טבעם של נכסי השקעה (ציוד ומכונות, מחשבים, מבנים, וכדומה) להתבלות עם השנים. ירידה זו  בערך הנכסים נקראת “בלאי” או “פחת”. במילים אחרות : הפחת מייצג את עלות השימוש בנכסים בתקופת הדו”ח. 

נניח כי חברה קנתה רכב חדש ב-70,000 ₪ ומכרה אותו כעבור שנתיים ב-50,000 ₪.  במקרה הזה, החברה חוותה בלאי של 20,000 ₪. מטבע הדברים, לא קיימת נוסחה או דרך לחישוב מדויק של סכום הבלאי מדי שנה. עם זאת, במהלך השנים, החשבונאים גיבשו נהלים (במספר וריאציות) לחישוב סכום הבלאי השנתי של הנכסים.

החישוב הפופולרי נעשה בדרך שנקראת “שיטת  הקו הישר” והוא מתבסס על שתי הנחות:

  1. לכל סוג של נכסים מיוחס אורך חיים קבוע כלשהו.
    לדוגמה:  
    קבוצת ציוד ומכונות – 10 שנים 
    ריהוט משרדי – 5 שנים
     
    מחשבים – 3 שנים
  2. ההתבלות היא הדרגתית ובאותו סכום, כל שנה.

לדוגמה: מכונה נרכשה בתחילת השנה תמורת 100,000 ₪. הנחנו שהיא מתבלה כליל ויוצאת מכלל שימוש לאחר 10 שנים. הבלאי של המכונה בסוף כל שנה יהיה 10,000 ₪ (10% ממחיר הקניה): 

בלאי 10,000 ₪

סוף שנה 1

בלאי 10,000 ₪

סוף שנה 2

בלאי 10,000 ₪

סוף שנה 3

בלאי 10,000 ₪

סוף שנה 4

בלאי 10,000 ₪

סוף שנה 5

בלאי 10,000 ₪

סוף שנה 6

בלאי 10,000 ₪

סוף שנה 7

בלאי 10,000 ₪

סוף שנה 8

בלאי 10,000 ₪

סוף שנה 9

בלאי 10,000 ₪

סוף שנה 10

בלאי 100,000 ₪

סה”כ:

אנו מניחים כי בכל שנה, עשירית  מהמכונה יוצא מכלל שימוש, כך שבסוף השנה הראשונה, המכונה “כאילו” תורמת לנו רק 9/10 מהתפוקה שהיא הניבה כמכונה חדשה, וכך הלאה – בתום 5 שנים היא מניבה רק חצי מהתפוקה שהניבה כמכונה חדשה, ובתום 9 שנים היא מניבה עשירית מהתפוקה שלה כמכונה חדשה. 

בפועל, יתכן שהמכונה תעבוד גם 15 שנה או רק 5 שנים, וכן ייתכן שהתפוקה לא יורדת כל שנה בעשירית – אולי ביותר אולי בפחות. אך אין זה משנה משתי סיבות עיקריות:

  1. אנו עושים חישוב ממוצע. בסך-הכל ישנן מכונות רבות מהסוג שהחברה קנתה. חלקן יפתיעו לטובה וחלקן יאכזבו, אך בממוצע, על-פי ניסיון העבר ההנחות שלנו לתקופת ההתבלות של המכונה קרובות למציאות.
  2. אין פתרון טוב יותר.

ההתבלות לא חייבת להיות התבלות פיזית באופן שהמכונה תושבת כליל. ההתבלות יכולה להיות התבלות טכנולוגית שמשמעותה כניסה לשוק של מכונות או מחשבים יותר יעילים, דהיינו בעלי כושר ייצור גדול יותר, איכותיות יותר, מהירות יותר, וכדומה. כך שמי שעובד עם הציוד הישן למעשה מפגר לעומת הטכנולוגיה החדשה.

הפחת כהוצאה “וירטואלית”

כאשר חברה קונה רכוש קבוע (מכונה, ציוד, וכדומה) התשלום הכספי שהיא משלמת עליו לא נחשב כהוצאה, אלא כהשקעה מאחר ועלות הרכישה מיועדת לשימוש במשך מספר שנים. לכן , החברה מתייחסת מדי שנה לסכום הבלאי כהוצאה, כאילו שקנתה את הנכס ב”תשלומים” שנתיים שווים הנפרסים לאורך חיי הנכס והתשלום השנתי הוא בשווי הבלאי. הוצאה “וירטואלית” זו שאינה משקפת הוצאת מזומן בפועל, נרשמת בדו”ח רווח והפסד תחת הסעיף “הוצאה לפחת”.  החשבונאים נוהגים לקרוא לסעיף זה  הפרשה לפחת במקום הוצאה לפחת, שכן המילה הפרשה משקפת  את המצב שבו אין הוצאה של מזומן.

נמחיש את ההיגיון העומד מאחורי דרך רישום זאת באמצעות דוגמה.

