כלכלה

תמ”ג בגובה העיניים

המילה תמ”ג היא ראשי תיבות של המונח תוצר מקומי גולמי, כשהדגש על המילה תוצר, שאותה נידרש להסביר.
התוצר נמדד בכסף, במטבע של המדינה (ש”ח בישראל, דולרים בארה”ב וכיו”ב), ומתייחסת לשנה שלמה, אם לא מצויין אחרת.

מהו תוצר:

התוצר מתייחס אך ורק לכל מה שהמדינה מייצרת (מפיקה) בכוחות עצמה.

דוגמאות:

  • במדינה קטנה א’ ישנם 10 תושבים שמייצרים בשנה 10,000 לחמים ורק לחמים. הלחמים מופקים מחומרי גלם מקומיים בלבד (קמח, שמרים, מים, חשמל וכו’)
    מחיר כל לחם 10 ש”ח.
    התמ”ג של מדינה א’ הוא 100,000 ש”ח (10 ש”ח  * 10,000 לחמים)
  • במדינה קטנה ב’ ישנם גם 10 תושבים שמייצרים בשנה 12,000 לחמים המופקים מחומרי גלם מקומיים, מלבד שמרים בשווי 30,000 ש”ח שמיובאים מחו”ל.
    כל לחם עולה 10 ש”ח
    כאמור בלחמים של מדינה זאת, ישנו מרכיב יבוא שאותו המדינה לא הפיקה בעצמה ולפיכך הוא לא יכול להיכלל בתמ”ג.
    תמ”ג של מדינה ב’ מחושב כך:סה”כ שווי הלחמים שיוצרו:       120,000 ש”ח
    פחות שווי השמרים שיובאו מחו”ל                                             30,000 ש”ח
    סה”כ התמ”ג של מדינה ב’                                                         90,000 ש”ח

מדינה ב’ מייצרת יותר לחמים ממדינה א’, אך בשל מרכיב היבוא, התמ”ג שלה קטן מזה של מדינה א’

שימו לב: המשמעות של המילה תוצר בהקשר לתמ”ג, מתייחסת רק לחלק התוצר שיוצר במדינה מתוך סך התוצרת שיוצרה בה.

ערך מוסף

הכלכלנים משתמשים במונח ערך מוסף לצורך ההבחנה בין המילה תוצר במובנה היומיומי למילה תוצר בהקשר של תמ”ג

דוגמה לחידוד ההבחנה

במדינה ג’ ישנה מכונה שמייצרת 1,000 קופסאות קרטון לשנה שמחירם 5 ש”ח לקופסא.
לצורך הייצר הם מייבאים את הקרטון מאנגליה, שמחירו 2 ש”ח לקופסא.
אזי, תוצרת המכונה במשמעות היומיומית היא 5,000 ש”ח (1,000*5)
ואילו התוצר בהקשר של התמ”ג הוא רק   3,000 ש”ח (1,000*3). זו התרומה של המדינה לייצור הקופסאות.
או במילים אחרות, המכונה תורמת רק 3,000 ש”ח לתמ”ג של מדינה ג’.

המונח ערך מוסף נותן ביטוי לחלק התוצרת שהתווספה במדינה, או במילים יותר כלכליות, התוצר בתמ”ג מתייחסת רק למרכיב הערך המוסף של המוצרים.
סה”כ הערך המוסף בכל המוצרים והשירותים שיצרה והפיקה המדינה הוא התמ”ג שלה.

פלא חישוב התמ”ג

כדי שתתפעלו מפלא שאנו עומדים להציג לכם בהמשך, אנו משלבים בסיפור גם משכורות לעובדים.

במדינה קטנה ג’ 11 תושבים שמייצרים יחד 10,000 לחמים בשנה במחיר 10 ש”ח ללחם.

אחד התושבים בשם משה שמכונה “הטייקון”, הוא בעל חווה ענקית ובה מאפייה מודרנית.
בחווה מפיקים את כל המרכיבים הדרושים לאפיית הלחם.
שאר 10 התושבים הם  פועלים בחווה.
בחווה עובדים רק 10 חודשים בשנה. ב-2 חודשי הקיץ הכל מושבת, והפועלים יוצאים לחל”ת.

כל פועל מייצר מידי חודש 100 לחמים ומשתכר 900 ש”ח (את השכר קובע הטייקון).
כל 10 הפועלים יחד מייצרים בשנה 10,000 לחמים ומשתכרים 90,000 ש”ח.

הפועלים קונים בכל כספם לחמים, שמספיק ל-9,000 לחמים.
שאר 1,000 הלחמים ששווים 10,000 ש”ח נותרים בידי הטייקון.
זה הרווח הנקי השנתי שלו מהחווה.

הטייקון צורך בשנה 900 לחמים (כמו כל אחד מהפועלים).
50 לחמים הוא מייצא למדינה שכנה תמורת 500 ש”ח ו-50 לחמי, בשווי 500 ש”ח הוא מאחסן (חוסך).

תמונת המצב השנתית בפעילות מדינה ג’ הוא כדלקמן:

סה”כ משכורות: 90,000 ש”ח
רווחי החברה: 10,000 ש”ח
שווי התוצר = תמ”ג:  100,000 ש”ח

וה”פלא”: [סה”כ המשכורות + רווחי החווה] משתווים לתמ”ג.

