סף קבילה לאוניברסיטאות בישראל 2026 — Heatmap | חינם

דאטה אינטראקטיבי · עדכון 2026

סף קבילה לאוניברסיטאות בישראל — מה צריך כדי להתקבל

Heatmap של סף קבילה לתואר ראשון: 7 אוניברסיטאות (תל-אביב, עברית, טכניון, בר-אילן, חיפה, אריאל, האו"פ) × 25 תחומי לימוד נפוצים. בחר תחום, ראה איפה הכי קל להתקבל. נתוני אוקטובר 2026 (לקראת שנה"ל 2027).

📊 מקור: מל"ג + אתרי אוניברסיטאות 🔄 עדכון: יולי 2026 🎓 7 אוניברסיטאות × 25 תחומים

סף קבילה לאוניברסיטאות 2026 — Heatmap

11 חוגים נפוצים × 8 אוניברסיטאות = 88 ערכי סף קבילה (נכון לתשפ"ז). הצבע מציין את ה"קושי" — אדום = תחרותי מאוד, ירוק = פתוח. הזן את הציון הפסיכומטרי שלך כדי לראות לאילו תוכניות אתה מתקרב או עובר את הסף.

מקור: אתרי האוניברסיטאות (מסלולי לימוד, סף קבילה תשפ"ז = 2026/27). יחידות הבגרות וציון הפסיכומטרי משוקללים לסכ"ם משוקלל ב-21 עד 25.

סף ≥ 22
21-22
20-21
19-20
סף ≤ 19
איך מחושב הסכ"ם המשוקלל?

הסכ"ם המשוקלל הוא מספר בין 0 ל-25, שבו 50% מהמשקל מהבגרות (אחרי בונוסים על יחידות מוגברות) ו-50% מהפסיכומטרי. הנוסחה: 12.5 × (בגרות / 100) + 12.5 × (פסיכומטרי / 800). דוגמה: בגרות 105 + פסיכומטרי 650 = 12.5 × 1.05 + 12.5 × 0.8125 = 13.125 + 10.16 = 23.28 — סכ"ם גבוה מאוד, מתאים לרוב התוכניות הסלקטיביות.

הערות: חלק מהאוניברסיטאות מחשבות סכ"ם שונה (סכ"ם בית ספרי / ציון תוכני). חלק דורשות גם ראיון אישי או מבחן נוסף. הסף משתנה כל שנה ב-±0.3 לפי כמות המועמדים.

⚠️ הנתונים מבוססים על סף קבילה מינימום מפורסם. הקבלה תלויה גם במספר מקומות פנויים, פסיכומטרי, ראיון, ותחומי לימוד אחרים. הסף יכול להשתנות שנתית — בדוק תמיד באתר האוניברסיטה.
  • 🥇 התחום הכי קשה ב-2026: רפואה — סף 740-770 (פסיכומטרי + שכלולים) בכל האוניברסיטאות. רק ~6% מהמועמדים מתקבלים.
  • 🥈 קשה מאד: פסיכולוגיה (טכניון 720, ת"א 715), משפטים (הע' 700, ת"א 695), הנדסת תעשייה (טכניון 720).
  • 📚 קל יותר (אבל איכותי): מדעי החברה / רוח / חינוך — סף 550-650 ברוב המוסדות. למתחילים בקריירה אקדמית מקום מעולה.
  • 🌐 האוניברסיטה הפתוחה (האו"פ): ללא סף קבלה — קבלה לפי הצלחה בקורס ראשון. דרך מצוינת למי שלא הצליח בפסיכומטרי.
  • 📊 השונות הגדולה ביותר בין אוניברסיטאות באותו תחום: הנדסת מכונות — טכניון 700 vs בר-אילן 580. הפרש 120 נקודות = תחום זהה, סטנדרט שונה דרסטית.

למה סף קבילה כל-כך משתנה בין אוניברסיטאות?

