ישנן 3 משפחות של איגרות חוב לא צמודות המונפקות על ידי גורמים ממשלתיים:

  1. מק”מ – מלווה קצר מועד
  2. ממש”ק – ממשלתית שקלית בריבית קבועה (לשעבר שחר)
  3. מממ”ש – ממשלתית שקלית בריבית משתנה (לשעבר וגילון)

 

מק”מ (מלווה קצר מועד)

מאפייני המק”מ :

המנפיק
המק”מ מונפק ע”י בנק ישראל.

אורך חיי הסידרה
אורך החיים של כל סידרת מק”מ היא 12 חודשים.

ריבית
המק”מ אינו מניב ריבית. כתחליף לריבית הוא מונפק במחיר הנמוך מערכו הנקוב. ההפרש הוא הרווח של המשקיעים, או אם תרצו, התשלום שנדרש המנפיק לשלם עבור קבלת ההלוואה.

 

הנפקת המק”מ ע”י בנק ישראל

כל חודש בנק ישראל מנפיק סידרה חדשה של מק”מ שמשך החיים שלה (או “אופק הסידרה”) הוא 12 חודשים. כל סידרה מלווה במספר סידורי שנגזר ממועד הפדיון של הסידרה.

לדוגמא: סידרה 1212.

שנה שבוע חודש
2 1 12

שתי הספרות הראשונות מציינות את חודש הפירעון, הספרה השלישית את השבוע בחודש והספרה הרביעית את השנה. דהיינו הסידרה תבוא לפירעון בשבוע הראשון של חודש דצמבר 2002.

הפדיון הוא תמיד ביום ד' של השבוע – כך החליט בנק ישראל.


טכניקת ההנפקה

בנק ישראל מנפיק מידי חודש סידרה חדשה. הסידרה נמכרת בחלקים במהלך אותו חודש. מדי כל יום ד' נמכר חלק שגודלו נקבע ע”י בנק ישראל. כל מכירה היא “יד ראשונה” ומחירה נקבע במכרז.


פדיון הסידרה

כל סדרת 1212 תבוא לפדיון בשבוע הראשון של דצמבר לרבות המנות שהונפקו בשבוע השני, השלישי והרביעי של 12/01, כך שלמעשה אורך החיים של רוב המנות קטן משנה.


מחיר המק”מ

בנק ישראל אינו משלם ריבית על המק”מ. כתחליף לקבלת ריבית אנו קונים אותו בזול ופודים ביוקר. תמיד נקנה את המק”מ במחיר זול מערכו הנקוב שהוא כאמור 1 ש”ח.  מהו המחיר הזול שנהיה מוכנים לשלם עבורו? התשובה תלויה בריבית במשק באותו מועד, ועל כך עוד נדבר בהמשך.

 

מחירון המק”מ

בטבלה 2.1 מוצגת טבלת המחירים של המק”מ כפי שהיא מוצגת בדרך כלל.

נלמד לקרוא אותה.

טור 1 – מציין את מספר הסידרה. ישנן 12 סדרות (סידרה לכל חודש). הסידרה הראשונה באה לפדיון בשבוע הראשון של חודש אפריל 2004. סידרה 115 תבוא לפדיון בינואר 2005.

טור 2 – מציין את מספר הימים שנותרו עד לפדיון הסידרה.

טור 4 (נדלג על טור 3) – בטור זה נקובים מחירי האג”ח, במונחי שער, כפי שנקבעו בתום יום המסחר אתמול.
לדוגמא: השער של סידרה 514 היה 99.49, שהוא כאמור 99.49 אגורות (במועד הפדיון בעוד 44 יום נקבל 1 ש”ח). ככל שמועד הפדיון של הסידרה רחוק, מחיר המק”מ יותר זול, שכן עבור הלוואה לתקופה יותר ארוכה, אנו דורשים להרוויח יותר אגורות.

