הקדמה

את ההסבר נלווה בדוגמה המתייחסת לידידנו משה שיש באפשרותו להחליט כמה משעות היממה הוא רוצה להקדיש לעבודה. לרשותו כמובן 24 שעות ביממה.אם יחליט לעבוד מתוכן 10 שעות, שאר 14 השעות הנותרות ייחשבו כשעות פנאי עבורו (או בקיצור פנאי).נניח שבהכנסתו משה רוכש רק לחמים. ככל שמשה יעבוד יותר שעות הוא יוכל לצרוך יותר לחמים ופחות שעות פנאי. ככל שיעבוד פחות שעות הוא יוכל לצרוך יותר פנאי ופחות לחמים. הסל שמשה צורך מורכב משני מוצרים (1: שעות פנאי (2 לחמים. הפנאי נמדד בשעות והלחמים ביחידות. נתוני השוק במועד א' הם: שכר לשעת עבודה 20 -ש"ח. (=מחיר שעת עבודה).ההסבר: כל שעת פנאי כרוכה מחיר שעת פנאי 20 -ש"ח בויתור על שעת עבודה ששוויה 20 ש"ח. מחיר לחם 10 -ש"ח. בנתוני השוק הנוכחיים (מועד א'), אם משה יצרוך 0 שעות פנאי, כלומר יעבוד 24 שעות ביממה, הוא יוכל לצרוך 48 לחמים שכר לשעת עבודה 24 שעות. מחיר לחם מנגד אם יחליט שלא לצרוך כלל לחמים הוא יוכל לצרוך 24 שעות פנאי. מציאת הסל הנבחר מתבצעת באמצעות קו מגבלת התקציב ועקומות האדישות, כמו בכל סל בן שני מוצרים אחרים, כפי שנראה מיד.

קו מגבלת התקציב ועקומות אדישות

בתרשים 6.1 מוצגים: ) 480 מציין את שווי הסלים עליו, כפי A.1 קו מגבלת התקציב של משה, סימולו T480: שיוסבר בהמשך(.

• עקומות האדישות של משה לפנאי ולחם. צירי התרשים: ציר ה -x -שעות פנאי. ציר ה -y -לחמים (ביחידות). AT480 פוגש את ציר ה-x בערך 24 שעות פנאי (נקודה )B ואת ציר ה-y בערך 48 לחמים (נקודה.)A כל סל על AT480 מכיל מוצרים ששוויים 480 ש"ח, לדוגמה:
• סל A מכיל 48 לחמים ששוויים 480 ש"ח.
• סל B מכיל 24 שעות פנאי ששוויים 480 ש"ח.
• סל C מכיל 24 לחמים ששוויים 240 ש"ח 12 +שעות פנאי ששוויין 240 ש"ח ובסה"כ 480 ש"ח. 48 לחמים _ (, שמשמעותו: על כל תוספת של שעת פנאי יש שיפועו של AT480 הוא =) -2 24 שעות לוותר על 2 לחמים.מנגד על כל תוספת של כל ככר לחם יש לוותר על 1 2 שעת פנאי. תרשים 6.1

צרכן שלרשותו מקורות הכנסה נוספים

אם למשה מקורות הכנסה נוספים, כגון: הכנסה משכ"ד (או מריבית) בסך 80 ש"ח ליום, אזי גם אם הוא לא יעבוד כלל(, צריכת הפנאי שלו תגיע ל-24 שעות) הוא יוכל לרכוש 8 לחמים (סל.)A בתרשים 6.2 מוצג קו מגבלת התקציב המתייחס לתרחיש זה, סימולו. AT560: AT560 מתחיל בסל B על ציר ה-y ויורד עד סל.A סל B מכיל 56 לחמים ו 0 שעות פנאי.ההסבר: אם משה לא ינוח לרגע יהיו בידיו 560 ש"ח, 480 ש"ח מעבודה ו 80 ש"ח משכ"ד, ובסה"כ 560 ש"ח שבהם הוא ירכוש 56 לחמים. סל A מכיל 8 לחמים ו 24 שעות פנאי ששוויים גם 560 ש"ח. תרשים 6.2

שינויים בשכר לשעה

מצב ( II ירידה בשכר לשעה. נבחן 2 מצבים: מצב ( I עלייה בשכר לשעה.