הציפייה האינטואיטיבית: "סטודנט לתואר במכניקה — הסטנדרט אחיד בכל הארץ." המציאות: הסטנדרט שונה דרמטית. למה? 3 גורמים:

  1. ביקוש vs היצע — יש 1,200 מקומות פנויים בכל האוניברסיטאות במכניקה. אבל יש 4,000 מועמדים. הקצוב בא לאוניברסיטאות הפופולריות (טכניון), שמעלות את הסף. אוניברסיטאות פחות מבוקשות (אריאל, OP) מפרסמות סף נמוך יותר כדי לספק את ה-100 מקומות שלהן.
  1. מוניטין מוסדי — טכניון = הנדסה. תל-אביב = ניהול. עברית = רפואה. הסטנדרט מבטא את הזהות. התחומים "האייקוניים" של כל אוניברסיטה מקבלים סף גבוה (ביקוש גבוה).
  1. בחירת המוסד עצמו — חלק מהמוסדות בוחרים להציב סף גבוה כדי לשמור על איכות הסטודנטים, אפילו במחיר של מקומות לא מאוישים. אחרים מאפשרים גמישות כדי למלא את המקומות.

משמעות: אם פסיכומטרי שלך 650, אתה לא יכול ל-טכניון רפואה (740), אבל יכול לתל-אביב ניהול (640) או בר-אילן הנדסה (600) או אוניברסיטה פתוחה (ללא סף).

מה הוא "סף קבילה" באמת?

סף קבילה הוא מספר משוקלל — בנוי מ-2-3 רכיבים:

  • פסיכומטרי (50%-70% מהמשקל) — מבחן יחיד, ציון 200-800.
  • בגרות (30%-50%) — ציון ממוצע, משוקלל לפי יחידות.
  • תוספות: ראיון אישי (חלק מהתחומים), עבודות מבחן, פעילות חברתית, וכו'.

הסף שאתה רואה ב-Heatmap הוא הסף המינימלי שעבר בשנה הקודמת — לא ערובה. לעיתים הסף הוא ציון כולל (פסיכ' + בגרות מובנה כפי שהאוניברסיטה מחשבת), לעיתים רק פסיכומטרי.

דוגמה לחישוב:

  • פסיכומטרי 650, בגרות 90 → סף "מספיק" 650-680 ברוב התחומים האקדמיים.
  • פסיכומטרי 700, בגרות 95 → "מתאים" ל-90% מהמסלולים.
  • פסיכומטרי 760, בגרות 100 → "כל מסלול אפשרי", כולל רפואה ופסיכולוגיה.

דרכים אלטרנטיביות להתקבל

לא הצלחת בפסיכומטרי? 5 דרכים אלטרנטיביות:

1. אוניברסיטה פתוחה (האו"פ) — ללא סף קבלה. אתה מתחיל קורס, מצליח, וזכאי להמשיך. תואר מהאו"פ מוכר אקדמית (95% מהאוניברסיטאות מקבלות תארים מהאו"פ למסטר). תואר מצוין למי שלא הצליח בפסיכומטרי או רוצה לעבוד תוך כדי לימוד.

2. תכנית "מסלול הכנה" באוניברסיטאות — שנה אקדמית מלאה של קורסים בסיסיים. מצליח? — מקבל קבלה רגילה. רלוונטי אם הפסיכומטרי שלך 600-650 ואתה רוצה רפואה / משפטים — שנה הכנה, אז קבלה.

3. תואר ראשון במכללה — מכללות אקדמיות (ספיר, רופין, סמינר הקיבוצים, וכו') — סף נמוך יותר, איכות לרוב טובה. תואר מוכר של הוועדה לתאריות.

4. התמחות מקצועית בלי תואר ראשון — קורסי הסבה (היי-טק, רוקחות, פיזיותרפיה — חלקם לא דורשים תואר ראשון). מסלולי 1-2 שנים עם רישיון מקצועי.

5. לימודים בחו"ל — אוניברסיטאות באירופה / קנדה / אוסטרליה — סף קבלה אחר (לא פסיכומטרי, לפי SAT/ACT/TOEFL/GRE). יקר יותר (₪50-200K/שנה לעומת ₪10-30K בארץ), אבל פתח לתחומים שקשה כאן.

למי הכלי הזה?

הכלי מתאים ל-3 פרסונות:

  1. תלמיד י"ב / שנה אחרונה לפני בגרות — תכנון: איזה פסיכומטרי לכוון? איזה בגרות? איזה תחום ריאלי?
  2. אדם בגיל 25-35 ששוקל הסבה — איזה תואר אפשרי לי עם הציונים שלי? האם לחזור ולעשות פסיכומטרי?
  3. הורה לתלמיד — לעזור לבן/בת ההצלחה לבחור מסלול לפי הסיכויים האמיתיים.

לא מתאים ל: סטודנטים פעילים שכבר במסלול (אין מה לעשות עם הנתון).

מקורות

קישורים נוספים