למעשה התלבטנו אם להתייחס לרישומי המלאי בשלב זה של הספר, או לדחותם לאחר שנציג ונסביר את הדו”חות הכספיים. החלטנו להקדים. יתכן ולחלקכם הנושא ישאר מעורפל משהו, אך בהמשך התמונה תתבהר.

סוגי המלאי בפירמה

מקובל למיין את המלאים ל-3 קבוצות:

  1. מלאי חומרי גלם – חומרים מהם החברה מכינה (מייצרת) את המוצרים שהיא מוכרת. 
  2. מלאי מוצרים בתהליך – מוצרים שנמצאים עדיין בתהליך הייצור. 
  3. מלאי מוצרים מוגמרים –  מוצרים מוכנים למכירה שרק “מחכים” ללקוח.

בדיון בהמשך נתייחס רק לסעיפים 1 ו-3. מלאי מוצרים בתהליך הוא בד”כ זניח, ומקובל לכלול אותו במסגרת מלאי מוצרים מוגמרים. כבר כאן נקדים ונציין שבמרבית הפירמות נהוג לערוך ספירת מלאי פיזית אחת לשנה, בדרך-כלל בסוף השנה. 

בפירמות גדולות מקובל לנהל מעקב ורישום שוטף של תנועות המלאי.

מלאי חומרי גלם

רקע

לפישוט ההסבר נתייחס למאפייה בשם “מאפיית השחר” שחומר הגלם הבלעדי שלה הוא קמח. המאפיה עורכת את הדו”חות הכספיים בסוף השנה. את כל קניות הקמח רושם מנהל החשבונות בכרטיס “קניית קמח“, שהינו כרטיס הוצאות.  אילו בסוף השנה, במועד הכנת הדו”חות הכספיים, לא היה נותר במאפייה אף גרם קמח, אזי סכום כל קניות הקמח במשך השנה (המפורטות בכרטיס “קניית קמח”) היה מוצג כהוצאה בדו”ח “רווח והפסד” (יוסבר בהרחבה בפרק “דו”חות כספיים”), במסגרת סעיף משנה הנקרא “הוצאות חומרי גלם“.  אך אם בסוף השנה נשאר במאפיה 100 ק”ג קמח (על-פי ספירה פיזית), אזי יתרת קמח זו היא בבחינת רכוש ולא הוצאה למרות שהיא כבר נרשמה בכרטיס “קניית קמח” (שהוא כזכור כרטיס הוצאה). תיאורטית, המאפייה יכולה  למכור את יתרת הקמח הזו, או להחזירה לספק ולקבל את תמורתה בכסף.

אילו היינו מחזירים את יתרת הקמח לספק, הרישום בכרטיסי הנה”ח היה משתקף כך (נניח כי שווי של הקמח שנשאר הוא  100 ₪ ):

   כרטיס קניית קמח

 

כרטיס ספק הקמח

פרטים

חובה

זכות

יתרה

פרטים

חובה

זכות

יתרה

פרטי העיסקה

ח-ן נגדי

פרטי העיסקה

ח-ן נגדי

קניית 200 ק”ג קמח

ספק הקמח

200

 

ח 200

קניית 200 ק”ג קמח

קניית קמח

 

200

200

קניית 300  ק”ג קמח

ספק הקמח

300

 

ח 500

קניית 300  ק”ג קמח

קניית קמח

 

300

500

קניית 100 ק”ג קמח

ספק הקמח

100

 

ח 600

קניית 100 ק”ג קמח

קניית קמח

 

100

600

החזרת 100 ק”ג קמח

ספק הקמח

 

100

ח 500

החזרת 100 ק”ג  קמח

קניית קמח

100

 

500

מכרטיס “קניית קמח” היינו גורעים (מזכים) את שוויים הכספי של 100 ק”ג קמח (100 ₪) ומנגד בכרטיס ספק הקמח היה נרשם שהוא חייב לנו סכום זה (החזרת הקמח לספק יוצרת חוב של הספק כלפינו, כאילו שהוא לקוח שמכרנו לו 100 ק”ג קמח באשראי).

