נניח שדוד עשיר מציע לתת לך כסף ב-2 חלופות:
| הצגת מספרים בקיצור
האות k משמשת לתחליף ל-000. k- היא קיצור של 1000=kilo. |
חלופה 1: k100 ש”ח היום (מועד א')
חלופה 2: k140 ש”ח בעוד 3 שנים (מועד ב').
במה תבחר?
התשובה תלויה במצבך הכספי, או במילים אחרות, בשיעור הריבית שחל עליך.
נתייחס לשני מצבים המיוצגים על ידי שני אנשים: “חסכן” ו”חייב“.
- חסכן. אין לו חובות וכל כספו מושקע בתוכניות חיסכון שמניבות 10% ריבית לשנה.
- חייב. רכש דירה באמצעות הלוואה בריבית של 20% לשנה.
חסכן
החסכן יעדיף את חלופה 2 וההסבר:
אם יבחר בחלופה 1 ויקבל היום K100 ש”ח, הם יצמחו בבנק רק לכדי K133 ש”ח בעוד 3 שנים, פחות מ-K140 ש”ח.
אך אילו בחלופה 1 היו מציעים לו 105,184 ש”ח, החסכן היה אדיש לבחירה בין החלופות, שכן 105,184 ש”ח יצמחו לכדי K140 ש”ח בעוד 3 שנים.
אילו בחלופה 1 היו מציעים לו יותר מ-105,184 ש”ח, הוא היה מעדיף את חלופה 1.
חייב
החייב יעדיף את חלופה 1 – קבלת K100 ש”ח היום. וההסבר:
באמצעות פרעון חוב בסך K100 ש”ח היום (מועד א') הוא מתפטר מחוב שיצמח בתוך 3 שנים (מועד ב') לכדי k173 ש”ח, או במילים אחרות באמצעות פרעון k100 ש”ח, היום הוא מצמצם ב-k173 ש”ח את היקף החובות שיהיו לו בעוד 3 שנים.
אם החייב יבחר בחלופה 2 (קבלת k140 ש”ח בעוד 3 שנים), הוא יוכל להקטין את היקף החובות שלו בעוד 3 שנים (מועד ב') רק ב-k140 ש”ח.
אילו בחלופה 2 היו מציעים לו k173 ש”ח, הוא היה אדיש לבחירה בין 2 החלופות, שכן ב-2 החלופות היקף החובות שלו במועד ב' יצטמצם ב-k173 ש”ח.
אילו בחלופה 2 היו מציעים לחייב יותר מ-k173 ש”ח, הוא היה מעדיף לבחור בה.
כפי שאנו רואים ל”חסכן” ו”לחייב” יש סף אדישות שונה, לאור שיעור הריבית השונה שבו כל אחד מהם מתחשב. או במילים אחרות הערך הנוכחי מושפע ממצבך הכספי.
