WACC – Weighted Average Cost of Capital הגדרה
מחיר ההון הממוצע המשוקלל, שהינו שיעור התשואה המשוקלל הנדרש על ידי ספקי ההון לסוגיהם: בעלי ההון העצמי ובעלי החוב. לפיכך, שיעור ההיוון (WACC) הינו ממוצע משוקלל של מחיר ההון ומקורותיו. ה- WACC משקף את הסיכון של החברה ומשפיע על שווי החברה. ככל שה- WACC נמוך יותר (Xיכון נמוך יותר) שיעור ההיוון נמוך יותר ושווי החברה עולה.
הנוסחה
`WACC = D/(D+E) * Kd * (1-T) + E/(D+E) * Ke`
- Debt = D – חוב בערכי שוק.
- Equity = E – הון עצמי בערכי שוק.
- Tax of Rate = T – שיעור מס החברות החל על החברה.
- Cost of debt = Kd – מחיר ההון הזר – נקבע על ידי עלות ההלוואות (הון זר).
- Cost of Equity = Ke – מחיר ההון העצמי – נקבע על ידי שימוש במודל CAPM.
במקרים רבים נבדוק את היחס D/E בשוק ולאו דווקא מהחברה. זאת מתוך הנחה שתוך מספר שנים החברה תגיע לשיעור המינוף הענפי.
חוב D
החוב של חברה הוא שווי השוק של ההתחייבויות שלה ליום ההערכה.
מחיר ההון העצמי Ke
Ke = Rf + β * (Rm – Rf)
- Rf – תשואה חסרת סיכון – תשואת המינימום הנדרשת על ידי משקיע בגין השקעה חסרת סיכון.
- Rm – תשואת השוק – התשואה הנדרשת על ידי משקיעים בתיק השוק.
- β – ביתא – מקדם הסיכון השיטתי של החברה.
- (Rm-Rf) – פרמיית הסיכון של השוק.
מחיר החוב
במקרה ולחברה אין נכס סחיר אבל יודעים את דירוג האשראי שלה, ניתן לחשב את הפרמיה שהחברה תשלם מעל לשוק Kd – Rf. ככל שדירוג החוב יותר גבוה (יציב יותר) היא יכולה לסכן חוב במחיר נמוך יותר כי היא פחות מסוכנת.
מציאת בטא
- אמידת הביתא נגזרת ממודל השוק.
- כאשר אמידת α ו- β נעשית באמצעות רגרסיה לינארית.
בסיס הנתונים – תשואות שבועיות של המניה במהלך תקופה (24 חודשים) שקדמה למועד האמידה מול תשואה שבועית של הבורסה בתל אביב על פי מדד המניות הכללי במהלך התקופה הנ"ל.
דוגמה לאומדן WACC
- Kd = 4.98% – בהיעדר נתונים זמינים בדוחות הכספיים, נלקחה תשואה ממוצעת של אג"ח חברות ציבוריות בדירוג Aaa לסוף 2008 עם מח"מ של 10 שנים.
- E = 5,040 מיליון ש"ח – שווי בורסה ל- 31.12.2008.
- D = חוב ידוע אחרון – אפסי (לפי מאזני החברה ליום 31.12.2008).
- T = 25% (מס חברות צפוי בטווח הארוך).
