כלכלה

תמ”ג בגובה העיניים

הקדמה

ההסבר להלן מיועד למי שהידע שלו בכלכלה קלוש עד אפסי.
נושא התמ”ג פשוט – ההסבר פחות, שכן נדרש להסביר רעיון חדש שזר למרביתכם.
במהלך ההסבר יתכן שמשהו יטריד אתכם, תתאזרו בסבלנו, הכל יובן בסוף.
אני מציע לפתור את מבחן הסיכום (שאלות נכון/לא נכון) לחזור לקרוא המאמר ולהבחן שוב.
מי שיקבל במבחן מעל 75 יכול לטפוח לעצמו על השכם, הוא מבין את המונח תמ”ג טוב יותר מהרבה כלכלנים.

המילה תמ”ג היא ראשי תיבות של המונח תוצר מקומי גולמי כשהדגש על המילה תוצר שאותה נדרש להסביר.
התוצר נמדד בכסף, במטבע של המדינה (₪ בישראל, דולרים בארה”ב וכיו”ב) ומתייחסת לשנה שלמה, אם לא צויין אחרת.
פירמה בז'רגון הכלכלי: כל יחידה עסקית כלשהי נקראת פירמה כגון: חברה, שותפות, חנות מכולת, קיוסק, קוסמטיקאית עצמאית וכד'.

מהו תוצר:

התוצר מתייחס אך ורק לכל מה שהמדינה מייצרת (מפיקה) בכוחות עצמה ובעצמה בלבד, במשך שנה.
תזכרו את המובן מאליו: היבוא אינו חלק מהתוצר המקומי, היצוא כן. עוד נרחיב בנושא

דוגמאות:

  • במדינה קטנה א' ישנם 10 תושבים שמייצרים בשנה 10,000 לחמים ורק לחמים. הלחמים מופקים מחומרי גלם מקומיים בלבד (קמח, שמרים, מים, חשמל וכו')
    מחיר כל לחם 10 ש”ח.
    התמ”ג של מדינה א' הוא 100,000 ש”ח (10 ש”ח  * 10,000 לחמים)
  • במדינה קטנה ב' ישנם גם 10 תושבים שמייצרים בשנה 12,000 לחמים המופקים מחומרי גלם מקומיים, מלבד שמרים בשווי 30,000 ש”ח שמיובאים מחו”ל.

מחיר כל לחם  – 10 ₪.

כאמור בלחמים של מדניה זו ישנו מרכיב יבוא שאותו המדינה לא הפיצה בעצמה ולפיכך הוא לא יכול להיכלל בתמ”ג.
כל לחם עולה 10 ש”ח
כאמור בלחמים של מדינה זאת, ישנו מרכיב יבוא שאותו המדינה לא הפיקה בעצמה ולפיכך הוא לא יכול להיכלל בתמ”ג.

תמ”ג של מדינה ב' מחושב כך: סה”כ שווי הלחמים שיוצרו:       120,000 ש”ח
פחות שווי השמרים שיובאו מחו”ל                                               30,000 שח
סה”כ התמ”ג של מדינה ב’                                                            90,000 ש”ח

מדינה ב' מייצרת יותר לחמים ממדינה א’, אך בשל מרכיב היבוא, התמ”ג שלה קטן מזה של מדינה א'

שימו לב: המשמעות של המילה תוצר בהקשר לתמ”ג, מתייחסת רק לחלק התוצר שיוצר במדינה מתוך סך התוצרת שיוצרה בה

ערך מוסף לאומי

הכלכלנים משתמשים במונח ערך מוסף בהקשר של תמ”ג כדי לתת ביטוי במונחים כספיים, לתרומה של המדינה בייצור של מוצר כלשהו.

לדוגמא:

  1. נגריה יצרה שולחן שמחירו 1000 ₪. לייצורו היא נדרשה ליבא עצים בשווי 400 ₪. הערך המוסף שווה ל-600 ₪.
  1. מלטשת יהלומים ייבאה יהלום גולמי בשווי 1,000 ₪. ליטשה ומכרה אותו ב-1,200 ₪. הערך המוסף שווה ל-200 ₪.
    סה”כ הערך המוסף בכל המוצרים (והשירותים) שהמדינה יצרה והפיקה הוא התמ”ג שלה.

חישוב התמ”ג

ישנן 2 דרכים לחישוב התמ”ג

דרך 1: על פי שווי הערך המוסף של המוצרים כפי שהדגמנו וחישבנו במדינות קטנות א' ו-ב'.

דרך 2: על פי השכר ורווחי הפירמות כפי שמיד נציג ונסביר בדוגמאות.

שתי הדרכים מניבות אותה תוצאה שכן הן 2 צדדים של אותו מטבע. חכו להסבר.

