מבחן ד' – שאלה 3

ישראל וברזל: ביטול המכס והשפעותיו

ישראל מייצרת ברזל וגם מייבאת אותו. הממשלה החליטה לחשוף את המשק הישראלי לתחרות, ולכן הוחלט לבטל את המכס על ברזל מיובא. החלטה זו פגעה ביצרני הברזל המקומיים.

1. הנח שברזל מקומי וברזל מיובא הם מוצרים זהים (הומוגניים). הצג והסבר, בעזרת עקומות ביקוש והיצע, את שוק הברזל לפני ביטול המכס ואחריו. בתשובתך הצג את ההכנסות של יצרני הברזל המקומיים לפני ביטול המכס ואחריו, וציין את השינוי שחל בהכנסות אלה.
2. הצג והסבר, באמצעות סכימה מלאה של מאזן התשלומים, כיצד ישפיע ביטול המכס על ברזל מיובא על מאזן התשלומים של ישראל (זכור: מאזן התשלומים תמיד מאוזן).

תשובה:

סעיף א':

לפני ביטול המכס – שיווי המשקל בשוק מושפע מהגורמים הבאים:

• הביקוש של הצרכנים בישראל לברזל.
• ההיצע המקומי של הברזל.
• ההיצע של יצרני הברזל מחו"ל הוא גמיש לחלוטין במחיר ברזל מיובא ועוד המכס.

במצב בו קיים ייצור מקומי לצד יבוא (עליו מוטל מכס), כדאי לצרכנים בישראל לקנות ברזל מייצור מקומי, כל עוד הוא זול יותר ממחיר הברזל המיובא. כאשר מחיר הברזל המיובא שווה למחיר הברזל המיוצר בישראל, הצרכנים אדישים בין קניית תוצרת מקומית לבין קניית ייבוא, וכאשר מחיר הברזל המיוצר בישראל גבוה יותר ממחיר הברזל המיובא, הצרכנים יעדיפו לקנות יבוא.

לכן, הצרכנים יעדיפו בכל פעם לבחור בין הייצור המקומי והיבוא – על פי המחיר הזול יותר. במצב זה ההיצע ה"אמיתי" שעומד בפני הצרכנים הוא העקומה המקווקוות.

שיווי המשקל בשוק ייקבע על פי החיתוך שבין עקומת הביקוש לעקומת ההיצע המקווקוות.

• סך הכמות המבוקשת (והנצרכת) ע"י הצרכנים היא: X₀.
• סך הכמות המיוצרת ע"י היצרנים המקומיים היא X₁.
• סך היבוא הינו X₁ – X₀.
• ההכנסות של יצרני הברזל המקומיים הם: P * X₁

לאחר ביטול המכס:

ביטול המכס גורם לכך שמחיר היבוא יהיה זול יותר. לכן לאחר ביטול המכס:

• הביקוש של הצרכנים בישראל לברזל נותר ללא שינוי.
• ההיצע של יצרני הברזל הישראליים נותר ללא שינוי.
• היצע הברזל המיובא יורד והוא גמיש לחלוטין במחיר הקבוע, בו מוכרים את הברזל ברחבי העולם.

• סך הכמות המבוקשת (והנצרכת) ע"י הצרכנים היא: X_א, כלומר חל גידול בצריכת הברזל של הצרכנים.
• סך הכמות המיוצרת ע"י היצרנים המקומיים היא X_ב, כלומר חל קיטון בייצור המקומי.
• סך היבוא הינו X_ב – X_א, כלומר חל גידול ביבוא.
• ההכנסות של יצרני הברזל המקומיים הם: P^w * X_ב

ניתן לראות בבירור, כי בעקבות ביטול המכס, קטנו הכנסות היצרנים המקומיים, שהרי: P * X₁ > P^w * X_ב.

הקיטון בהכנסות היצרנים המקומיים נובע הן מירידת המחיר, בו הם מוכרים את הברזל, והן עקב הקיטון בכמות שתיוצר על ידם.

סעיף ב':

מאזן התשלומים הינו דו"ח המציג תמונה מרוכזת על כניסה ויציאה של מטבע חוץ לישראל וממנה במהלך תקופה כלשהי (בד"כ שנה).

• כאשר נכנס מט"ח למדינה – הסכום מסומן ב"+".
• כאשר יוצא מט"ח מהמדינה – הסכום מסומן ב"-".

מאזן התשלומים – כשמו כן הוא וכלל הסעיפים שבו אמורים להתאזן אחד עם השני, כלומר: החשבון השוטף + חשבון הון וחשבון פיננסי + נכסי רזרבה נטו + הפרשים סטטיסטיים = 0.

כפי שראינו בסעיף הקודם, בעקבות ביטול המכס על ברזל מיובא, יגדל יבוא הברזל לישראל. עקב כך, יתרחשו שתי פעולות במקביל:

• סעיף יבוא הסחורות יגדל. נניח כי יבוא הברזל גדל ב – 5 מיליארד דולר. לכן, סך סעיף הסחורות יירד ויעמוד על 8.7- במקום 3.7- וסך החשבון השוטף יירד ויעמוד על 6.4- במקום 1.4-.
• יתרות המט"ח של המדינה קטנות (שהרי צריך לשלם במט"ח עבור היבוא). כתוצאה מכך נכסי הרזרבות נטו יגדלו מ-2.9+ ל-7.9+ (גידול של 5 מיליארד דולר).

הסבר: בעקבות גידול היבוא חל גידול בגירעון בחשבון השוטף. בכדי לאזן זאת ו"לאפס" את המאזן, יש צורך במקור מט"ח, שהוא נכסי הרזרבה של המדינה. למעשה, נתייחס לנכסי הרזרבה כמקור נוסף לקבלת מט"ח ולכן נסמן שהם גדלו ב – 5 מיליארד ש"ח.

כלל: כאשר סך הסעיפים שמעל לשורת "נכסי רזרבה נטו" הינו מספר שלילי – הרזרבה מהווה מקור נוסף לקבלת מט"ח ולכן נסמן שהיא גדלה (סימון המציין למעשה כי יתרות המט"ח של המדינה קטנות), וכאשר סך הסעיפים שמעל לשורת נכסי הרזרבה הינו מספר חיובי – הרזרבה מהווה שימוש נוסף למט"ח ולכן נסמן שהיא קטנה (סימון המציין למעשה כי יתרות המט"ח של המדינה גדלות).