופציה רק אם נוכל באמצעותה למכור את “נכס הבסיס” מעל מחיר השוק.
אם לא יתאפשר, נזרוק את האופציה לפח.

המסחר באופציות