המהלכים לחישוב
- שינוי פני המודל המקורי
- 1. מציבים במודל המקורי את נתוני השערת האפס.
- 2. מעבירים לאגף שמאל את כל האיברים שאין בהם פרמטרים לאמידה (הערה: הגורם המקרי תמיד נשאר באגף ימין).
- 3. באגף ימין יש לדאוג שכל פרמטר יופיע פעם אחת בלבד, באמצעות הפיכתו לגורם משותף.
המודל שהתקבל מכונה המודל המוגבל (Restricted Model).
המודל המקורי מכונה המודל הלא-מוגבל (Unrestricted Model) או המודל החופשי.
- ב. אמידה של שני המודלים: המודל הלא-מוגבל (המודל המקורי) והמודל המוגבל
כעת נייצר את המשתנים (המוסבר והמסביר) של המודל המוגבל.
שימו לב שהאיבר השלישי בפקודת האמידה =LINEST(F2:F16,E2:E16,0,1) הוא 0, וזאת כדי לציין שבמודל אין חותך.
- א. חישוב
לחישוב נתבונן באזור של תוצאות האמידה ונשתמש בתוצאות שנמצאות בשורות הרביעית והחמישית בעמודה השניה (עמודה I).
השוואת עם המספר מתוך טבלת F
- • השבר המופיע במונה של הוא . המכנה של שבר זה הוא 2.
- • השבר המופיע במכנה של הוא . המכנה של שבר זה הוא 12.
נשלוף מתוך הטבלה את המספר המופיע בטור של המכנה של המונה (טור 2) ובשורה של המכנה של המכנה (טור 12). המספר הוא 3.89. מספר זה מכונה הערך הקריטי.
נשווה את (בדוגמה, 0.24) לערך הקריטי (בדוגמה, 3.89).
אם קטן מהערך הקריטי מקבלים את השערת האפס.
אם גדול מהערך הקריטי דוחים את השערת האפס.
בדוגמא, הערך של קטן מהערך הקריטי מהטבלה (). לפיכך איננו דוחים את השערת האפס, ואנו מחליטים כי המידע המוקדם שיש לחוקר () הוא נכון.