דוגמא שמשלבת משכורת ורווחים:

במדינה קטנה ג' 11 תושבים שמייצרים 10,000 לחמים בשנה. מחירו של לחם 10 ₪.
אחד התושבים בשם משה המוכנה “טייקון” הוא בעל חווה בשם “חווה לתפארת” ובה מאפייה מודרנית. בחווה מגדלים ומפיקים את כל המרכיבים הדרושים לאפיית הלחם (לא נדרש כל יבוא) החווה לרבות המאפייה שבתוכה היא פירמה (יחידה עסקית) וכך נקרא לה בהמשך.

כל 10 התושבים האחרים הם פועלים בפירמה.
בפירמה עובדים רק 10 חודשים בשנה. ב-2 חודשי הקיץ היא משובתת והפועלים יוצאים לחל”ת (חופשה ללא תשלום)
כל פועל מייצר בחודש 100 לחמים ומשתכר 900 ₪ (9 ₪ ללחם. את השכר קובע הטייקון)
כל 10 הפועלים יחד מייצרים בחודש 1,000 לחמים ובשנה 10,000 לחמים. ומשתכרים 90,000 ₪ (9 ₪ ללחם).
הפועלים קונים בכל כספים לחמים, הכסף מספיק לרכישת 9,000 לחמים (מחיר לחם – 10  ₪)

בידי הפירמה נותרים 1,000 לחמים, בשווי 10,000 ₪. זה הרווח השנתי שלה.

מתוך 1,000 הלחמים, הטייקון צורך 500 לחמים בשווי 5,000 ₪. מייצא למדינה שכנה 400 לחמים בשווי  4,000 ₪ ומאחסן (חוסך) 100 לחמים בשווי 1,000 ₪.

חישוב התמ”ג של מדינה ג' בשתי דרכים

לדרך א׳ נקרא: הכנסה לאומית והיא מתקבלת מסיכום סה״כ המשכורות + רווחי הפירמות.

לדרך ב׳ נקרא: שימושי התמ״ג ובקיצור שימושים, והיא מתקבלת מסיכום שווי השימושים בתמ״ג (צריכת לחמים + חיסכון + יצוא)

בדרך א׳ [הכנסה לאומית] התוצאה – 100,000 ש״ח (משכורות 90,00 ש״ח + רווחי הפירמות 10,000 ש״ח)

בדרך ב׳ [שימושים] התוצאה 100,000 ש״ח (צריכת לחמים, פועלים וטייקון – 95,000 ש״ח, חיסכון 1,000 ש״ח וייצוא 4,000 ש״ח)

ההכנסה הלאומית שווה לשימושים שכן הן 2 צדדים של אותו מטבע, בדיוק כפי שהמשכורות שלנו משתוות לשימושים שאנו עושים בה.

תמ״ג = הכנסה לאומית = שימושים

מקורות ושימושים

מקורות

למעשה המקורות לפעילות הכלכלית של כל מדינה מודרנית הם שניים:

  1. התמ״ג – התוצר שהמדינה מפיקה בעצמה
  2. יבוא – תוצר שמתקבל ממדינות אחרות

סך המקורות הם: תמ״ג + יבוא

שימושים

מקובל לחלק את השימושים למספר קטגוריות

  1. צריכה פרטית (כגון: לחם,חלב, רכישת דירות מגורים, אחזקת דירה וכד’)
  2. צריכה ציבורית (כל השירותים הניתנים על ידי משרדי הממשלה  והסקטור הציבורי)
  3. מוצרי השקעה (כגון: מכונות, ציוד ומבנים המיועדים לפירמות.
  4. יצוא (כל המוצרים והשירותים שיוצרו במדינה ושימשו ליצוא)

קיים שיוויון בין המקורות לשימושים. כפי שהראנו והסברנו בפיסקה הקודמת, גם כאן סך המקורות שעומדים לרשות המדינה משתווים לשימושים שעושים בהם.

תמ״ג + יבוא = צריכה פרטית +צריכה ציבורית + השקעות + יצוא

אם נעביר את מרכיב היבוא מצד ימין של המשוואה לצד שמאל, נקבל:

תמ״ג = צריכה פרטית + צריכה ציבורית + השקעות + [יצוא – יבוא]

התמ”ג במדינות מודרניות

ברמת העיקרון, חישוב התמ”ג של מדינה פרימיטיבית עם 11 תושבים, דומה לחישוב התמ”ג במדינה מודרנית שבה מיליוני תושבים, מיליוני מוצרים ושירותים, מגזר ציבורי עם עשרות משרדי ממשלה, מגוון של מיסים, מכסים ואגרות ועוד כהנה וכהנה פעילויות נוספות.
ההבדל הוא בפן המעשי של איסוף ועיבוד הנתונים שמתקבלים מאלפי מקורות שונים.
על מלאכת החישוב אמונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) המתמחה בנושא. החלק הארי של נתוניה הסופיים, מתבסס על מדגמים, אומדנים וסקרים ענפיים. (זה כמובן מקצוע בפני עצמו)

מקורות המידע לחישוב שימושי התמ”ג

צריכה פרטית – מתבסס על המכירות של הפירמות לציבור.

