הקדמה
ההסבר מתבסס בין השאר על שוק הכסף. המעוניינים להתעדכן במאפייני שוק הכסף יעזרו בלינקים בצד שמאל.

שרשרת התגובות בעקבות ירידה ברמת המחירים

1. כאשר רמת המחירים יורדת היא גורמת לתזוזה למטה (שמאלה) של עקומת הביקוש לכסף, שכן הציבור זקוק לפחות כסף בכל רמת ריבית. כתוצאה מתזוזת עקומת הביקוש לכסף הריבית במשק יורדת כפי שמשתקף בתרשים 502.

תרשים 502

  1. בתרשים 502 משורטטות 3 עקומות.
    עקומת (P=100) `D_(m_0)` מייצגת את עקומת הביקוש לכסף במועד א' כאשר רמת המחירים היא `P=100` .
    עקומת  (P=90) `D_(m_1)` מייצגת את עקומת הביקוש לכסף במועד ב' כאשר רמת המחירים ירדה ל-90.
    עקומת `S_m` מייצגת את עקומת ההיצע לכסף.
    בעקבות הירידה ברמת המחירים שהביאה לתזוזה פנימה של עקומת הביקוש לכסף, הריבית במשק ירדה מ- 8% ל- 7%.
  2. כאשר הריבית במשק יורדת, גדל הביקוש להשקעות, ואנו מצפים לגידול במרכיבי I0 במודל קיינס, את התוספת ל I0 נסמל `[DeltaI_0]`
    בעקבות הגידול ב-`E0`  `I0`  גדל אוטומטי באותו סכום את סכומו המעודכן נסמל ב- `(E_(1-0)=E_0+DeltaI_0)quadE_(1-0)`
    השינוי שנובע מהגידול ב- I0 מוצג בתרשים 503.
    במועד א', כאשר `P=100` , עקומת ההוצאה המצרפית שמסומלת E0 חותכת את קו °45 בנקודה a והתפוקה היא $500.
    במועד ב', כאשר `P=90` , עקומת ההוצאה המצרפית שסימולה E1, חותכת את קו °45 בנקודה b והתפוקה גדלה ל-$520.
    אם רמת המחירים תמשיך לרדת בהדרגה, נקודות שיווי המשקל ימשיכו ויעלו ובמקביל תגדל גם התפוקה במשק.

תרשים 503

תרשים 503

 

תרשים 504

504

תרשים 504 מציג את התזוזות של עקומות ההוצאות המצרפיות, בעקבות ירידת המחירים בהדרגה מ-100 ל-70.
בכל רמת מחיר מתקבלת נקודות שיווי משקל חדשות, שהתפוקה בה יותר גדולה.
במועד A (נקודה a) התפוקה היא 500$ ובמועדים הבאים כאשר רמות המחירים יורדות בהדרגה עד ל-70, התפוקה עולה בהדרגה ל-$560.

לשרשרת התגובות הנ”ל (כתוצאה מעליה ברמות המחירים) נקרא: שרשרת תגובות סיבוב I, בקיצור סיבוב I.
כפי שנראה מיד, יכולה להתפתח שרשרת תגובות מאוחרת ומנוגדת לסיבוב I, שנקרא לה :

שרשרת תגובות סיבוב II, בקיצור סיבוב II.

ריכוז שרשרת התגובות בעקבות הירידה ברמת המחירים (סיבוב I)

  1. תזוזה כלפי מטה (ימינה) של עקומת הביקוש לכסף.
  2. ירידה בשיעור הריבית
  3. גידול ב- `I0 ` .
  4. תזוזה כלפי מעלה של עקומת ההוצאות המצרפיות.
  5. גידול בתפוקה.

ריכוז שרשרת התגובות המאוחרות והמנוגדות סיבוב II

  1. תזוזה כלפי מעלה של עקומת הביקוש לכסף (וההסבר: בעקבות הגידול בתפוקה הציבור זקוק ליותר כסף בכל רמת ריבית).
  2. עלייה בריבית.
  3. ירידה ב- `I0` .
  4. תזוזה כלפי מטה של עקומת ההוצאות המצרפיות.
  5. קיטון בתפוקה.

