השפעת יחס הרזרבה על השינוי בכמות הכסף
אם יחס הרזרבה במדינה א', היה נקבע על 1/5, כלומר: היה על הבנק לשמור 20 אגורות מול כל 1 ש”ח בחשבונות עו”ש, הבנק היה יכול להמשיך להלוות עוד כ- 533 ש”ח (שמחציתם היו מופקדים בחשבונות עו”ש וחוזרים לקופת הבנק).
יחס הרזרבה היה עומד אז על ` 1/5= (1,333NIS)/(6,667NIS)`
מנגד, אם יחס הרזרבה במדינה א' היה נקבע על ½, הבנק היה צריך להקטין את היקף ההלוואות שכבר העניק לציבור. סה”כ ההלוואות לציבור היו יכולות להסתכם רק ב- 2,666 ש”ח. תמונת
המצב במקרה זה מוצגת באיור 7.20.
התפתחות המתנה של משה בתרחיש נוסף
לתרחיש זה התייחסו כתרגיל.
עליכם להשלים את המספרים באיורים במקומות המסומנים בעיגולים.
פתיחה
משה מקבל מתנה של 8,000 ש”ח מחו”ל. הוא מפקיד 75% מזה בחשבון עו”ש (6,000 ש”ח), ו- 25% (2,000 ש”ח) הוא מחזיק במזומן.
תמונת המצב מוצגת באיור 7.21.
סה”כ כמות הכסף במדינה גדלה ב- 8,000 ש”ח.
יחס הרזרבה עומד על `1=(6000NIS)/(6000NIS)`
הלוואה ראשונה
תמונת המצב מוצגת באיור 7.22.
הלוואה שנייה
עולה חדשה נוספת בשם זרובבלה, מעוניינת להקים מפעל למכנסיים ומבקשת הלוואה של 2,000 ש”ח. הבנק נעתר לבקשה, וזרובבלה, כמנהג המקום, מחזיקה 500 ש”ח במזומן, ואת היתרה מפקידה בחשבון עו”ש.
תמונת המצב בשלב זה מוצגת באיור 7.23.
הלוואה שלישית
עולה חדשה נוספת, בשם סווטלנה, מבקשת להקים מפעל לחמוצים. היא מבקשת ומקבלת הלוואה בסך 3,000 ש”ח. תמונת המצב בשלב זה מוצגת באיור 7.24.
הלוואה רביעית
חברת “מלונות זהב” מבקשת ומקבלת הלוואה בסך 1,400 ש”ח. כמנהג המקום, חברת “מלונות זהב” מחזיקה 350 ש”ח במזומן, ואת היתרה (1,050 ש”ח) מפקידה בחשבון עו”ש.
תמונת המצב מוצגת באיור 7.25.
סיכום
בטבלה 7.1 מוצג הגידול בכל אחד מהמרכיבים הכספיים בעקבות קבלת המתנה של משה, בשני התרחישים שהוצגו.
טבלה 7.1 # |
||
|
התרחיש בו התושבים מחזיקים 50% מכספם במזומן ו- 50% בחשבונות עו”ש. |
התרחיש בו התושבים מחזיקים 25% מכספם במזומן ו- 75% בחשבונות עו”ש. |
גידול בפיקדונות עו”ש |
6,400 ש”ח |
13,800 ש”ח |
גידול במזומן המוחזק ע”י התושבים |
6,400 ש”ח |
4,600 ש”ח |
גידול בסה”כ כמות הכסף |
12,800 ש”ח |
18,400 ש”ח |
גידול בהלוואות |
4,800 ש”ח |
10,400 ש”ח |