כלכלה

תמ”ג בגובה העיניים

הקדמה

ההסבר להלן מיועד למי שהידע שלו בכלכלה קלוש עד אפסי.
נושא התמ”ג פשוט – ההסבר פחות, שכן נדרש להסביר רעיון חדש שזר למרביתכם.
במהלך ההסבר יתכן שמשהו יטריד אתכם, תתאזרו בסבלנו, הכל יובן בסוף.
אני מציע לפתור את מבחן הסיכום (שאלות נכון/לא נכון) לחזור לקרוא המאמר ולהבחן שוב.
מי שיקבל במבחן מעל 75 יכול לטפוח לעצמו על השכם, הוא מבין את המונח תמ”ג טוב יותר מהרבה כלכלנים.

המילה תמ”ג היא ראשי תיבות של המונח תוצר מקומי גולמי כשהדגש על המילה תוצר שאותה נדרש להסביר.
התוצר נמדד בכסף, במטבע של המדינה (₪ בישראל, דולרים בארה”ב וכיו”ב) ומתייחסת לשנה שלמה, אם לא צויין אחרת.
פירמה בז’רגון הכלכלי: כל יחידה עסקית כלשהי נקראת פירמה כגון: חברה, שותפות, חנות מכולת, קיוסק, קוסמטיקאית עצמאית וכד’.

מהו תוצר:

התוצר מתייחס אך ורק לכל מה שהמדינה מייצרת (מפיקה) בכוחות עצמה ובעצמה בלבד, במשך שנה.
תזכרו את המובן מאליו: היבוא אינו חלק מהתוצר המקומי, היצוא כן. עוד נרחיב בנושא

דוגמאות:

  • במדינה קטנה א’ ישנם 10 תושבים שמייצרים בשנה 10,000 לחמים ורק לחמים. הלחמים מופקים מחומרי גלם מקומיים בלבד (קמח, שמרים, מים, חשמל וכו’)
    מחיר כל לחם 10 ש”ח.
    התמ”ג של מדינה א’ הוא 100,000 ש”ח (10 ש”ח  * 10,000 לחמים)
  • במדינה קטנה ב’ ישנם גם 10 תושבים שמייצרים בשנה 12,000 לחמים המופקים מחומרי גלם מקומיים, מלבד שמרים בשווי 30,000 ש”ח שמיובאים מחו”ל.

מחיר כל לחם  – 10 ₪.

כאמור בלחמים של מדניה זו ישנו מרכיב יבוא שאותו המדינה לא הפיצה בעצמה ולפיכך הוא לא יכול להיכלל בתמ”ג.
כל לחם עולה 10 ש”ח
כאמור בלחמים של מדינה זאת, ישנו מרכיב יבוא שאותו המדינה לא הפיקה בעצמה ולפיכך הוא לא יכול להיכלל בתמ”ג.

תמ”ג של מדינה ב’ מחושב כך: סה”כ שווי הלחמים שיוצרו:       120,000 ש”ח
פחות שווי השמרים שיובאו מחו”ל                                               30,000 שח
סה”כ התמ”ג של מדינה ב’                                                            90,000 ש”ח

מדינה ב’ מייצרת יותר לחמים ממדינה א’, אך בשל מרכיב היבוא, התמ”ג שלה קטן מזה של מדינה א’

שימו לב: המשמעות של המילה תוצר בהקשר לתמ”ג, מתייחסת רק לחלק התוצר שיוצר במדינה מתוך סך התוצרת שיוצרה בה

ערך מוסף לאומי

הכלכלנים משתמשים במונח ערך מוסף בהקשר של תמ”ג כדי לתת ביטוי במונחים כספיים, לתרומה של המדינה בייצור של מוצר כלשהו.

לדוגמא:

  1. נגריה יצרה שולחן שמחירו 1000 ₪. לייצורו היא נדרשה ליבא עצים בשווי 400 ₪. הערך המוסף שווה ל-600 ₪.
  1. מלטשת יהלומים ייבאה יהלום גולמי בשווי 1,000 ₪. ליטשה ומכרה אותו ב-1,200 ₪. הערך המוסף שווה ל-200 ₪.
    סה”כ הערך המוסף בכל המוצרים (והשירותים) שהמדינה יצרה והפיקה הוא התמ”ג שלה.