רישום המלאי בכרטיס “מלאי חומרי גלם”

באופן מעשי אנו כמובן לא מחזירים את מלאי הקמח לספק ולא מוכרים אותו, אלא  נוהגים בו כך:

אנו “כאילו” מעבירים את מלאי הקמח ל”מחסן וירטואלי” שמיוצג על-ידי כרטיס בשם:
מלאי חומרי גלם” (במקרים מסוימים, המלאי באמת נמצא במחסן חומרי גלם) ורושמים בכרטיסים כדלקמן:

כרטיס קניית קמח

 

כרטיס מלאי חומרי גלם

פרטים

חובה

זכות

יתרה

פרטים

חובה

זכות

יתרה

פרטי העיסקה

ח-ן נגדי

פרטי העיסקה

ח-ן נגדי

קניית 200 ק”ג קמח

ספק הקמח

200

 

ח 200

העברה מקניית קמח

קניית קמח

100

 

ח 100

קניית 300  ק”ג קמח

ספק הקמח

300

 

ח 500

 

 

 

 

 

קניית 100 ק”ג קמח

ספק הקמח

100

 

ח 600

 

 

 

 

 

העברה למלאי חומרי גלם

מלאי חומרי גלם

 

100

ח 500

 

 

 

 

  

וכך מכרטיס “קניית קמח” נגרעת ההוצאה שנרשמה בגין רכישת מלאי הקמח (סכום יתרת הקניות קטן ב-100 ₪), ומנגד מלאי הקמח מוצג “כאילו” שהוא נמצא במחסן (וירטואלי) ומהווה חלק מרכוש הפירמה.

הסבר מזווית נוספת (ציורית)

תניחו שהחברה היא מעין משפחה ושכל כרטיס בה הוא בן משפחה. הבנים עושים עסקים אחד עם השני. בדוגמה שלנו 100 ק”ג קמח עוברים מבן א' (כרטיס קניית קמח) לבן ב' (כרטיס מלאי חומרי גלם). הקמח עובר מיד ליד אך נשאר במשפחה, והוא חלק מרכושה. בסוף השנה, סכום היתרה שנשאר בכרטיס קניית קמח מועבר לדו”ח רווח והפסד והכרטיס נשאר ביתרת אפס.  זאת כדי שבתחילת השנה הכרטיס יהיה “ריק”, ונתחיל ברישום חדש את קניות הקמח של השנה הבאה.

העברה חזרה מכרטיס “מלאי חומרי גלם” לכרטיס “קניית קמח”

מיד לאחר הכנת הדו”חות הכספיים,  אנו שבים ומחזירים את מלאי הקמח מהמחסן הוירטואלי. בכרטיס “קניית קמח” נרשמת ה”קבלה” ובכרטיס “מלאי חומרי גלם” נרשמת ה”נתינה” והמחסן הווירטואלי נשאר ללא מלאי.

עכשיו, מלאי הקמח שנשאר לנו משנה קודמת, חוזר להיות רשום כהוצאה של השנה החדשה – בכרטיס קניית קמח.

כרטיס קניית קמח

 

כרטיס מלאי חומרי גלם

פרטים

חובה

זכות

יתרה

פרטים

חובה

זכות

יתרה

פרטי העיסקה

ח-ן נגדי

פרטי העיסקה

ח-ן נגדי

העברה ממלאי חומרי גלם

מלאי חומרי גלם

100

 

ח 100

 

 

 

 

ח 100

 

 

 

 

 

העברה לקניית קמח

קניית קמח

 

100

0

למרות שאנו משתמשים במונח “מעבירים” (קמח) ולא במילים קונים או מוכרים, בכרטיסים נרשם השווי הכספי של הקמח, כאילו שבוצעה עיסקה עם גורם חיצוני במחיר מלא. וכך נוהגים בהנהלת החשבונות בכל פעולה פנימית בחברה.  הכל נרשם בשווי כספי כאילו שבוצעה עיסקה בין שני גורמים שיש ביניהם קשר עסקי. עוד נראה דוגמאות נוספות בהמשך.

מלאי מוצרים מוגמרים

רקע

ההוצאות לייצור מוצרים

מספר מרכיבי הוצאות לוקחים חלק בייצור מוצרים מוגמרים. העיקריים שבהם:

  1. חומרי גלם – ההוצאות נרשמות בכרטיסי “קניית חומרי גלם“. לכל סוג של חומר גלם נפתח כרטיס נפרד. במאפייה שלנו משתמשים רק בקמח. במאפיות אחרות (אמיתיות) משתמשים גם בשמרים ובמלח,  וכך נפתחים 3 כרטיסים:   (1) קניית קמח (2) קניית שמרים (3) קניית מלח.
  2. עבודת פועלי הייצור – ההוצאות נרשמות בכרטיס “שכר עבודה – ייצור”.
  3. בלאי – בלאי הוא ההפסד שנגרם לציוד, מכונות ומבנים בעקבות השימוש בהם.
    על מהות הבלאי, שנקרא גם “פחת”, ודרך חישובו, עוד נרחיב בהמשך.
  4. הוצאות ייצור אחרות – ל-3 המרכיבים הראשונים, שהם המרכיבים היותר משמעותיים, מתווספים בד”כ סעיפי הוצאות נוספים, כדוגמת: הוצאות חשמל, הובלות, דמי שימוש במלגזה, וכדומה, שנקרא להם לפי שעה בשם הכולל הוצאות ייצור אחרות.