פירמה: מקובל לקרוא לכל יחידה עיסקית, פירמה. החווה היא פירמה.

הכנסה לאומית: לסה”כ [המשכורות + רווחי הפירמה] קוראים הכנסה לאומית.

הכנסה לאומית = תמ”ג

מקורות ושימושים

מקורות: להכנסה הלאומית מקובל לקרוא מקורות, שכן היא משמשת מקור לקניית מוצרים ושירותים.

שימושים: במדינה ג’ המקורות משמשים ל: צריכה (לחמים), חסכון ויצוא.

במסגרת השימושים, הצריכה מתייחסת למוצרים סופיים* בלבד.

* מוצר סופי הוא מוצר שאינו משמש כמוצר ביניים (חומר גלם) לייצור מוצר אחר

חסכון ומלאי

א. חסכון התושבים

כאשר בשנה כלשהי כלל התושבים של מדינה חוסכים, הם למעשה אינם צורכים את כל התפוקה שיוצרה. חלק התפוקה שלא נצרך מתווסף למלאי. לדוגמא, אם במדינה קטנה א׳ התושבים לא צרכו את הלחמים שייצרו, אזי הלחמים שנותרו מתווספים למלאי של המדינה.

ב. חסכון הפירמות

כאשר בשנה כלשהי, כלל הפירמות אינן משקיעות את כל רווחיהן ברכישת מוצרי השקעה שיוצרו במדינה, החלק הנותר מתווסף למלאי של מוצרי השקעה.

ג. גריעה מהמלאי

כאשר התושבים צורכים מעבר למשכורתם (קיבלו הלוואות או תרומה מקרובים בחו״ל), אזי המלאי קטן.
כך גם אצל הפירמות שרוכשות מוצרי השקעה מעבר לרווחיהן באותה שנה. המלאי של מוצרי ההשקעה קטן.

ד. תנודות במלאי

התנודות במלאי מקבלות ביטוי בתמ״ג בסעיף מוצרי השקעה. הגידול במלאי מתווסף לסכום, וקיטון במלאי גורע.
הגדול במלאי מתווסף לתמ״ג. (מגדיל אותו)
וקיטון במלאי גורע מהתמ״ג (מקטין אותות)

התמ”ג במדינות מודרניות

ברמת העיקרון, חישבו התמ”ג של מדינה פרימיטיבית עם 11 תושבים, דומה לחישוב התמ”ג במדינה מודרנית שבה מיליוני תושבים, מיליוני מוצרים ושירותים, מגזר ציבורי עם עשרות משרדי ממשלה, מגוון של מיסים, מכסים ואגרות ועוד כהנה וכהנה פעילויות נוספות.
ההבדל הוא בפן המעשי של איסוף ועיבוד הנתונים שמתקבלים מאלפי מקורות שונים.
על מלאכת החישוב אמונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) המתמחה בנושא. החלק הארי של נתוניה הסופיים, מתבסס על מדגמים, אומדנים וסקרים ענפיים. (זה כמובן מקצוע בפני עצמו)

במדינה מודרנית ההגדרות של המקורות: (הכנסה לאומית) והשימושים הם כדלקמן:

הכנסה לאומית = משכורות ברוטו + רווחי הפירמות ברוטו

הברוטו ברווחי הפירמות מציין שהסכום הנקוב הוא לפני תשלומי מיסים, מכסים, אגרות והפרשות שונות לרשויות המדינה השונות.

השימושים (התפוקות) זה החלק הקשה ביותר לחישוב.
מקובל לחלק את השימושים ל-4 קטגוריות

  1. צריכה פרטית (כגון: לחם,חלב, ריכשת דירות מגורים, אחזקת דירוה וכד’)
  2. צריכה ציבורית (כל השירותים הניתנים על ידי הסקטור הציבורי)
  3. רכישת מוצרי השקעה (כגון: מכונות, ציוד ומבנים המיועדים לפירמות + מלאים שהתווספו מינוס מלאים שנגרעו, בהשוואה לסוף שנה קודמת)
  4. יצוא (כל המוצרים והשירותים שיוצרו במדינה ושמשו ליצוא)

מסה”כ 4 הקטגוריות הנ”ל מפחיתים את מרכיב היבוא.
מקובל לאחד לקטגוריה אחת את היצוא והיבוא יצוא פחות יבוא כשהנתון המתקבל יכול להיות בסימן פלוס או מינוס.

נתונים מהתמ״ג בישראל בשנים האחרונות

* כולל רווח (חסכון) שנובע לדיירים, שגרים בבתים שבבעלותם.

צמיחה – כאשר לדוגמא התמ״ג בשנה א׳ היה 100 ש״ח ובשנה ב׳ 105 ש״ח, אנו אומרים שהתמ״ג צמח ב-5%.

צמיחה שלילית – כאשר התמ״ג קטן בשנה ב׳, אנו אומרים שתמ״ג נסוג או שנרשמה צמיחה שלילית בתמ״ג.

לתרגול קצר בנושא תפוקה מקומית גולמית לחצו כאן
error_message4

שלמה סימנובסקי