שוק של אוליגופול הוא שוק עם מספר מועט של פירמות שמתחרות ביניהן באופן אסטרטגי. גם במציאות יש תחרות בין מספר מועט של פירמות: בשוק הבנקים יש מספר מועט של בנקים ובענף התקשורת הסלולרית יש 5 חברות.

אנו נתמקד בדואופול – שוק בו פועלות שתי פירמות, כי יותר קל מבחינה גרפית להסביר ולהראות את מבנה התחרות. התחרות פה בין הפירמות היא מעין משחק. הרווח של כל פירמה תלוי באסטרטגיה שבה תפעל הפירמה השנייה.

הרעיון הוא שכל פירמה תרצה להביא למקסימום את רווחיה בהתחשב בפעולת הפירמה השנייה. 

  1. תחרות בכמויות- תחרות קורנו
    נתונות שתי פירמות שמתחרות ביניהן בשוק של אותו המוצר. עקומת הביקוש למוצר יורדת משמאל לימין. כלומר ככל שמייצרים כמות יותר גדולה , המחיר יורד.  סך הכמות המיוצרת בשוק מורכבת מהכמות המיוצרת על ידי פירמה א' ומהכמות המיוצרת על ידי פירמה ב'.
    אנו מניחים שההוצאה השולית היא קבועה. לכן, ככל שמייצרים יותר יחידות של המוצר המחיר יורד (העלות ליחידה לא משתנה) והרווח נשחק.
    ההחלטה שכל חברה צריכה לקבל: איזה כמות לייצר? בתרשים הבא מתוארות עקומות התגובה של הפירמות, כמה תייצר כל פירמה, בהינתן כמות הייצור של הפירמה השנייה.
    א' R- עקומת התגובה של פירמה א'
    ב' R- עקומת התגובה של פירמה ב'
    עבור א' R: אם פירמה ב' תייצר 20 יחידות, לפירמה א' לא כדאי לייצר בכלל (0 יחידות- נקודה A) וכך הרווח של פירמה א' יהיה אפס. אם פירמה ב' לא תייצר בכלל (0 יחידות) פירמה א' תהיה מונופול ותייצר 10 יחידות (נקודה B).
    עבור ב' R: אם פירמה א' תייצר 20 יחידות, לפירמה ב' לא יהיה כדאי לייצר בכלל
    (נקודה C).
    בנקודה D פירמה א' לא מייצרת בכלל, ולכן פירמה ב' בתגובה תייצר 10 יחידות ותהיה מונופול.
    טענו שבשיווי משקל נאש, כל פירמה בוחרת את הפעולה הטובה ביותר עבורה, בהינתן פעולת הפירמה השנייה. בודקים את פעולת הפירמה השנייה, ומסמנים איזה פעולה כדאי לפירמה לבצע. לכן נקודת שיווי המשקל תהיה במפגש של שתי עקומות התגובה (מסומנת ב- N – C, שיווי משקל נאש קורנו).
    במשחק זה הפירמות בוחרות בו זמנית איזה כמויות לייצר, ו N – C היא נקודת שיווי המשקל.

  2. משחק סדרתי בכמויות- סטקלברג
    במשחק סטקלברג ההחלטה על הכמויות היא סדרתית. בתחרות כמויות של קורנו שתי הפירמות החליטו בו זמנית (סימולטאנית) כמה לייצר. כעת כללי המשחק משתנים. פירמה א' יכולה להחליט ראשונה כמה לייצר, ופירמה ב' רק תגיב להחלטת פירמה א' ותחליט כמה לייצר בהתאם. יהיה פה יתרון לשחקן המוביל (first mover), זה שפועל ראשון.
     תרשים 5.8 –  משחק סדרתי בכמויות
    משחק סדרתי בכמויות- סטקלברג
    עקומת התגובה של פירמה א' (המובילה) מסומנת בקו מקווקוו, שכן היא לא רלוונטית בתנאי משחק זה.
    בעוד שבתחרות כמויות של קורנו תתקבל נקודת שיווי המשקל C-N, הרי שכאשר פירמה א' מובילה, היא תבחר לייצר יותר מהכמות אותה הייתה מייצרת בשיווי משקל קורנו.
    נקודה S למשל היא הנקודה בה תיבחר פירמה א' להתמקם, בה הכמות שהיא מייצרת רבה יותר מנקודת שיווי משקל של קורנו, ופירמה ב' כתגובה תייצר פחות מהכמות שתייצר בשיווי משקל קורנו. במצב כזה, נקודת שיווי המשקל נקראת שיווי משקל סטקלברג (ולכן מסומנת באות S).

  3. תחרות במחירים- ברטרנד
    פה מדובר בדואופול, כלומר שתי פירמות שמתחרות ביניהן. בשוק של המונופול, הפירמה קבעה את המחיר שהיא רוצה, ואזי הכמות המבוקשת נקבעה לפי  עקומת הביקוש של הצרכנים. או לחילופין המונופול ייצר כמות מסוימת, והמחיר נקבע לפי עקומת הביקוש של הצרכנים. באוליגופול זה כן משנה אם התחרות היא בקביעת כמות ייצור או התחרות היא בקביעת מחיר.
    תחרות ברטרנד היא תחרות של מחירים. כאשר המוצר הנמכר הוא זהה וההוצאות ייצור של שתי הפירמות זהות, המחיר של המוצר יהיה שווה להוצאה השולית `(P = MC)` , כמו בתחרות משוכללת.  הסיבה היא שאם המוצר זהה ומתחרים במחיר, כל הצרכנים ייקנו מהפירמה שמוכרת יותר בזול. מחיר המוצר לא מתבטא רק במוצר עצמו, אלא גם, למשל, במיקום המכירה. אם אתה רוכש דולרים, יש הבדל אם אתה נוסע למקום רחוק או שהבנק קרוב יותר. פחית קולה היא אותה פחית קולה בכל מקום, אך מיקום המכירה הוא חלק מהמוצר. כשאתה בים אתה עשוי לשלם יותר, כי נסיעה מהים לסופר תעלה לך זמן וכסף. פחית קולה שנקנית בחוף הים היא מוצר שונה מפחית קולה שנקנית בסופר גדול. לכן במצבים אלה המוצר איננו זהה. אך אם יש לך שתי חנויות של החלפת כספים באותו המקום, כולם ייקנו דולרים איפה שיותר זול (בהנחה שהמוצר זהה, לא דולרים מזויפים וכו').
    בדואופול של תחרות במחירים, אם לפירמה אחת יותר יקר לייצר כל יחידת מוצר זהה, היא תצא מהשוק ותפורק. נניח שישנן שתי פירמות למכירת מים מינרלים. המים הם זהים, והצרכנים יודעים זאת.

    הוצאות ייצור לבקבוק מים 1.5 ליטר טבלה 5.9
    8 ש״ח פירמה א׳
    4 ש״ח פירמה ב
    במצב זה פירמה ב' תסלק את פירמה א' בתחרות המחירים. פירמה ב' תיגבה מחיר של קצת פחות מ-8 ש”ח. כל השוק ילך אליה במצב זה. פירמה א' לא תוכל להתחרות במחיר, כי במחיר של פחות מ-8 ש”ח לבקבוק היא תפסיד.