חישוב התמ”ג

ישנן 2 דרכים לחישוב התמ”ג

דרך 1: על פי שווי הערך המוסף של המוצרים כפי שהדגמנו וחישבנו במדינות קטנות א’ ו-ב’.

דרך 2: על פי השכר ורווחי הפירמות כפי שמיד נציג ונסביר בדוגמאות.

שתי הדרכים מניבות אותה תוצאה שכן הן 2 צדדים של אותו מטבע. חכו להסבר.

דוגמא שמשלבת משכורת ורווחים:

במדינה קטנה ג’ 11 תושבים שמייצרים 10,000 לחמים בשנה. מחירו של לחם 10 ₪.
אחד התושבים בשם משה המוכנה “טייקון” הוא בעל חווה בשם “חווה לתפארת” ובה מאפייה מודרנית. בחווה מגדלים ומפיקים את כל המרכיבים הדרושים לאפיית הלחם (לא נדרש כל יבוא) החווה לרבות המאפייה שבתוכה היא פירמה (יחידה עסקית) וכך נקרא לה בהמשך.

כל 10 התושבים האחרים הם פועלים בפירמה.
בפירמה עובדים רק 10 חודשים בשנה. ב-2 חודשי הקיץ היא משובתת והפועלים יוצאים לחל”ת (חופשה ללא תשלום)
כל פועל מייצר בחודש 100 לחמים ומשתכר 900 ₪ (9 ₪ ללחם. את השכר קובע הטייקון)
כל 10 הפועלים יחד מייצרים בחודש 1,000 לחמים ובשנה 10,000 לחמים. ומשתכרים 90,000 ₪ (9 ₪ ללחם).
הפועלים קונים בכל כספים לחמים, הכסף מספיק לרכישת 9,000 לחמים (מחיר לחם – 10  ₪)

בידי הפירמה נותרים 1,000 לחמים, בשווי 10,000 ₪. זה הרווח השנתי שלה.

מתוך 1,000 הלחמים, הטייקון צורך 500 לחמים בשווי 5,000 ₪. מייצא למדינה שכנה 400 לחמים בשווי  4,000 ₪ ומאחסן (חוסך) 100 לחמים בשווי 1,000 ₪.

חישוב התמ”ג של מדינה ג’ בשתי הדרכים

דרך 1: על פי שווי הערך המוסף של המוצרים: 100,000 ₪ (10,000 לחמים. 10 ₪ ללחם) אין יבוא.

נקרא לדרך 1 – שימושים.

דרך 2: על פי שווי המשכורות ורווחי הפירמה:

משכורות: 90,000 ₪ + רווחי הפירמה 10,000 ₪=100,000 ₪.

נקרא לדרך 2 – מקורות.

שתי הדרכים מניבות אותה תוצאה. חכו להסבר

הכנסה לאומית

לצרוף של [סה”כ משכורות+רווחי הפירמות] קוראים: הכנסה לאומית. הכנסה לאומי=תמ”ג

מקורות ושימושים

מקורות

להכנסה הלאומית מקובל לקרוא מקורות, שכן היא משמשת מקור לקניית מוצרים ושירותים.

שימושים

במדינה ג’ המקורות משמשים ל: צריכה (לחמים), חסכון ויצוא.

קיים שיוויון בין המקורות לשימושים הן 2 צדדים של אותו מטבע כפי שהמשכורת שלנו משתווה לשימושים שעשינו בה.

מקורות=שימושים=תמ”ג

יצוא, יבוא ומלאי (חדש וישן) והשפעתם על התמ”ג

נעזר ב-3 תרחישים להמחשת ההשפעה.

תרחיש 1: כל המוצרים שהפירמות יצרו, נרכשים ע”י התושבים.

