כאשר ענף פועל בתנאי תחרות משוכללת, כל פירמה בענף מניחה כי היא קטנה מדי ואיננה יכולה להשפיע על המחיר בשוק, כלומר, מחיר המוצר בשוק הוא נתון לגביה.
סימולים
- P – מחיר השוק
- `Pi(q)` – פונקציית הרווח.
- `TR(q)` – פונקציית הפדיון. צורת פונקציית הפדיון היא `TR(q)=P*q`.
- `TC(q)` – פונקציית ההוצאות
פונקציית הרווח מורכבת מ- 2 פונקציות משנה: פונקציית הפדיון פחות פונקציית ההוצאות. `Pi(q)=TR(q)-TC(q)`
הגדרות
- הנגזרת של `TC(q)` היא: `MC(q)`. בסימול מקוצר: `TC' = MC`
- הנגזרת של `TR(q)` היא: `MR(q)`. בסימול מקוצר: `TR' = MR`
תנאי הפירמה לייצור
הפירמה תרצה שיתקיימו שני תנאים:
- `Pi(q)` יהיה מקסימלי.
- `Pi(q)` לא יהיה שלילי (יכול להיות 0). כאשר תנאי 2 לא מתקיים הפירמה לא תייצר.
תנאי 1
- הרווח המקסימלי מתקבל בכמות שבה: `Pi'(q)=0`
- תוצאת הנגזרת היא: `Pi'(q)=P-MC(q)`.
- והיא שווה 0 כאשר: `P=MC(q)`.
המשמעות: תנאי 1 מתקיים כאשר `P=MC(q)`.
תנאי 2
- תנאי 2 מתקיים כאשר `[Pi_q>=0]`, כלומר `[P*q-TC(q)>=0]`.
- אם נעביר אגפים ונחלק ב- q נקבל: `[P>=(TC(q))/(q)]`
- נזכור שאגף ימין מייצג את ההגדרה של עלות ממוצעת `AC(q)`, ולכן תנאי 2 מקבל את הצורה הבאה: `[P>=AC(q)]`
החישובים הדרושים לבחינת 2 התנאים
- תנאי 1: מציאת `MC (q)`
- תנאי 2: מציאת `AC (q)`
במקרה שהתנאים לא מתקיימים הפירמה לא תייצר, כלומר `0=(q)`.
דוגמא 1
פירמה בעלת פונקציית הוצאות: `TC(q)=q_2+3` מייצרת בתנאי תחרות משוכללת. מחיר המוצר בשוק הוא 6 ש"ח.
- כמה יחידות מהמוצר תייצר הפירמה?
- מה יהיה הרווח של הפירמה?
פתרון
- נמצא את `MC(q)` (עבור תנאי 1). התוצאה: `MC(q)=2q`.
- נמצא את `AC(q)` (עבור תנאי 2). התוצאה: `AC(q)=q+3/q`.
- נמצא את הכמות שבה `P=MC_q`. התוצאה: 3 יח'. תנאי 1 מתקיים: הרווח המקסימלי מתקבל בייצור 3 יחידות.
- העלות הממוצעת עבור 3 יחידות היא 4 ש"ח `3+3/3=`, קטנה מ– 6 ש"ח (מחיר המוצר), כלומר, תנאי 2 מתקיים.
תוצאה: הפירמה תייצר 3 יחידות. רווח הפירמה בייצור 3 יחידות הוא: 6 ש"ח `Pi(3)=6*3-(3^2+3)=`.
דוגמא 2
פירמה בעלת פונקציית הוצאות: `TC(q)=q^2/2+3q+5` מייצרת בתנאי תחרות משוכללת. מחיר המוצר בשוק הוא 6 ש"ח.
- כמה יחידות מהמוצר תייצר הפירמה?
פתרון
- נמצא את `MC(q)` (עבור תנאי 1). התוצאה: q+3.
- נמצא את `AC(q)` (עבור תנאי 2). התוצאה: `q/2+3+5/q`.
- נמצא את הכמות שבה `P=MC(q)`. התוצאה: q=3. הרווח המקסימלי מתקבל בייצור 3 יחידות. תנאי 1 מתקיים.
- `AC(3)=3/2+3+5/3=37/6=6(1)/(6` ש"ח, גדול מ- 6 ש"ח (מחיר המוצר), ולכן תנאי 2 לא מתקיים.
תוצאה: הפירמה לא תייצר (תייצר 0 יחידות).
דוגמא 3
פירמה בעלת פונקציית הוצאות: `TC(q)=5q` מייצרת בתנאי תחרות משוכללת. מחיר המוצר בשוק הוא 6 ש"ח.
- כמה יחידות מהמוצר תייצר הפירמה?
פתרון
- נמצא את `MC(q)`. התוצאה: 5 ש"ח.
- נמצא את `AC(q)`. התוצאה: 5 ש"ח.
- היות ו-MC תמיד קטן מ-P, החברה לא תפסיק לייצר. המשמעות: הרווח המקסימלי הוא באינסוף, שכן כל יחידה נוספת תורמת לרווח.
- AC = 5 ש"ח לכל כמות מיוצרת, קטן מ- P (6 ש"ח). תנאי 2 מתקיים תמיד.
פונקציית הרווח ממחישה את תמונת המצב. צורתה: `Pi(q)=6q-5q=q`. הרווח שווה למספר היחידות המיוצרות. אם הפירמה תייצר יחידה אחת הרווח יהיה 1 ש"ח. אם הפירמה תייצר 1000 יחידות, הרווח יהיה 1000 ש"ח. אם הפירמה תייצר מיליון יחידות, הרווח יהיה מיליון ש"ח, וכך הלאה. כלומר, הפירמה תרצה לייצר כמה שיותר.
תוצאה: הפירמה תשאף לייצר אינסוף יחידות.
דוגמא 4
פירמה בעלת פונקציית הוצאות: `TC(q)=5q+3` מייצרת בתנאי תחרות משוכללת. מחיר המוצר בשוק הוא 5 ש"ח.
- כמה יחידות מהמוצר תייצר הפירמה?
פתרון
- נמצא את `MC(q)`. התוצאה: 5 ש"ח
- נמצא את `AC(q)`. התוצאה: `5+3/q` ש"ח
- הרווח לכל יחידה הוא 0 ולפיכך הרווח המקסימלי הוא 0 בכל רמת ייצור. כל כמות מיוצרת מקיימת את תנאי 1.
- `AC=5+3/q>5=P`, כלומר, לכל עלות מיוצרת העלות הממוצעת גדולה מהמחיר, ולפיכך תנאי 2 לא מתקיים.
תוצאה: הפירמה לא תייצר כלל.