טור 3 – בטור זה העיתון מחשב לנו איזה תשואה נקבל (במונחים שנתיים) אם היינו קונים את המק”מ אתמול, בתום יום המסחר, ומחזיקים בו עד לפדיון. זוהי התשואה ברוטו לפני תשלומי עמלות לבנק (בהנחה שהבנק בחסדיו לא יגבה מאיתנו כל עמלה). זהו כמובן טור תיאורטי. הטורים המעשים הם 6 ו – 7.

טור 6 (נדלג על 5) – חישוב התשואה בטור 6 לוקח בחשבון את תשלום העמלות לבנק, המתלוות לרכישת המק”מ. התשואה הנקובה בטור זה היא התשואה נטו (לפני מס).

טור 7 – טור 7 עוזר לנו להחליט איזה חלופה עדיפה עבורנו.

  1. רכישת מק”מ.
  2. הפקדה בפק”מ לתקופה זהה.

כדי להבין את המשמעות הפשוטה של טור 7 צריך להכיר תחילה את ההבדל בין ריבית נומינלית (=תעריפית) לריבית אפקטיבית, שלא כאן המקום להסביר (ראה בספר “חכם על חזקים” עמ' 8). רק נציין כאן, שהריבית על פק”מ מתחדשת מדי יום ולפיכך חישוב הריבית הוא במתכונת של ריבית דריבית יומית. כך שבפועל אם הריבית הנקובה בבנק עבור פק”מ היא 3% (שזוהי הריבית התעריפית) אזי בפועל לאור חישוב ריבית דריבית, התשואה האפקטיבית תהיה יותר גבוהה מ- 3%. מאותה סיבה אם נחזיק בפק”מ חצי שנה, נקבל יותר מ- 1.5%.

הנתון בכל שורה בטור 7 מחשב לנו איזו ריבית פק”מ הבנק צריך להציע לנו (במונחים שנתיים) כדי להגיע בפועל לתשואה הנקובה באותה שורה בטור 6, שהיא התשואה נטו של המק”מ.

אם הבנק יציע לנו ריבית תעריפית נמוכה מזו הנקובה בטור 7, עדיף לקנות מק”מ, שכן באמצעות הפק”מ לא נגיע לתשואת המק”מ. אם הבנק יציע לנו ריבית גבוהה מזו הנקובה בטור 7 עדיף לבחור במסלול הפק”מ שבאמצעותו נשיג תשואה גבוהה יותר מהמק”מ.

טבלה 2.1

טבלת מחירי המק”מ המופיעה בעיתון/אתר כלכלי

 

 

הנפקה חוזרת של סידרה

3 חודשים לפני מועד הפדיון של סידרה כלשהי, בנק ישראל מנפיק שוב מאותה סידרה ובאותה מתכונת של מנות שבועיות. דהיינו: מדי יום ג' במהלך אותו חודש. לדוגמא סידרת 1212 תונפק שוב בכל יום ג' במהלך חודש 9/02.

יוצא אפוא שמדי כל יום ג' בנק ישראל מנפיק שתי סדרות :

 

  1. סידרה חדשה שאורך חייה כ- 12 חודשים.
  2. סידרה קיימת שאורך חייה כ- 3 חודשים.

עמלות לבנק הכרוכות בקנייה, מכירה ואחזקת מק”מ
(לעשירית אחוז קוראים: פרומיל)

  1. עמלת קנייה – 0.1% (= פרומיל אחד).
  2. עמלת מכירה – 0.1% (= פרומיל אחד).
  3. עמלת פדיון – 0.1% (= פרומיל אחד).
  4. דמי משמרת – בד”כ בין 0.25% – 0.5% לשנה. התשלום מחושב לפי משך תקופת האחזקה.
    מי שמשלם דמי משמרת של 0.5% לשנה, ויחזיק את המק”מ 90 יום, ישלם 0.12% לתקופה     `((90/365)*0.5)` .                        

כדאי לזכור שעל עמלות מותר להתווכח.

מק”מ – גרף תיאורטי

תרשים 2.2 מציג את הגרף התיאורטי של המק”מ. הגרף מבוסס על דוגמא שבה מחיר המק”מ במועד ההנפקה הוא 88 אגורות, כפי שמוצג בגרף. מחיר המק”מ עולה בקו ישר עד שהוא מגיע במועד הפדיון ל- 1 ש”ח.