בשפה כלכלית אומרים שהביקוש (למוצרים) השתווה להיצע (של המוצרים).

בתרחיש 1 לא נוצר מלאי חדש, אין יבוא ואין יצוא.

תרחיש 2: הביקוש (למוצרים) היה קטן מההיצע ונותר מלאי חדש אצל הפירמות. יתכן שחלקם או כולם הופנו ליצוא.
בתרחיש 2 סכום המלאי שנותר והיצוא (אם היה) הם חלק מהתמ”ג ומתווספים אליו, מהטעם הפשוט שמלאי הוא תוצר של השנה והיצוא, מקורו בתוצר של המדינה השנה.
לדוגמא: אם נותר מלאי של 5 ₪ שמתוכו הופנו ליצוא 3 ₪ ונותר במלאי 2 ₪ אזי לתמ”ג מתווספים (2+3) ₪.

תרחיש 3: הביקוש היה גדול מההיצע והמחסור סופק מהמלאי הישן (המלאי שנותר בסוף שנה שעברה) ו/או מיבוא.
בתרחיש 3 המלאי הישן וכן היבוא אינם חלק מהתמ”ג ונגרעים ממנו מהטעם הפשוט שהמלאי הישן אינו תוצר של השנה והיבוא אינו תוצר של המדינה.
לדוגמא, אם השתמשנו ב-10 ₪  מהמלאי הישן וייבאנו ב-20 ₪, אז מהתמ”ג נגרעים 30 ₪.

התמ”ג במדינות מודרניות

ברמת העיקרון, חישוב התמ”ג של מדינה פרימיטיבית עם 11 תושבים, דומה לחישוב התמ”ג במדינה מודרנית שבה מיליוני תושבים, מיליוני מוצרים ושירותים, מגזר ציבורי עם עשרות משרדי ממשלה, מגוון של מיסים, מכסים ואגרות ועוד כהנה וכהנה פעילויות נוספות.
ההבדל הוא בפן המעשי של איסוף ועיבוד הנתונים שמתקבלים מאלפי מקורות שונים.
על מלאכת החישוב אמונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) המתמחה בנושא. החלק הארי של נתוניה הסופיים, מתבסס על מדגמים, אומדנים וסקרים ענפיים. (זה כמובן מקצוע בפני עצמו)

במדינה מודרנית ההגדרות של המקורות: (הכנסה לאומית) והשימושים הם כדלקמן:

מקורות

הכנסה לאומית = [משכורות ברוטו + רווחי הפירמות ברוטו]

הברוטו ברווחי הפירמות מציין שהסכום הנקוב הוא לפני תשלומי מיסים, מכסים, אגרות והפרשות שונות לרשויות המדינה השונות.

שימושים

מקובל לחלק את השימושים למספר קטגוריות

  1. צריכה פרטית (כגון: לחם,חלב, רכישת דירות מגורים, אחזקת דירה וכד’)
  2. צריכה ציבורית (כל השירותים הניתנים על ידי משרדי הממשלה  והסקטור הציבורי)
  3. מוצרי השקעה (כגון: מכונות, ציוד ומבנים המיועדים לפירמות +/- השינוי במלאי.

אם המלאי גדל, סכום הגידול מתווסף לתמ”ג (בסימן +)

אם המלאי קטן, סכום הקיטון נגרע מהתמ”ג (בסימן -)

  1. יצוא (כל המוצרים והשירותים שיוצרו במדינה ושימשו ליצוא)
  2. יבוא

מקובל לאחד לסעיף אחד את היצוא והיבוא [יצוא פחות יבוא] כשהנתון המתקבל יכול להיות בסימן פלוס או מינוס. אם היצוא גדול מהיבוא, הסעיף ב+. עם הייצוא קטן מהייבוא הסעיף ב-.

תמ”ג=צריכה פרטית+צריכה ציבורית+מוצרי השקעה+/- (יצוא פחות יבוא)

המקורות לחישוב שימושי התמ”ג

צריכה פרטית – מתבסס על המכירות של הפירמות לציבור.