צריכה ציבורית – מתבסס על המשכורות של המגזר הציבורי+הקניות שהמגזר מבצע. כגון: רכבים למשטרה, ולצבא, מטוסים, מיטות אשפוז לבתי חולים ממשלתיים, ציוד משרדי, שרותי נקיון וכיו”ב

מוצרי השקעה – מתבסס על הקניות של הפירמות והשינויים במלאי שלהן.

יצוא – על פי דווחי הפירמות

יבוא – על פי דיווחי המכס

רוב הנתונים מתבססים על מדגמים שהל.מ.ס עורך

נתונים מהתמ”ג בישראל בשנים האחרונות

סה”כ התמ”ג כ-400 מיליארד $
צריכה פרטית מהווה כ-55%
צריכה ציבורית מהווה כ-23%
השקעות מהווה כ-22%
יבוא מהווה כ-30%
יצוא מהווה כ-30%
יצוא-יבוא מהווה כ-0%
סה”כ משכורות ברוטו מהווה כ-70%
סה”כ רווחי הפירמות ברוטו מהווה כ-30%

צמיחה – כאשר לדוגמא התמ”ג בשנה א' היה 100 ₪ ובשנה ב' 105 ₪, אנו אומרים שהתמ”ג צמח ב-5%.

צמיחה שלילית – כאשר התמ”ג קטן בשנה ב', אנו אומרים שתמ”ג נסוג או שנרשמה צמיחה שלילית בתמ”ג

חזרה והשלמות

כל תפוקה של יחידה עיסקית כלשהי במדינה (חברה בע”מ, שותפות, עצמאי קטן, חנווני וכד') נכללות בתמ”ג.
היות והתמ”ג נמדד בכסף אין אפשרות מעשית לכלול בתמ”ג פעילויות שאינן כרוכות בתשלום כספי, כגון: עבודה של עקרת בית, עבודה שנעשתה בהתנדבות ללא תשלום, וכן תשלום לאינסטלטור ללא קבלה וכיו”ב.
כמו כן נכללים בתמ”ג הפעילויות של כל משרדי הממשלה והסקטור הציבורי על כל אגפיו.
את התמ”ג מחשבים ב-2 דרכים שונות, שמגיעות תיאורתית לאותה תוצאה

דרך 1: הכנסה לאומית (סה״כ משכורות ברוטו  + סה״כ רווחי הפירמות ברוטו)
הברוטו ברווחי הפירמות מציין שהסכום הנקוב הוא לפני תשלומי מיסים, מכסים, אגרות והפרשות שונות לרשויות המדינה השונות.

דרך 2: שימושים (צריכה פרטית + צריכה ציבורית + השקעות + [יצוא – יבוא]

שווי המוצרים (והשירותים) שיוצרו באותה שנה

מוצרים סופיים

מוצרים שאינם מהווים חומרי גלם לייצור מוצר נוסף.

חבילת חמאה שמשמשת לייצור עוגת נפוליאון בקונדיטוריה אינה מוצר סופי.

חבילת חמאה שדוד קנה למרוח על הסנדוויץ הוא מוצר סופי.

בתמ”ג נכללים רק מוצרים סופיים וזאת כדי למנוע כפילות שתתבטא ב”ניפוח התמ”ג” – פעם כחומר גלם ופעם במוצר הסופי.

אם מרכיב החמאה בעוגת נפוליאון הוא בשווי 10 ש”ח והעוגה נמכרת ב-50 ₪, אז תרומתה לתמ”ג היא רק 50 ₪ ולא 10 ₪ +50 ₪.

חבילת החמאה שדוד קנה למרוח על הסנדביץ, מוסיפה 10 ש״ח לתמ״ג

ערך מוסף לאומי לעומת ערך מוסף מפעלי

ערך מוסף לאומי

[סה״כ תפוקת המדינה פחות יבוא]

ערך מוסף מפעלי

[סה״כ מכירות המפעל פחות קניות]

אין הבחנה אם הקניות הן מיבוא או מתוצרת מקומית בלבד (שאין בהן אפילו שקל אחד מיבוא).
הקניות כוללות גם חשמל, מים וכן פחת. הן אינן כוללות שכר עבודה.

tamag_lenefesh

ענו על שאלון קצר

לבדיקה האם הבנתם את המאמר, ענו על השאלון הקצר הבא:

מבחן סיכום

error_message4

שלמה סימנובסקי