מצב: I עלייה בשכר לשעה

נניח שהשכר לשעה עולה מ-20 ל 30 -ש"ח (ההכנסה משכ"ד נשארת 80 ש"ח ליום). העלייה בשכר לשעה, ל-30 ש"ח, מייקרת אוטומטית את מחירה של שעת פנאי ל-30 ש"ח (עבור שעת פנאי צריך לוותר על 30 ש"ח). תרשים 3 מתאר בצורה גרפית את השינויים החלים במצבו של משה בעקבות תוספת השכר. התרשים כולל:

• קו מגבלת התקציב במועד א' מסומל AT560. AT560 משיק ל U 80 -והסל הנבחר הוא.C
• קו מגבלת התקציב במועד ב' מסומל. B T[720+80]/30 המספר ] [720 + 80 מציין את שוויים של כל הסלים הממוקמים עליו כפי שנסביר בהמשך. 5.3 סלים נבחרים אפשריים במועד ב' המסומנים ) D5, D 4, D3, D2, D1 ממוקמים על .( B T[720+80]/30 כל אחד מהסלים מתאים לצירוף שונה של קטגוריות אליהן משתייכים מוצרי הסל.נרחיב מיד.
• קו מגבלת תקציב וירטואלי המסומל, v T הוא מקביל ל B T[720+80]/30 משמאלו, ומשיק ל U 80 שעליה ממוקם הסל הנבחר C במועד א'. v T תואם את התאורייה של היקס לגבי השפעות התחלופה וההכנסה.יורחב בהמשך. B T פוגש את ציר ה-y בערך 80 לחמים (נקודה.)E וההסבר: אם משה לא יצרוך כלל שעות פנאי יהיו ברשותו במצב החדש 800 ש"ח 720: ש"ח משכר (= 30 ש"ח 24 שעות) 80 +ש"ח מריבית, שבהם הוא יכול לקנות 80 לחמים. במילים אחרות, שוויו של סל E הוא 800 ש"ח. קו מגבלת התקציב החדש יורד לנקודה A המשותפת עם קו מגבלת התקציב הקודם. וההסבר: אם משה לא יעבוד כלל ויצרוך 24 שעות פנאי, יעמדו לרשותו רק 80 ש"ח מריבית שבהם הוא יוכל לרכוש 8 לחמים. שוויו של סל A הוא עכשיו 800 ש"ח (= 30 ש"ח 24 שעות פנאי 80 +ש"ח מריבית). וכך, כל סל על קו מגבלת התקציב החדש הוא שווה ערך ל-800 ש"ח.נבחן כיצד השפעות התחלופה וההכנסה עפ"י גירסת היקס משפיעות על בחירת הסל הנבחר.

השפעת התחלופה

השפעת התחלופה גורמת למעבר מסל C לסל, H הנמצא בנקודת ההשקה של V T עם עקומת האדישות שעליה ממוקם סל.( U 80 ) C ניתן לראות בתרשים שכתוצאה מהתייקרות שעות הפנאי צורכים מהם פחות לטובת יותר שעות עבודה וכפועל יוצא חל גידול בצריכת הלחם.

השפעת ההכנסה

השפעת ההכנסה גורמת למעבר מסל H לסל הנבחר במועד ב' (אחד מהסלים, ) D1 − D5 שמיקומו מושפע מהקטגוריות שאליהן משתייכים מוצרי הסל (נורמלי, ניטרלי ונחות). בטבלה 6.4 מצוין לאיזה צירוף קטגוריות מתייחס כל סל. תרשים – 6.3 עלייה בשכר טבלה – 6.4 השינויים בסל הנבחר בין מועד א' למועד ב', ב-5 תרחישים שונים הרכב הסל קטגוריית המוצר שווי סימול מוצר א' מוצר ב' עבודה עקומת הערות הסל הסל המועדים לחמים פנאי (שעות) אדישות לחמים פנאי (ש"ח) הנבחר (שעות) (יחידות) מועד א' 560 28 14 10 U80 C )מחיר פנאי 20 ש"ח לשעה( בעקבות השפעת התחלופה הערה 1 690 48 7 U80 H )מחיר פנאי 30 ש"ח לשעה( גדול מ- 800 68 4 20 D1 נורמלי נחות מועד ב' – תרחיש 1 U80 גדולה 800 59 7 17 D2 נורמלי ניטרלי תרחיש 2 מ U80 – גדולה 800 53 9 15 D3 נורמלי נורמלי תרחיש 3 מ U80 – גדולה 800 48 102/3 131/3 D4 ניטרלי נורמלי תרחיש 4 מ U80 – גדולה הערה 2 800 32 16 8 D5 נחות נורמלי תרחיש 5 מ U80 – הערה:1 נרשם גידול בצריכת המוצר שהוזל. הערה:2 משמעות סל זה היא שהצרכן העדיף לנצל את תוספת השכר להגדלת שעות הפנאי במידה כזו שהכנסתו כבר אינה מספקת לרכישת אותה כמות לחמים שצרך במועד א' )סל .(C

