נלווה את ההסבר בדוגמא.
נניח :
- שאנו קונים אופציית “יוני 100 C ב” שמשמעותה: אופציה לקנות בחודש יוני בית תמורת K100$.
- במועד קניית האופציה (מועד א') מחירי הבתים בשוק K95$.
- הפרמיה עבור האופציה – K10$.
תרשים 1 מציג את תמונת המצב במועד א'
נבחן כעת מה יהיה הרווח או ההפסד שלנו מהאופציה ומהעיסקה ב – 3 תרחישים לגבי מחירי הבתים בשוק במועד פקיעת האופציה (מועד ב').
תרחיש 1 – מחירי הבתים בשוק – K120$
בתרחיש זה יהיה כדאי לנו לממש את האופציה. נקנה מצד ג' (הבורסה) בית ב -K 100$ ונמכור אותו בשוק ב -K 120$. דהיינו רווח של K20$ מהאופציה (רווח ברוטו). כדי לחשב את הרווח מהעיסקה יש לגרוע K10$ – מחיר הפרמיה ששילמנו, ובסה”כ הרווח שלנו מהעיסקה K10$ (רווח נטו).
תרשים 2 מציג את תמונת המצב
תרחיש 2 – מחיר הבתים – K80$
בתרחיש זה לא כדאי לממש את האופציה. שכן באמצעות מימוש האופציה נקנה בית תמורת K100$ בשעה שמחירו בשוק הוא K80$.
בתרחיש זה לא הרווחנו מהאופציה.
בגין העיסקה נפסיד K10$ – מלוא סכום הפרמיה ששילמנו.
תרשים 3 מציג את תמונת המצב
תרחיש 3 – מחיר הבתים – K104$
בתרחיש זה כדאי לממש את האופציה (מחיר השוק גבוה ממחיר המימוש). נקנה מהבורסה בית ב – 100$ ונמכור בשוק ב -K 104$. הרווח מהאופציה הוא K4$ אך היות ועבור האופציה שילמנו פרמיה של K10$ אנו מפסידים על העיסקה K6$.
אילולא היינו מממשים את האופציה היינו מפסידים על העיסקה K10$.
תרשים 4 מציג את תמונת המצב
סגירת העיסקה ישירות בבורסה
בפועל אין צורך לרוץ לשוק כדי לקנות או למכור בתים או כל נכס בסיס אחר.
ההתחשבנות הכרוכה בסגירת העיסקה מבוצעת באמצעות הבורסה.
במקרה הנ”ל אנו מעבירים לבורסה את האופציה שברשותנו והיא מעבירה לנו בתמורה K4$.
קניית אופציית Call – הצגה גרפית של הרווח (או ההפסד) מהאופציה במועד ב'.
גרף 1 מציג לנו את הרווח (או ההפסד) שינבע במועד ב' מרכישת אופציית – K100$ Call על בתים. עבור האופציה שילמנו פרמיה של K10$.
בגרף 1 מותווים שני קווים:
קו A – קו הרווח מהאופציה (רווח ברוטו).
קו B – קו הרווח מהעיסקה (רווח נטו).
קו A
מציג מה יהיה הרווח שלנו מהאופציה במועד ב', ביחס לכל רמת מחיר, שתשרור באותו מועד בשוק הבתים.
לדוגמא: נקודה A2 מציינת שנרוויח מהאופציה K20$, אם מחיר הבתים יעמוד על K120$.
נקודה A1 מציינת שלא נרוויח מאומה (רווח 0), אם מחירי הבתים יעמדו על K90$.
קו A אינו יורד מתחת לקו ה – 0 ש”ח שמשמעותו: לא ניתן להפסיד על האופציה שהתקבלה בחינם.
קו A הוצג רק לצורך נוחות ההסבר בהמשך. קו B הוא הגרף הרלוונטי, שכן הוא מתייחס לרווח או ההפסד מהעיסקה.
קו B
מציג לנו מה יהיה הרווח או ההפסד מהעיסקה, באותן רמות מחירים. (קו B נמוך מקו A בסכום הפרמיה – K10$).
לדוגמא: נקודה B3 מציינת שנרוויח מהעיסקה K30$, אם מחירי הבתים במועד ב' יעמדו על K140$. נקודה B1 מציינת שנפסיד מהעיסקה K10$, אם מחירי הבתים יעמדו על K90$.
גם בנקודה B0 (מחיר בתים של K70$) נפסיד רק K10$, כלומר, אין אפשרות להפסיד יותר מ – K10$ המהווים את סכום הפרמיה .
מקו B ניתן לראות, שהרווח מהעיסקה גדל, ככל שמחיר הבתים עולה. (גם קו A מציג אותה תמונה) מנקודה B2 ימינה, כל עלייה של K1$ במחיר הבתים, תורמת לנו K1$.
בנקודה BC כיסינו את הוצאות הפרמיה, ואנו מאוזנים. לנקודה זו קוראים “נקודת האיזון”.
בגין כל עלייה נוספת של K1$ במחיר הבתים, אנו מרוויחים מהעיסקה K1$ (יחס של 1:1).
כאשר מחיר הבתים יעלה מ – K110$ ל-K 120$ נרוויח K10$.
ההפסד שלנו מהעיסקה מוגבל לסכום הפרמיה, כפי שמוצג בקו B שמאלה לנקודה B2.
מימוש האופציה
כאשר מחיר הבתים עולה מעבר ל -K 100$, כדאי לממש את האופציה. אם לא נממש את האופציה במחיר של K101$, נפסיד את מלוא שווי הפדמיה (K10$). אם נממש, נפסיד רק K9$.
כאשר מחיר הבתים נמוך מ -K 100$, לא כדאי לממש את האופציה. מימוש האופציה יגרום לנו הפסד נוסף על ההפסד בגין הפרמיה.
קניית אופציית Call – המאפיינים החשובים
- השימוש הבסיסי באופציית Call הוא בשעה שאנו מצפים למגמת עליה במחיר נכס הבסיס.
- בגין האופציה בלבד אנו יכולים רק להרוויח. אם לא נרוויח לא נממש את האופציה.
- בגין העיסקה, ההפסד מוגבל לסכום הפרמיה בלבד.
מעבר לתשלום הפרמיה אין לנו שום הוצאה נוספת.