 

עוצמת ההשפעה של סיבוב II
אנו לא יודעים את עוצמת ההשפעות של סיבוב II על התפוקה. נתייחס בהמשך ל-3 תרחישים:

  • תרחיש 1- השפעה אפסית
  • תרחיש 2- סיבוב II מקזז חצי מהגידול שנובע מסיבוב I.
  • תרחיש 3- סיבוב II מקזז את מלוא הגידול שנובע מסיבוב I.
תרשים 505 א' מציג את ההשפעה של ירידה ברמת המחירים מ-100 ל-90, כאילו סיבוב II מקזז חצי מההשפעה של סיבוב I.
במועד א' כאשר רמת המחירים היא 100, נקודות שיווי המשקל היא a שבה התפוקה$500.
במועד ב' המתייחס לתום הסיבוב ה- I בעקבות ירידת רמת המחירים ל-30, נקודות שיווי המשקל היא b שבה התפוקה היא 520$.במועד ג' המתייחס לתום הסיבוב ה-II באותה רמת מחירים נקודות שיווי המשקל היא c שבה התפוקה מצטמצמת ל-$510 (מחצית מהגידול בסיבוב I, מתקזז).

תרשים 505

505

תרשים 505 נותן ביטוי ל-2 הסיבובים במודל קיינס, שמקורם בירידת רמת המחירים מ-$100 ל-$90.

  • בסיבוב I עקומת ההוצאות המצרפיות E עולה ל-`E1` , נקודת שיווי המשקל ממוקמת בתפוקה של $520.
  • בסיבוב II עקומת ההוצאות המצרפיות יורדת מ-`E1`  ל-`E2` .

נקודת שיווי המשקל החדשה ממוקמת בתפוקה של$510.

השפעת עליה ברמת המחירים על התפוקה

כאשר נרשמת עליה ברמת המחירים במשק ההשפעות בסיבובים I ו-II הן הפוכות לאלו של ירידת מחירים.
בתרשים 505 א' הזה לתרשים 505 :

במועד א' רמת המחירים היא 90 ונקודת שיווי המשקל היא b שבה התפוקה היא$520.

במועד ב' המתייחס לרמת מחירים של 100 בתום הסיבוב ה-I התפוקה ירדה ל-$500 (נקודה a ), ואילו במועד ג' בתום הסיבוב ה-II רמת מחירים התפוקה הצטמצמה ל-510 (נקודה c).

 

תוואי עקומת הביקוש בהנחה שהשפעת הסיבוב ה-II אפסית (תרחיש 1)

התפוקה בכל רמת מחיר בעקומת הביקוש היא התפוקה המתקבלת בנקודת שיווי המשקל במודל קיינס כאשר עקומת ההוצאות המצרפיות מתייחסת לאותו רמת מחיר.

בתרשים 506 הנקודות a , b ,  c ו-d על עקומת הביקוש D1 מתאימה לנקודות שיווי המשקל בתרשים 505.
(בתרשים 505 השפעת סיבוב II לא מקבלת ביטוי. כלומר, שווה אפס).

תרשים 506

תוואי עקומת הביקוש בהנחה שהשפעת הסיבוב ה-II אפסית

 

השפעת סיבוב II על תוואי עקומת הביקוש בתרחישים 2 ו-3

נניח שבמועד א': רמת המחירים היא 100 והתפוקה$500.

תרחיש III– ההשפעה על התפוקה זהה ב-2 הסיבובים (תרשים 506)

כאשר ההשפעות זהות ב-2 הסיבובים, סיבוב II מנטרל לחלוטין את סיבוב I וכתוצאה מכך השינוי במחיר לא משפיע על התפוקה. אם במועד א' רמת המחירים עמדה על 100 והתפוקה על $500, התפוקה תשאר על $500 גם כאשר רמת המחירים תעלה או תרד. 

בתרחיש זה עקומה `D3`  מייצגת את תוואי עקומת הביקוש. היא קו אנכי שעולה מציר ה-x בתפוקה של$500 כפי שמוצג בתרשים 506. עקומה D1 המתייחסת לתרחיש 1 שבו השפעת סיבוב II אפסית מוצגת לצורך השוואה.

תרשים 506

506 ב' 

 

תרחיש II– השפעת סיבוב I היא הדומיננטית (כפולה מ-II)

בתרחיש זה, סיבוב II מקזז בחצי את השינוי ב-Y שנובע מסיבוב I.

בתרשים 507:

  • עקומת הביקוש D3 מתייחסת ל-2 הסיבובים.
  • עקומת הביקוש D1 (שבה השפעת סיבוב I, אפסית) מוצגת לצורך השוואה.

תרשים 507

- השפעת סיבוב I היא הדומיננטית

 

פרשנות
כשרמת המחירים יורדת מ-100 ל-90, התפוקה בסיבוב I עולה ל-$520 ,נקודה b, אך בעקבות סיבוב II היא מצטמצמת ל-$510 (נקודה b).

כאשר רמת המחירים עולה מ-100 ל-110 התפוקה בסיבוב I קטנה ל-$480 אך בעקבות סיבוב II היא שבה ועולה ל-$490.

עקומת הביקוש D1 היא יותר תלולה מ-D.