צריכה ציבורית – מתבסס על המשכורות של המגזר הציבורי+הקניות שהמגזר מבצע. כגון: רכבים למשטרה, ולצבא, מטוסים, מיטות אשפוז לבתי חולים ממשלתיים, ציוד משרדי, שרותי נקיון וכיו”ב

מוצרי השקעה – מתבסס על הקניות של הפירמות והשינויים במלאי שלהן.

יצוא – על פי דווחי הפירמות

יבוא – על פי דיווחי המכס

רוב הנתונים מתבססים על מדגמים שהל.מ.ס עורך

 

נתונים מהתמ”ג בישראל בשנים האחרונות

סה”כ התמ”ג כ-400 מיליארד $
צריכה פרטית מהווה כ-55%
צריכה ציבורית מהווה כ-23%
השקעות מהווה כ-22%
יבוא מהווה כ-30%
יצוא מהווה כ-30%
יצוא-יבוא מהווה כ-0%
סה”כ משכורות ברוטו מהווה כ-70%
סה”כ רווחי הפירמות ברוטו מהווה כ-30%

צמיחה – כאשר לדוגמא התמ”ג בשנה א’ היה 100 ₪ ובשנה ב’ 105 ₪, אנו אומרים שהתמ”ג צמח ב-5%.

צמיחה שלילית – כאשר התמ”ג קטן בשנה ב’, אנו אומרים שתמ”ג נסוג או שנרשמה צמיחה שלילית בתמ”ג

חזרה והשלמות

כל תפוקה של יחידה עיסקית כלשהי במדינה (חברה בע”מ, שותפות, עצמאי קטן, חנווני וכד’) נכללות בתמ”ג.
היות והתמ”ג נמדד בכסף אין אפשרות מעשית לכלול בתמ”ג פעילויות שאינן כרוכות בתשלום כספי, כגון: עבודה של עקרת בית, עבודה שנעשתה בהתנדבות ללא תשלום, וכן תשלום לאינסטלטור ללא קבלה וכיו”ב.
כמו כן נכללים בתמ”ג הפעילויות של כל משרדי הממשלה והסקטור הציבורי על כל אגפיו.
את התמ”ג מחשבים ב-2 דרכים שונות, שמגיעות תיאורתית לאותה תוצאה

דרך 1: מקורות

סה”כ המשכורות שעובדים מקבלים באותה שנה+הרווחים או ההפסדים שמתווספים לפירמות באותה שנה.

דרך 2: שימושים

שווי המוצרים (והשירותים) שיוצרו באותה שנה

מוצרים סופיים

מוצרים שאינם מהווים חומרי גלם לייצור מוצר נוסף.

חבילת חמאה שמשמשת לייצור עוגת נפוליאון בקונדיטוריה אינה מוצר סופי.

חבילת חמאה שדוד קנה למרוח על הסנדוויץ הוא מוצר סופי.

בתמ”ג נכללים רק מוצרים סופיים וזאת כדי למנוע כפילות שתתבטא ב”ניפוח התמ”ג” – פעם כחומר גלם ופעם במוצר הסופי.

אם מרכיב החמאה בעוגת נפוליאון הוא בשווי 10 ש”ח והעוגה נמכרת ב-50 ₪, אז תרומתה לתמ”ג היא רק 50 ₪ ולא 10 ₪ +50 ₪.

ערך מוסף לאומי לעומת ערך מוסף מפעלי

ערך מוסף לאומי

[סה״כ תפוקת המדינה פחות יבוא]

ערך מוסף מפעלי

[סה״כ מכירות המפעל פחות קניות]

אין הבחנה אם הקניות הן מיבוא או מתוצרת מקומית בלבד (שאין בהן אפילו שקל אחד מיבוא).
הקניות כוללות גם חשמל, מים וכן פחת. הן אינן כוללות שכר עבודה.

tamag_lenefesh

לתרגול קצר בנושא תפוקה מקומית גולמית לחצו כאן

 

error_message4

שלמה סימנובסקי