בלאי על נכסי השקעה (פחת)

טבעם של נכסי השקעה (ציוד ומכונות, מחשבים, מבנים, וכדומה) להתבלות עם השנים. ירידה זו בערך הנכסים נקראת “בלאי” או “פחת”. במילים אחרות : הפחת מייצג את עלות השימוש בנכסים בתקופת הדו”ח.

נניח כי חברה קנתה רכב חדש ב-70,000 ₪ ומכרה אותו כעבור שנתיים ב-50,000 ₪. במקרה הזה, החברה חוותה בלאי של 20,000 ₪. מטבע הדברים, לא קיימת נוסחה או דרך לחישוב מדויק של סכום הבלאי מדי שנה. עם זאת, במהלך השנים, החשבונאים גיבשו נהלים (במספר וריאציות) לחישוב סכום הבלאי השנתי של הנכסים.

החישוב הפופולרי נעשה בדרך שנקראת “שיטת הקו הישר” והוא מתבסס על שתי הנחות:

לכל סוג של נכסים מיוחס אורך חיים קבוע כלשהו.
לדוגמה:
קבוצת ציוד ומכונות – 10 שנים
ריהוט משרדי – 5 שנים
מחשבים – 3 שנים
ההתבלות היא הדרגתית ובאותו סכום, כל שנה.

לדוגמה: מכונה נרכשה בתחילת השנה תמורת 100,000 ₪. הנחנו שהיא מתבלה כליל ויוצאת מכלל שימוש לאחר 10 שנים. הבלאי של המכונה בסוף כל שנה יהיה 10,000 ₪ (10% ממחיר הקניה):

בלאי 10,000 ₪	סוף שנה 1
בלאי 10,000 ₪	סוף שנה 2
בלאי 10,000 ₪	סוף שנה 3
בלאי 10,000 ₪	סוף שנה 4
בלאי 10,000 ₪	סוף שנה 5
בלאי 10,000 ₪	סוף שנה 6
בלאי 10,000 ₪	סוף שנה 7
בלאי 10,000 ₪	סוף שנה 8
בלאי 10,000 ₪	סוף שנה 9
בלאי 10,000 ₪	סוף שנה 10
בלאי 100,000 ₪	סה”כ:

אנו מניחים כי בכל שנה, עשירית מהמכונה יוצא מכלל שימוש, כך שבסוף השנה הראשונה, המכונה “כאילו” תורמת לנו רק 9/10 מהתפוקה שהיא הניבה כמכונה חדשה, וכך הלאה – בתום 5 שנים היא מניבה רק חצי מהתפוקה שהניבה כמכונה חדשה, ובתום 9 שנים היא מניבה עשירית מהתפוקה שלה כמכונה חדשה.

בפועל, יתכן שהמכונה תעבוד גם 15 שנה או רק 5 שנים, וכן ייתכן שהתפוקה לא יורדת כל שנה בעשירית – אולי ביותר אולי בפחות. אך אין זה משנה משתי סיבות עיקריות:

אנו עושים חישוב ממוצע. בסך-הכל ישנן מכונות רבות מהסוג שהחברה קנתה. חלקן יפתיעו לטובה וחלקן יאכזבו, אך בממוצע, על-פי ניסיון העבר ההנחות שלנו לתקופת ההתבלות של המכונה קרובות למציאות.
אין פתרון טוב יותר.

ההתבלות לא חייבת להיות התבלות פיזית באופן שהמכונה תושבת כליל. ההתבלות יכולה להיות התבלות טכנולוגית שמשמעותה כניסה לשוק של מכונות או מחשבים יותר יעילים, דהיינו בעלי כושר ייצור גדול יותר, איכותיות יותר, מהירות יותר, וכדומה. כך שמי שעובד עם הציוד הישן למעשה מפגר לעומת הטכנולוגיה החדשה.

הפחת כהוצאה “וירטואלית”

כאשר חברה קונה רכוש קבוע (מכונה, ציוד, וכדומה) התשלום הכספי שהיא משלמת עליו לא נחשב כהוצאה, אלא כהשקעה מאחר ועלות הרכישה מיועדת לשימוש במשך מספר שנים. לכן , החברה מתייחסת מדי שנה לסכום הבלאי כהוצאה, כאילו שקנתה את הנכס ב”תשלומים” שנתיים שווים הנפרסים לאורך חיי הנכס והתשלום השנתי הוא בשווי הבלאי. הוצאה “וירטואלית” זו שאינה משקפת הוצאת מזומן בפועל, נרשמת בדו”ח רווח והפסד תחת הסעיף “הוצאה לפחת”. החשבונאים נוהגים לקרוא לסעיף זה הפרשה לפחת במקום הוצאה לפחת, שכן המילה הפרשה משקפת את המצב שבו אין הוצאה של מזומן.

נמחיש את ההיגיון העומד מאחורי דרך רישום זאת באמצעות דוגמה.