תרשים 2.2

הגרף התיאורטי של המק”מ
2.2 - הגרף התיאורטי של המקמ

                      

מק”מ – גרף אמיתי

תרשים 2.3 מציג את הגרף האמיתי של המק”מ מסידרה 1253. הגרף מציג לנו מה היה מחיר המק”מ בבורסה מדי סוף יום מסחר לאורך השנה.

מחיר המק”מ ביום ההנפקה (מועד א') עמד על 93.5 אגורות. וביום הפדיון (מועד ב') על 1 ש”ח. כפי שרואים בגרף, המחירים ממועד א' למועד ב' לא עלו בקו ישר, אלא נרשמה תנודתיות במחירים.

  • משקיע X שקנה את המק”מ ביום 18.6.03 (נקודה B) שילם 97 אגורות ולפיכך הרוויח עד הפדיון 3 אגורות.
  • משקיע Y שקנה את המק”מ שבוע אח”כ שילם רק 96.5 אגורות (נקודה C) ולפיכך הרוויח עד הפדיון 3.5 אגורות.

בדוגמא לעיל הרוויח משקיע Y (0.5 אגורות) יותר ממשקיע X למרות שהחזיק במק”מ תקופה קצרה יותר (שבוע פחות).

לתשומת לבכם: המחירים הנקובים בתרשים מעוגלים.

תרשים 2.3

הגרף האמיתי של המק”מ
הגרף האמיתי של המק"מ

יתרונו של משקיעY מקבל ביטוי בתשואות שנרשמו בימי הקנייה של כל אחד מהם. התשואה ביום הקנייה של משקיע Y (המשקיע השני) הייתה גבוהה יותר מהתשואה ביום הקנייה של משקיע X.

כמו בפיסיקה: אם נסעת מרחק גדול יותר ממכונית אחרת ובפחות זמן, סימן שנסעת במהירות גבוהה יותר ממנה (המהירות מקבילה לתשואה).

ככל שמחיר הקנייה של המק”מ במועד כלשהו יהיה זול יותר, נרוויח יותר עד הפדיון. או במילים אחרות: ככל שמחיר המק”מ זול יותר, התשואה שלנו גבוהה יותר.

הסיבות לתנודתיות במחירי המק”מ

התנודתיות במחירי המק”מ נובעת, כמו כל מוצר אחר, משינויים בביקוש ובהיצע. אחד הגורמים החשובים המשפיעים על הביקוש וההיצע הוא התשואה שהבנקים מוכנים להעניק לנו על פיקדונות אצלם. אם לדוגמא אנו מחזיקים מק”מ שהתשואה בו היא 5% לשנה והבנק מציע לנו באותו מועד להפקיד את הכסף בפיקדון המניב תשואה של 7% לשנה, הפעולה המתבקשת היא למכור את המק”מ ולהפקיד את הכסף בבנק.

כך יעשו כמובן כל בעלי המק”מ, ובאופן טבעי מחירו ירד. כאשר המחיר יורד, גדל הרווח שניתן להפיק מהמק”מ עד לפדיונו. או במילים אחרות גדלה התשואה. המשקיעים ימשיכו למכור מק”מ, ובכך לגרום למחירו להמשיך לרדת, עד שהתשואה על המק”מ תעלה ותשתווה לתשואה שהבנק מציע לנו על פיקדונות.

התשואה שהבנקים מציעים לנו על פיקדונות, מושפעת בד”כ מריבית בנק ישראל, שנקבעת מחדש מידי חודש (אך לא בהכרח משתנה).

על המשמעות של ריבית בנק ישראל לא נעמוד כאן. המעוניינים מופנים לספר “להיות חכם על חזקים”. בד”כ ישנו קשר ישיר ובאותו כיוון בין ריבית בנק ישראל לתשואה שהבנקים מציעים לנו.

עלייה של הראשון גוררת עלייה של השני ולהיפך, ירידה של הראשון גוררת ירידה של השני.