הטבלה המרכזת את התנועות הכספיות של היבוא והיצוא נקראת: חשבון הסחר. את חשבון הסחר מקובל להציג ב-2 צורות.
- בטור אחד, (טבלה 9.1).
- ב-3 טורים, (טבלה 9).
כל צורה מדגישה נתונים מזווית שונה. מטעמי נוחיות בחרנו להציג את טבלה 9.1 במתכונת מתומצתת, ואת טבלה 9 במתכונת מורחבת וההסברים בהמשך יתייחסו לטבלה 9. הנתונים מתייחסים לתקופת פעילות המצויינת בכותרת ונקובים בדולרים. הן נתוני היבוא והן נתוני היצוא כוללים 3 תת קבוצות. כדלקמן:
- מוצרים.
- שירותים.
- גורמי ייצור.
הפירוט בכל תת קבוצה מוצג בטבלה 9. מרבית הסעיפים הכלולים בכל תת קבוצה מובנים מאליהם. נרחיב כאן רק במספר סעיפים שאינם מוכרים לכל אחד. (מסומנים בחץ לצידם)
נכסי השקעה – נכסי השקעה כוללים בעיקר מכונות, ציוד וכן כלי רכב למטרות לא פרטיות.
הובלה – ההובלה כוללת את ההוצאות הכרוכות בשינוע המטענים באוניות, מטוסים, משאיות וכן העמסתם ופריקתם.
תיירות – בצד היבוא הנתונים מתייחסים להוצאות שהיו לתושבי ישראל בחו"ל. בצד היצוא הנתונים מתייחסים להכנסות שהתקבלו בישראל מתיירים.
ריבית ודיבידנד
ריבית – בצד היבוא הנתונים כוללים גם את הריבית על החוב הממשלתי.
דיבידנד – דיבידנד הוא סכום כסף שהחברה מחלקת מתוך רווחיה לבעליה. בצד היצוא הדיבידנד משקף קבלת רווחים מחו"ל. בצד היבוא הדיבידנד משקף תשלום רווחים לחו"ל.
עובדים זרים – בצד היבוא הנתון מתייחס לשכר בגין עובדים זרים בישראל. בצד היצוא הנתון מתייחס לשכר שקיבלו עובדים ישראלים בחו"ל.
שורה תחתונה – מוצגת בטור 3
השורה התחתונה של חשבון הסחר נקראת: גירעון (או: עודף) בחשבון הסחר בהתאם לתוצאה. כאשר סה"כ היבוא גדול מסה"כ היצוא, השם מתחיל במילה גירעון. כאשר סה"כ היצוא גדול מסה"כ היבוא, השם מתחיל במילה עודף.