נניח שלחברת “פיצה רמי” יש בכל שנה ושנה רווח יציב של 10,000 ₪. בתחילת שנת 2004 החברה קנתה במזומן תנור חדש ב-15,000 ₪ שאורך חייו 10 שנים. אם החברה תרשום את קניית התנור כהוצאה בשנת 2004, יהיה לה הפסד של 5,000 ₪ באותה שנה, וניתן יהיה להבין מכך שמצבה של החברה בשנת 2004 הורע מאוד. למרבה המזל, החשבונאות “עוזרת” לחברה ומאפשרת לה לחלק את ההוצאה על קניית התנור לאורך כל התקופה שהחברה אמורה ליהנות ממנו (בדוגמה זו: 10 שנים). לכן, החברה תרשום כל שנה הפרשה לפחת של 1,500 ₪  והיא תסיים לרשום את מלוא ההפרשה על התנור לאחר 10 שנים. גלגולי הרישום בכרטיסי הנהלת חשבונות עקב רכישת התנור וההפרשה לפחת יראו כך:

תחילת שנה 1 (קניית המכונה)

כרטיס מזומן (כרטיס רכוש)

 

 

כרטיס מכונה (כרטיס רכוש)

יתרה

זכות

חובה

פרטים

יתרה

זכות

חובה

פרטים

חשבון נגדי

פרטי העיסקה

חשבון נגדי

פרטי העיסקה

15,000

15,000

 

מכונה

קניית מכונה

ח 15,000

 

15,000
`larr`

מזומן

קניית מכונה

 

סוף שנה 1

כרטיס פחת (כרטיס הוצאה)

 

 

 

כרטיס מכונה (כרטיס רכוש)

יתרה

זכות

חובה

פרטים

יתרה

זכות

חובה

פרטים

חשבון נגדי

פרטי העיסקה

חשבון נגדי

פרטי העיסקה

ח 1,500

 

1,500

מכונה

הפרשה לפחת

ח 15,000

 

15,000

מזומן

קניית מכונה

 

 

 

 

 

ח 13,500

1,500
`larr`

 

פחת

הפרשה לפחת

סוף שנה 2

כרטיס פחת (כרטיס הוצאה)

 

 

 

 

כרטיס מכונה (כרטיס רכוש)

יתרה

זכות

חובה

פרטים

יתרה

זכות

חובה

פרטים

חשבון נגדי

פרטי העיסקה

חשבון נגדי

פרטי העיסקה

ח 1,500

 

1,500

מכונה

הפרשה לפחת

ח 15,000

 

15,000

מזומן

קניית מכונה

ח 3,000

 

1,500

מכונה

הפרשה לפחת

ח 13,500

1,500

 

פחת

הפרשה לפחת

 

 

 

 

 

12,000

1,500
`larr`

 

פחת

הפרשה לפחת

 

תמונת המצב במאזנים תיראה כך:

תחילת שנה 1 (קניית המכונה)

פיצה רמי. מאזן ליום 1.1.2004

התחייבויות  + הון עצמי

נכסים

 

התחייבויות שוטפות

 

נכסים שוטפים 

10,000 

הלוואות מבנקים           

20,000

מזומנים*                        

 

הון עצמי

25,000 

מלאי                               

20,000  

הון מניות                       

 

נכסים קבועים  

30,000  

יתרת רווח                     

15,000 

מכונה                               

60,000 

סה”כ: 

60,000

סה”כ:                      

סעיף המזומנים היה 35,000 ₪ לפני רכישת המכונה, ועקב רכישת המכונה קטן ב-15,000 ₪, ועכשיו הוא 20,000 ₪.  

סוף שנה 1

פיצה רמי. מאזן ליום 31.12.2004 (ש”ח)

התחייבויות  + הון עצמי

נכסים

 

התחייבויות שוטפות

 

נכסים שוטפים 

10,000 

הלוואות מבנקים           

30,000

מזומנים                          

 

הון עצמי

25,000

מלאי                                

 20,000 

הון מניות                       

 

נכסים קבועים  

38,500 

יתרת רווח                   

13,500

מכונה                               

68,500

סה”כ

68,500

סה”כ:                      

הסבר:

בצד הנכסים: ערך המכונה ירד ב-1,500 ₪ (מ-15,000 ₪ ל-13,500 ₪) לעומת סוף שנה קודמת, עקב ההפרשה לפחת. המזומנים גדלו ב- 10,000 ₪ בעקבות הרווח השנתי.
בצד ההתחייבויות: סעיף יתרת הרווח גדל ב-8,500 ₪ (מ-30,000 ל-38,500 ₪) לעומת סוף שנה קודמת בגלל רווח של 10,000 ₪ פחות הוצאות פחת בגובה 1,500 ₪ שנרשם בשנת 2004. (הנחנו כי בכל שאר הסעיפים לא היה שינוי במהלך השנה).

סוף שנה 2

פיצה רמי. מאזן ליום 31.12.2005

התחייבויות  + הון עצמי

נכסים

 

התחייבויות שוטפות

 

נכסים שוטפים 

10,000

הלוואות מבנקים           

40,000

מזומנים                          

 

הון עצמי

25,000

מלאי                               

 20,000

הון מניות                       

 

נכסים קבועים  

47,000 

יתרת רווח                    

12,000

מכונה                                

77,000  

סה”כ: 

77,000

סה”כ:                      

תהליך הרישום בדו”חות הכספיים עקב רכישת התנור מתבצע כך:    

כאשר החברה קנתה את התנור היא רשמה אותו כ”נכס” בצד הימני של המאזן, לפי המחיר ששילמה עליו ( 15,000 ₪). לאחר שנה (ובכל אחת מהשנים שלאחר מכן), החברה תרשום עשירית מערך התנור (1,500 ₪) כ”הוצאת פחת” בדו”ח רווח והפסד, ובמקביל תפחית את ערך התנור המופיע במאזן באותו סכום, כך שהוא יהיה שווה  13,500 ₪ (90% מערכו הראשוני), לאחר שנה, 12,000 ₪ (80% מערכו הראשוני) לאחר שנתיים, ו-0 (חסר ערך) לאחר 10 שנים.