מצב: II ירידה בשכר לשעה

נניח שהשכר לשעה קטן ל-10 ש"ח (ההכנסה משכר דירה נשארת 80 ש"ח ליום). הירידה בשכר לשעה, ל-10 ש"ח, מוזילה אוטומטית את מחירה של שעת פנאי ל-10 ש"ח (עבור שעת פנאי צריך לוותר רק על 10 ש"ח). תרשים 4 מתאר בצורה גרפית את השינויים החלים במצבו של משה בעקבות ירידת השכר. התרשים כולל:

• קו מגבלת התקציב במועד א', מסומל. A T[ 480+80]/20 הוא משיק ל U 100 והסל הנבחר הוא.C
• קו מגבלת התקציב במועד ב', מסומל. B T[240+80]/10 הסכום ] [240 + 80 מציין את שוויים של כל הסלים הממוקמים עליו כפי שנסביר בהמשך. 5.3 סלים נבחרים אפשריים, המסומלים מ-D1 עד, D5 הממוקמים על. B T[240+80]/10 כל אחד מהסלים מתאים לצירוף שונה של קטגוריות אליהן משתייכים מוצרי הסל.
• קו מגבלת תקציב וירטואלי המסומל, v T הוא מקביל ל B T[240+80]/10 -מלמעלה. B T[240+80]/10 פוגש את ציר ה-y בערך 32 לחמים (נקודה.)E וההסבר: אם משה לא יצרוך כלל שעות פנאי יהיו ברשותו במועד ב' 320 ש"ח 240: ש"ח משכר ו-80 ש"ח משכ"ד שבהם הוא יכול לקנות 32 לחמים. במילים אחרות, השווי של סל E הוא 320 ש"ח. B T[240+80]/10 יורד לנקודה, A המשותפת עם. A T[ 480+80]/20 וההסבר: אם משה לא יעבוד כלל ויצרוך 24 שעות פנאי, יעמדו לרשותו 80 ש"ח שבהם יכול לרכוש 8 לחמים. נבחן כיצד השפעות התחלופה וההכנסה עפ"י היקס משפיעות על בחירת הסל הנבחר.

השפעת התחלופה

כתוצאה מהוזלת שעות הפנאי, צורכים מהם יותר על חשבון צמצום שעות העבודה וכפועל יוצא חל קיטון בצריכת הלחמים.

השפעת ההכנסה

השפעת ההכנסה גורמת למעבר מסל H לסל הנבחר במועד ב' (אחד מהסלים, ) D1 − D5 שמיקומו מושפע מהקטגוריות שאליהן משתייכים מוצרי הסל (נורמלי, ניטרלי ונחות). בטבלה 6.6 מצוין לאיזה הרכב קטגוריות מתייחס כל סל. תרשים – 6.5 ירידה בשכר טבלה 6.6 הרכב הסל קטגוריית המוצר שווי סימול מוצר א' מוצר ב' עבודה עקומת הערות הסל הסל המועדים לחמים פנאי (שעות) אדישות לחמים פנאי (ש"ח) הנבחר (שעות) (יחידות) מועד א' 560 44 6 18 U100 C )מחיר פנאי 20 ש"ח לשעה( גידול בעקבות השפעת בצריכת התחלופה 460 29 17 U100 H המוצר )מחיר פנאי 30 ש"ח שהוזל לשעה( נמוך 320 30 2 22 D1 נחות נורמלי מועד ב' – תרחיש 1 מ U100 – נמוך מ- 320 29 4 21 D2 נטרלי נורמלי תרחיש 2 U100 נמוך מ- 320 20 12 12 D3 נורמלי נורמלי תרחיש 3 U100 נמוך מ- 320 15 17 7 D4 נורמלי נטרלי תרחיש 4 U100 נמוך מ- 320 12 20 4 D5 נורמלי נחות תרחיש 5 U100