נניח שלחברת “פיצה רמי” יש בכל שנה ושנה רווח יציב של 10,000 ₪. בתחילת שנת 2004 החברה קנתה במזומן תנור חדש ב-15,000 ₪ שאורך חייו 10 שנים. אם החברה תרשום את קניית התנור כהוצאה בשנת 2004, יהיה לה הפסד של 5,000 ₪ באותה שנה, וניתן יהיה להבין מכך שמצבה של החברה בשנת 2004 הורע מאוד. למרבה המזל, החשבונאות “עוזרת” לחברה ומאפשרת לה לחלק את ההוצאה על קניית התנור לאורך כל התקופה שהחברה אמורה ליהנות ממנו (בדוגמה זו: 10 שנים). לכן, החברה תרשום כל שנה הפרשה לפחת של 1,500 ₪ והיא תסיים לרשום את מלוא ההפרשה על התנור לאחר 10 שנים. גלגולי הרישום בכרטיסי הנהלת חשבונות עקב רכישת התנור וההפרשה לפחת יראו כך:

תחילת שנה 1 (קניית המכונה)
כרטיס מזומן (כרטיס רכוש)					כרטיס מכונה (כרטיס רכוש)
יתרה	זכות	חובה	פרטים		יתרה	זכות	חובה	פרטים
			חשבון נגדי	פרטי העיסקה				חשבון נגדי	פרטי העיסקה
15,000	15,000		מכונה	קניית מכונה	ח 15,000		15,000 `larr`	מזומן	קניית מכונה

סוף שנה 1
כרטיס פחת (כרטיס הוצאה)					כרטיס מכונה (כרטיס רכוש)
יתרה	זכות	חובה	פרטים		יתרה	זכות	חובה	פרטים
			חשבון נגדי	פרטי העיסקה				חשבון נגדי	פרטי העיסקה
ח 1,500		1,500	מכונה	הפרשה לפחת	ח 15,000		15,000	מזומן	קניית מכונה
					ח 13,500	1,500 `larr`		פחת	הפרשה לפחת

סוף שנה 2
כרטיס פחת (כרטיס הוצאה)					כרטיס מכונה (כרטיס רכוש)
יתרה	זכות	חובה	פרטים		יתרה	זכות	חובה	פרטים
יתרה	זכות	חובה	חשבון נגדי	פרטי העיסקה	יתרה	זכות	חובה	חשבון נגדי	פרטי העיסקה
ח 1,500		1,500	מכונה	הפרשה לפחת	ח 15,000		15,000	מזומן	קניית מכונה
ח 3,000		1,500	מכונה	הפרשה לפחת	ח 13,500	1,500		פחת	הפרשה לפחת
					12,000	1,500 `larr`		פחת	הפרשה לפחת

תמונת המצב במאזנים תיראה כך:

תחילת שנה 1 (קניית המכונה) פיצה רמי. מאזן ליום 1.1.2004
התחייבויות + הון עצמי		נכסים
	התחייבויות שוטפות		נכסים שוטפים
10,000	הלוואות מבנקים	20,000	מזומנים*
	הון עצמי	25,000	מלאי
20,000	הון מניות		נכסים קבועים
30,000	יתרת רווח	15,000	מכונה
60,000	סה”כ:	60,000	סה”כ:

סעיף המזומנים היה 35,000 ₪ לפני רכישת המכונה, ועקב רכישת המכונה קטן ב-15,000 ₪, ועכשיו הוא 20,000 ₪.

סוף שנה 1 *פיצה רמי. מאזן ליום 31.12.2004 (ש”ח)*
התחייבויות + הון עצמי		נכסים
	התחייבויות שוטפות		נכסים שוטפים
10,000	הלוואות מבנקים	30,000	מזומנים
	הון עצמי	25,000	מלאי
20,000	הון מניות		נכסים קבועים
38,500	יתרת רווח	13,500	מכונה
68,500	סה”כ	68,500	סה”כ:

הסבר:

בצד הנכסים: ערך המכונה ירד ב-1,500 ₪ (מ-15,000 ₪ ל-13,500 ₪) לעומת סוף שנה קודמת, עקב ההפרשה לפחת. המזומנים גדלו ב- 10,000 ₪ בעקבות הרווח השנתי.

בצד ההתחייבויות: סעיף יתרת הרווח גדל ב-8,500 ₪ (מ-30,000 ל-38,500 ₪) לעומת סוף שנה קודמת בגלל רווח של 10,000 ₪ פחות הוצאות פחת בגובה 1,500 ₪ שנרשם בשנת 2004. (הנחנו כי בכל שאר הסעיפים לא היה שינוי במהלך השנה).

סוף שנה 2 פיצה רמי. מאזן ליום 31.12.2005
התחייבויות + הון עצמי		נכסים
	התחייבויות שוטפות		נכסים שוטפים
10,000	הלוואות מבנקים	40,000	מזומנים
	הון עצמי	25,000	מלאי
20,000	הון מניות		נכסים קבועים
47,000	יתרת רווח	12,000	מכונה
77,000	סה”כ:	77,000	סה”כ:

תהליך הרישום בדו”חות הכספיים עקב רכישת התנור מתבצע כך:

כאשר החברה קנתה את התנור היא רשמה אותו כ”נכס” בצד הימני של המאזן, לפי המחיר ששילמה עליו ( 15,000 ₪). לאחר שנה (ובכל אחת מהשנים שלאחר מכן), החברה תרשום עשירית מערך התנור (1,500 ₪) כ”הוצאת פחת” בדו”ח רווח והפסד, ובמקביל תפחית את ערך התנור המופיע במאזן באותו סכום, כך שהוא יהיה שווה 13,500 ₪ (90% מערכו הראשוני), לאחר שנה, 12,000 ₪ (80% מערכו הראשוני) לאחר שנתיים, ו-0 (חסר ערך) לאחר 10 שנים.

הפחת כהוצאה “וירטואלית”

תחילת שנה 1 (קניית המכונה)

סוף שנה 2

סוף שנה 1

סוף שנה 2

About the Author: msl_os

Product categories

מאמרים נוספים

הפחת כהוצאה “וירטואלית”

תחילת שנה 1 (קניית המכונה)

סוף שנה 2

סוף שנה 1

סוף שנה 2

About the Author: msl_os

Product categories